סקר
איך אתה מסתדר עם פירוש הרשב"ם לב"ב?





 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

מִצְרִי שֵׁנִי בְּמַאי יִטְהַר דִּלְמָא דְּאִי עֲבַר וּנְסֵיב דְּאִי לָא כְּתִיב קְרָא
הֲרֵי מַמְזֵר דְּאִי וְכַתְבֵיהּ קְרָא דְּאִי לְאִיסּוּרָא כְּתַב דְּאִי לְהֶיתֵּרָא לָא כְּתַב
הֲרֵי מַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ דְּאִי לְהֶיתֵּרָא וְכַתְבֵיהּ הָתָם מִשּׁוּם עִיקַּר אִיסּוּרָא הוּא דְּכַתְבֵיהּ
תָּנוּ רַבָּנַן אִם נֶאֱמַר בָּנִים לָמָּה נֶאֱמַר דּוֹרוֹת וְאִם נֶאֱמַר דּוֹרוֹת לָמָּה נֶאֱמַר בָּנִים אִם נֶאֱמַר בָּנִים וְלֹא נֶאֱמַר דּוֹרוֹת הָיִיתִי אוֹמֵר בֵּן רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי אָסוּר שְׁלִישִׁי מוּתָּר לְכָךְ נֶאֱמַר דּוֹרוֹת
וְאִם נֶאֱמַר דּוֹרוֹת וְלֹא נֶאֱמַר בָּנִים הָיִיתִי אוֹמֵר לְאוֹתָן הָעוֹמְדִים עַל הַר סִינַי לְכָךְ נֶאֱמַר בָּנִים
לָהֶם מֵהֶם מְנֵה לָהֶם הַלֵּךְ אַחַר פְּסוּלָן
וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב לָהֶם וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ הֲוָה אָמֵינָא מִבְּנֵיהֶם מְנֵה כְּתַב רַחֲמָנָא לָהֶם וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא לָהֶם הֲוָה אָמֵינָא מִצְרִית מְעוּבֶּרֶת שֶׁנִּתְגַּיְּירָה הִיא וּבְנָהּ חַד כְּתַב רַחֲמָנָא אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ
וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב לָהֶם הָכָא וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב לוֹ גַּבֵּי מַמְזֵר
דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא הָכָא מִשּׁוּם דְּבָא מִטִּיפָּה פְּסוּלָה אֲבָל מַמְזֵר דְּבָא מִטִּיפָּה כְּשֵׁרָה אֵימָא לָא
וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא גַּבֵּי מַמְזֵר מִשּׁוּם דְּאֵין רָאוּי לָבֹא בַּקָּהָל לְעוֹלָם אֲבָל הָכָא אֵימָא לָא צְרִיכָא
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִצְרִי שֵׁנִי שֶׁנָּשָׂא מִצְרִית רִאשׁוֹנָה בְּנָהּ שְׁלִישִׁי הָאוֵי אַלְמָא קָסָבַר בָּתַר דִּידֵיהּ שָׁדֵינַן לֵיהּ
מֵתִיב רַב יוֹסֵף רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר יְכוֹלִין מַמְזֵרִים לִיטָּהֵר כֵּיצַד מַמְזֵר נָשָׂא שִׁפְחָה הַוָּלָד עֶבֶד שִׁחְרְרוֹ נִמְצָא בֶּן חוֹרִין אַלְמָא בָּתַר דִּידַהּ שָׁדֵינַן לֵיהּ שָׁאנֵי הָתָם דְּאָמַר קְרָא הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדוֹנֶיהָ
מֵתִיב רָבָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה מִנְיָמִין גֵּר מִצְרִי הָיָה לִי חָבֵר מִתַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא וְאָמַר אֲנִי מִצְרִי רִאשׁוֹן וְנָשָׂאתִי מִצְרִית רִאשׁוֹנָה אַשִּׂיא לִבְנֵי מִצְרִית שְׁנִיָּה כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בֶּן בְּנִי רָאוּי לָבֹא בַּקָּהָל וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בָּתְרֵיהּ דִּידֵיהּ שָׁדֵינַן לֵיהּ אֲפִילּוּ רִאשׁוֹנָה נָמֵי הָא אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְתַנָּא תְּנִי רִאשׁוֹנָה
כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִצְרִי שֵׁנִי שֶׁנָּשָׂא מִצְרִית רִאשׁוֹנָה בְּנָהּ שֵׁנִי הָוֵי אַלְמָא בָּתַר אִימֵּיהּ שָׁדֵינַן לֵיהּ
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אֶלָּא הָא דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הִפְרִישׁ חַטָּאת מְעוּבֶּרֶת וְיָלְדָה רָצָה מִתְכַּפֵּר בָּהּ רָצָה מִתְכַּפֵּר בִּוְלָדָהּ
אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא עוּבָּר לָאו יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא הָוֵה לֵיהּ כְּמַפְרִישׁ שְׁתֵּי חַטָּאוֹת לְאַחְרָיוּת וְאָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא הִפְרִישׁ שְׁתֵּי חַטָּאוֹת לְאַחְרָיוּת מִתְכַּפֵּר בְּאַחַת מֵהֶן וְהַשְּׁנִיָּה תִּרְעֶה
אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ עוּבָּר יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא הָוֵה לֵיהּ וְלַד חַטָּאת וּוְלַד חַטָּאת לְמִיתָה אָזֵיל
אִישְׁתִּיק אֲמַר לֵיהּ דִּלְמָא שָׁאנֵי הָתָם דִּכְתִיב אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ הַכָּתוּב תְּלָאוֹ בְּלֵידָה אֲמַר לֵיהּ קַרְקַפְנָא חֲזֵיתֵיהּ לְרֵישָׁךְ בֵּינֵי עַמּוּדֵי כִּי אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְהָא שְׁמַעְתָּא
טַעְמָא דִּכְתִיב אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ הָא בְּעָלְמָא בָּתַר אֲבוּהּ שָׁדֵינַן לֵיהּ אֶלָּא הָא דְּאָמַר רָבָא גּוֹיָה מְעוּבֶּרֶת שֶׁנִּתְגַּיְּירָה בְּנָהּ אֵין צָרִיךְ טְבִילָה אַמַּאי אֵין צָרִיךְ טְבִילָה
וְכִי תֵּימָא מִשּׁוּם דְּרַבִּי יִצְחָק דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק דְּבַר תּוֹרָה רוּבּוֹ וּמַקְפִּיד עָלָיו חוֹצֵץ רוּבּוֹ שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עָלָיו אֵינוֹ חוֹצֵץ

רש"י

דאי עבר ונסיב. או בת ישראל או גיורת: דאי לא כתב קרא. מידי דעל ידי עבירה קאתי לא כתב קרא למימר בנים אשר יולדו כו' דהא לא שכיח למיתי לידי דור שלישי: והרי ממזר. דאיהו לא הוי ממזר אלא ע''י עבירה שבא אביו על חייבי כריתות וכתביה קרא לא יבא ממזר ואע''ג דלא שכיח איצטריך קרא למיכתביה דלכי מיתרמי לא נטמע ביה: דאי להיתירא. כגון שלישי יבא וגו': והרי מחזיר גרושתו. משניסת לאחר דאי הוא וכתב קרא להיתירא דכתיב (דברים כד) כי תועבה היא ודרשינן (קידושין ד' עז.) היא תועבה ואין בניה תועבין: התם משום עיקר איסורא כתביה. לאשמועינן דאיהי מיהא תועבה הויא: אם נאמר בנים כו'. לכתוב בן שלישי יבא וגו' או דור שלישי יבא להם ולא לכתוב בנים: בן ראשון ושני. גר מצרי שנולדו לו שלשה בנים לאחר שנתגייר הבן הראשון והשני יאסרו והשלישי מותר: לכך נאמר דורות. לאשמועינן דכל בניו אסורים ובני בנים מותרים: ואם נאמר דור שלישי ולא נאמר בנים. הייתי אומר לאותם ישראלים העומדים על הר סיני הוא אומר דור שלישי שלכם יבוא להם בקהל כלומר בכם ובבניכם אסורין מצרי ואדומי אבל בבני בנים מותרים ומשם והלאה מותרין מצריים אפילו גר ראשון: מהם מנה. הוא ראשון בנו שני ובן בנו מותר: להם הלך אחר פסולן. תרי להם כתיבי ומשמע הלך אחריהם דאם נטמעו בכשרים כגון מצרי שנשא ישראלית וישראל שנשא מצרית הלך אחריהן והולד פסול עד דור שלישי: ואיצטריך למכתב להם. דמשמע דמהם מנה ואיצטריך אשר יולדו דלא תימא אשר יולדו מבניהם מנה וקשו קראי אהדדי אלא למילתא אחריתי איצטריך: כתב רחמנא אשר יולדו. למימר דכל לידה דמגרות ואילך חדא דרא היא: לו גבי ממזר. למימר הלך אחר פסולו שאם נשא כשרה בנו ממזר: מן טפה כשרה. מישראל טהור: שאני התם. גבי שפחה גזירת הכתוב היא דולד שפחה כשפחה: אפי' ראשונה נמי. ישיא לבנו: רצה בה מתכפר. והולד ירעה: רצה מתכפר בולדה. והיא תרעה: אי אמרת בשלמא עובר לאו ירך אמו הוא. משום הכי רצה בולדה מתכפר דהוי חשוב בשעת הפרשה כבהמה באנפי נפשה והוה ליה כמפריש ב' חטאות באחריות שאם תאבד האחת יתכפר בחברתה וכי אמרינן ולד חטאת למיתה היכא דאפריש בהמה ריקנית ונתעברה וילדה: והשניה תרעה. וכי אמרינן (תמורה דף טז.) חטאת שכפרו בעליה למיתה אזלא כגון שהפריש חטאת ואבדה והקריב אחרת תחתיה ואחר כך נמצאת ראשונה: בלידה. הלך אחר האם: קרקפנא. אדם חשוב: בי עמודי. היכא דגרסי: כי אמר ר' יוחנן. ומפי השמועה אמרת ולא מדעתך: אין צריך טבילה. לשום גירות דסלקא ליה טבילה דאימיה: משום דר' יצחק דאמר דבר תורה רובו ומקפיד עליו חוצץ. והכא לא קפיד בהאי חציצה האי ולדא דרביתיה הוא ואע''ג דאמר התם גזרו על רובו שאין מקפיד כו' הכא אוקימנא אדאורייתא:

תוספות

מצרי שני במה יטהר. וא''ת ישא שתוקית דהא ר' יהודה אית ליה בפ' עשרה יוחסין (קדושין עג.) בקהל ודאי הוא דלא יבא הא בקהל ספק יבא והבן נמי יהא מותר לבא בקהל דממזר ודאי הוא דלא יבא הא ממזר ספק יבא ויש לומר דשתוקין לא שכיחי אי נמי דממזרת דלא אפשר אלא באיסור חשיב דאי ודאי לא כתיב וא''ת וישא נתינה והולד כשר לרבי יוחנן דאמר בסמוך מצרי שני שנשא מצרית ראשונה בנה שלישי הוי דבתר דידיה שדינן וי''ל דר' יוחנן דהכא סבר כאידך דרבי יוחנן דאמר רב דימי א''ר יוחנן בנה שני הוי דבתר דידה שדינן ליה וא''ת והא כתיב קרא דאי לרבי יוחנן דדרשי לעיל (דף עז:) מעמיו לבת גר עמוני הבא על בת ישראל וי''ל דיתורא דקרא אתי שפיר לדאי אבל פשטיה דקרא לא: הוה אמינא מצרית מעוברת שנתגיירה היא ובנה חד הוא כתב רחמנא אשר יולדו. וא''ת אי סבר כרבי יהודה א''כ לימא דאיצטריך אשר יולדו לומר שהכתוב תלאן בלידה ואי כרבי שמעון היכי ס''ד דהיא ובנה חד הוא כיון דקסבר מצרי ולא מצרית וי''ל דקס''ד כיון שהורתו בנכרית חשיב דור ראשון: חזיתיה לרישך ביני עמודי. פירוש רבך דמצינו רבה שהלך ללמוד לפני רבי יוחנן בשילהי כתובות (דף קיא.) בעלמא בתר אבוה שדינן ליה. דעובר לאו ירך אמו הוא והא דמשמע בסוף פרק שני דגיטין (דף כג: ושם) דאית ליה לרבי יוחנן דעובר ירך אמו הוא גבי הא דקאמר נראין הדברים שעבד מקבל גט מיד רבו של חברו כו' התם אליבא דרבי איירי וגרסינן התם בסיפא מאי טעמא דרבי: אלא הא דאמר רבא נכרית מעוברת כו'. וא''ת ומאי פריך מרבא הא בהדיא אית ליה דעובר ירך אמו הוא בפ' כל האסורין (תמורה ל:) ובפרק שור שנגח את הפרה (ב''ק דף מז. ושם) דקאמר היא וולדה נגחו היא וולדה נרבעו ואמר ר''י שרוצה ליישב דברי רבא דהכא אפילו כרבי יוחנן: רובו ומקפיד עליו חוצץ. לא כמו שפירש בקונטרס בפ''ק דסוכה (דף ו: ושם) דהיינו דוקא בשערו אבל בגופו חוצץ אפילו מיעוטו שאין מקפיד דא''כ למה לי קרא לשערו דדרשינן (שם) את בשרו את הטפל לבשרו כיון דהלכה למשה מסיני נאמרה לו בפירוש שערו רובו ומקפיד עליו כו' ועוד מדקדק ר''ת דאי בשערו דוקא ה''ל למימר הכא אימור דאמר רבי יצחק שערו בשרו מי אמר ומיהו בלאו הכי פריך שפיר:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר