סקר
איך אתה מסתדר עם פירוש הרשב"ם לב"ב?





 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַלְמְנוּת וְגֵירוּשִׁין בָּהּ יָצְאוּ גּוֹי וְעֶבֶד שֶׁאֵין לוֹ אַלְמְנוּת וְגֵירוּשִׁין
אַשְׁכְּחַן כֹּהֶנֶת לְוִיָּה וְיִשְׂרְאֵלִית מְנָא לַן כִּדְאָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב בַּת וּבַת הָכָא נָמֵי בַּת וּבַת
כְּמַאן כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּדָרֵישׁ וָוֵי אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן כּוּלֵּהּ וּבַת קְרָא יַתִּירָא הוּא
וְאֵימָא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַלְמְנוּת וְגֵירוּשִׁין בָּהּ כִּי לֵית לֵיהּ זֶרַע קָאָכְלָה כִּי אִית לֵיהּ זֶרַע לָא אָכְלָה מִי שֶׁאֵין לוֹ אַלְמְנוּת וְגֵירוּשִׁין בָּהּ אַף עַל גַּב דְּאִית לֵיהּ זֶרַע נָמֵי תֵּיכוֹל
אִם כֵּן רַבּוֹיֵי לְוִיָּה וְיִשְׂרְאֵלִית לְמָה לִי
וּלְרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר אֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּחַיָּיבֵי לָאוִין וּמַאי כִּי תִהְיֶה לְאִישׁ זָר כִּי תִּיבָּעֵל אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה לְמָה לִי
אַלְמָנָה לְהַחְמִיר עָלֶיהָ וּגְרוּשָׁה לְהָקֵל עָלֶיהָ וּצְרִיכָא דְּאִי אַשְׁמְעִינַן אַלְמָנָה אַלְמָנָה הוּא דְּכִי לֵית לַהּ זֶרַע אָכְלָה מִשּׁוּם דְּחַזְיָא לִכְהוּנָּה אֲבָל גְּרוּשָׁה דְּלָא חַזְיָא לִכְהוּנָּה אֵימָא אַף עַל גַּב דְּלֵית לַהּ זֶרַע לָא אָכְלָה וְאִי אַשְׁמְעִינַן גְּרוּשָׁה גְּרוּשָׁה הוּא דְּכִי אִית לַהּ זֶרַע לָא אָכְלָה מִשּׁוּם דְּלָא חַזְיָא לִכְהוּנָּה אֲבָל אַלְמָנָה דְּחַזְיָא לִכְהוּנָּה אֵימָא אַף עַל גַּב דְּאִית לַהּ זֶרַע נָמֵי תֵּיכוֹל צְרִיכָא
וְאֵימָא נִבְעֲלָה לְפָסוּל לָהּ אַף מַחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ לְאִישׁ זָר אָמַר רַחֲמָנָא מִי שֶׁזָּר אֶצְלָהּ מֵעִיקָּרָא לְאַפּוֹקֵי הַאי דְּלֹא זָר אֶצְלָהּ מֵעִיקָּרָא הוּא
אִי הָכִי חָלָל דְּלָאו זָר הוּא מֵעִיקָּרָא לָא לִפְסוֹל אָמַר קְרָא לֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו מַקִּישׁ זַרְעוֹ לוֹ מָה הוּא פּוֹסֵל אַף זַרְעוֹ נָמֵי פּוֹסֵל
וְאֵימָא מִשְּׁעַת הֲוָיָה דּוּמְיָא דְּכֹהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה מָה כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה בְּבִיאָה אַף הַאי נָמֵי בְּבִיאָה
וְאֵימָא עַד דְּאִיכָּא הֲוָיָה וּבִיאָה דּוּמְיָא דְּכֹהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה מָה כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה בְּבִיאָה לְחוּדַּהּ אַף הַאי נָמֵי בְּבִיאָה לְחוּדַּהּ
וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כֹּל שֶׁזַּרְעוֹ פָּסוּל פּוֹסֵל וְכֹל שֶׁאֵין זַרְעוֹ פָּסוּל אֵינוֹ פּוֹסֵל מַאי אִיכָּא בֵּין תַּנָּא קַמָּא לְרַבִּי יוֹסֵי
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִצְרִי שֵׁנִי וַאֲדוֹמִי שֵׁנִי אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ
וּשְׁנֵיהֶם לֹא לְמָדוּהָ אֶלָּא מִכֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה תַּנָּא קַמָּא סָבַר מָה כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה שֶׁבִּיאָתוֹ בַּעֲבֵירָה וּפוֹסֵל אַף הַאי נָמֵי פּוֹסֵל
וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר כְּכֹהֵן גָּדוֹל מָה כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁזַּרְעוֹ פָּסוּל וּפוֹסֵל אַף כֹּל שֶׁזַּרְעוֹ פָּסוּל פּוֹסֵל לְאַפּוֹקֵי מִצְרִי שֵׁנִי דְּאֵין זַרְעוֹ פָּסוּל דִּכְתִיב בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם דּוֹר שְׁלִישִׁי יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה'
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כֹּל שֶׁאַתָּה נוֹשֵׂא בִּתּוֹ אַתָּה נוֹשֵׂא אַלְמְנָתוֹ וְכוּ' מַאי אִיכָּא בֵּין רַבִּי יוֹסֵי לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל
אָמַר עוּלָּא גֵּר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ וּשְׁנֵיהֶם לֹא לְמָדוּהָ אֶלָּא מִכֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה רַבִּי יוֹסֵי סָבַר מָה כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה שֶׁזַּרְעוֹ פָּסוּל וּפוֹסֵל אַף כֹּל שֶׁזַּרְעוֹ פָּסוּל פּוֹסֵל
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר מָה כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה שֶׁכׇּל זַרְעוֹ פָּסוּל וּפוֹסֵל אַף שֶׁכׇּל זַרְעוֹ פָּסוּל וּפוֹסֵל לְאַפּוֹקֵי עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי דְּאֵין כָּל זַרְעוֹ פָּסוּל דְּאָמַר מָר עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית מוֹאָבִי וְלֹא מוֹאָבִית
מַתְנִי' הָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה וְהַשּׁוֹטֶה לֹא פּוֹסְלִין וְלֹא מַאֲכִילִין וְאִם אֵינָן רְאוּיִין לָבֹא בְּיִשְׂרָאֵל הֲרֵי אֵלּוּ פּוֹסְלִין כֵּיצַד (הָיָה) יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּא עַל בַּת כֹּהֵן תֹּאכַל בִּתְרוּמָה

רש"י

אשכחן כהנת. דפסיל לה עבד: כולה ובת קרא יתירא הוא. דהא כתיב בקרא דלעיל מיניה ובת כהן ומצי למכתב אבתריה וכי תהיה אלמנה וגרושה: אע''ג דאית לה זרע תיכול. וכבהמה בעלמא חשיב: אם כן. דהאי קרא לקולא כתיב ולאשמועינן דזרע דעובד כוכבים ועבד לא פסיל רבויי לויה וישראלית דכתיב ביה למה לי דכתב ובת קרא יתירא השתא כהנת גופה אשמועינן דלא מיפסלא בזרע עובד כוכבים ועבד לויה וישראלית מיבעיא ואי משום לאשמועינן דמי שיש לו אלמנות וגירושין אפי' הכי כי אית לה זרע מיניה לא תיכול ואיצטריך למיסר לויה וישראלית האוכלת בתרומה בשביל בנה כהן דכי תינשא לזר ויהא לה זרע ממנו לא תשוב לתרומה במיתת בעלה הא פשיטא לן דכיון דכהנת גופה מיפסלא בזרע ישראל מתרומה דבי נשא כל שכן ישראלית האוכלת בשביל בנה אלא ודאי כי רבי קרא לויה וישראלית להכי רבייה שאם אוכלת בשביל בנה ונבעלה לעובד כוכבים ועבד אפי' אין לה זרע נפסלה דלא נפקא לן מכהנת כדאמרינן לעיל (דף סח:) כהנת היא דקדיש גופה כו': ולרבי עקיבא דאמר אין קידושין תופסין. לאדם פסול והאי כי תהיה לאיש זר דלעיל לאו משום הויה נקט ולמימרא דאין ביאת פסול פוסלת אלא במי שראוי לקדש דהא אין קידושין לשום פסול והאי כי תהיה אם בא ללמד על ביאת פסולין אינו אלא לשון בעילה וכל הזרים אצלה במשמע שתהא ביאתם פוסלת אפילו עובד כוכבים ועבד: אלמנה וגרושה. לאשמועינן עובד כוכבים ועבד למה לי: אלמנה להחמיר כו'. כלומר לאו למעוטי מי שיש לו אלמנות וגירושין אלא לגופיה איצטריך אלמנה כדי להחמיר עליה דאי לא כתיב ה''א אלמנת ישראל והיא בת כהן תיכול ואע''ג דאית לה זרע וגרושה איצטריך לכתביה רחמנא להקל עליה ולמימר (דכי נתגרשה מישראל להקל) דכי לית לה זרע מישראל תיכול דאי לא כתביה ה''א אע''ג דלית לה זרע לא תיכול דכיון דאיפסלה מכהונה מתרומה נמי מיפסלה: ואימא נבעלה לפסול לה אף מחזיר גרושתו. משנישאת לאחר דהא זר הוא אצלה ותפסי לו בה קידושין אלמה תניא בהחולץ (לעיל מד:) היא כשרה וולדה כשר ואוקימנא כשרה לכהונה וכ''ש לתרומה: ה''ג חלל דלאו זר אצלה הוא לא ליפסול. דהא חלל מותר אפילו בכהנת: מקיש זרעו. של כהן גדול מן האלמנה לו מה הוא פוסל האלמנה בביאתו מן התרומה כדיליף בפרק עשרה יוחסין (קדושין דף עז.) ולא יחלל מי שהיה כשר ונתחלל וזו היא האלמנה אף זרעו החלל פוסל אשה בביאתו מן התרומה: ואימא. מדאפקה רחמנא בלשון כי תהיה משעת הויה אי קידש פסול את האשה פסולה עולמית ואפי' מת כאילו בא עליה: כהן גדול בביאה הוא דפסיל. כדכתיב (ויקרא כא) לא יחלל זרעו כשיש זרע חילל והכי נמי תנן בהבא על יבמתו (לעיל דף נו:) נתארמלו או נתגרשו מן הנישואין פסולות מן האירוסין כשרות: מצרי שני. פסול וזרעו כשר לת''ק כיון דהוא פסול פוסלה בביאה לרבי יוסי לא פסיל: הכי גרסינן מה כהן גדול באלמנה ביאתו בעבירה ופוסל כו': מצרי ואדומי שני. ביאתן בעבירה דכתיב (דברים כג) שלישי ולא שני: כל שאתה. כהן נושא בתו אתה כהן נושא אלמנתו: גר עמוני. הוא ובנו ובן בנו עד סוף העולם פסולין אבל בתו כשרה דקיימא לן (לקמן דף עו:) עמוני ולא עמונית לרבי יוסי דתלי טעמא בכל שזרעו פסול הואיל ויש בזרעו פסול פוסל ולרבי שמעון דתלי טעמא בבתו לא פסיל: מתני' והשוטה. אפי' על ידי חופה וקדושין לא פוסל ולא מאכיל דאין קנינו קנין: הרי אלו פוסלין. שהרי נתחללה בביאת פסול לה: הרי ישראל שבא על בת כהן. באונס או בפיתוי שלא לשם קידושין:

תוספות

ואימא מי שיש לו אלמנות וגירושין בה כו'. תימה דבכל דוכתא לחומרא מקשינן והכא פריך דנקיש לקולא: אם כן רבויי לויה וישראלית. תימה דהא איצטריך לרבויי לויה וישראלית לאשמועינן דחוזרת בשביל בנה כדאמרינן בסוף יש מותרות (לקמן דף פז.) ויש לומר דמשמע ליה דאיצטריך לויה וישראלית לכל מילי דאיירי קרא ולאשמועינן דכי אית לה זרע נמי מן העובד כוכבים תיכול בשביל בנה לא איצטריך כיון דאשמעינן בכהנת דקדיש גופה: כי תהיה כי תבעל. ואם תאמר לדידיה נמי איכא לאוקומי באלמנה לכהן גדול לרבי סימאי ובבעולה לכהן גדול אפי' לרבי ישבב ויש לומר דכל פסולי כהונה נפקא לן דמיפסלי בתרומה מלא יחלל אי נמי לא משמע ליה לאוקמי לאיש זר גבי כהן וא''ת ולוקמא בסוטה שבא עליה בעלה בדרך דליכא אלא עשה דונטמאה ויש לומר דזר אצלה מעיקרא בעינן אפילו לרבי עקיבא כיון דלא הוי ממזר ומיהו קשה דלמה ליה למימר מאי כי תהיה כי תבעל בפשיטות הוה מצי למיפרך דאמאי איצטריך קרא לרבי עקיבא לעובד כוכבים ועבד דהשתא ממזר הוי מיפסלא בביאתו מיבעיא כדאמר בפרק עשרה יוחסין (קדושין עה: ושם): כהן גדול באלמנה בביאה לחודה. כדאמר בפ' עשרה יוחסין (שם דף עח. ושם) בעל לוקה משום לא יחלל ואם תאמר היא גופה מנלן דלא בעינן תרתי הא כתיב לא יקח ולא יחלל ויש לומר דלגבי כהן אין להצריך קידושין דכ''ש בלא קידושין וכיון שהבן נפסל גם היא נפסלת: ושניהם לא למדוה אלא מאלמנה לכהן גדול. עיקר טעמא הוי מלאיש זר אלא דמכ''ג באלמנה ילפינן במאי מסתבר לאוקמי קרא ואי לאו קרא דלאיש זר ליכא למילף מקל וחומר דאלמנה שתתחלל כדפירשתי לעיל (דף טו: ד''ה מה): והמפתה והשוטה. הא דלא תנן קטן בהדייהו דלא תקינו ליה רבנן נישואין כדקתני בגמרא (לקמן דף צו:) שוטה וקטן שנשאו כו' אמר רבי יצחק דהיינו משום דבעי למיתני בסיפא וילדה דלא מיתני ליה בקטן: לא פוסלין ולא מאכילין. לא איצטריך לאשמועינן באונס ומפתה דאין מאכילין ומשום לא פוסלין נקטיה ואפילו לרבי אלעזר דאמר. פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה נראה דלא מיפסלה בתרומה דאין זה לאיש זר:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר