|
טקסט הדף מנוקד
וְיֵשׁ לוֹ בָּנִים לֹא יִשָּׂא אַיְלוֹנִית שֶׁהִיא זוֹנָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה דְּאַזּוֹנָה כֹּהֲנִים הוּא דְּמִפַּקְדִי וְיִשְׂרָאֵל לָא מִפַּקְּדִי מִשּׁוּם הָכִי קָתָנֵי כֹּהֵן
אָמַר רַב הוּנָא מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה דִּכְתִיב אָכְלוּ וְלֹא יִשְׂבָּעוּ הִזְנוּ וְלֹא יִפְרֹצוּ כׇּל בִּיאָה שֶׁאֵין בָּהּ פִּירְצָה אֵינָהּ אֶלָּא בְּעִילַת זְנוּת תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כֹּהֵן לֹא יִשָּׂא אֶת הַקְּטַנָּה אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַבָּה פּוֹק עַיֵּין בָּהּ דִּלְאוּרְתָּא בָּעֵי לַהּ רַב הוּנָא מִינָּךְ נְפַק עַיֵּין בָּהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר לַהּ כְּרַבִּי מֵאִיר וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר לַהּ כְּרַבִּי מֵאִיר דְּחָיֵישׁ לְמִיעוּטָא וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר אַיְלוֹנִית זוֹנָה הָוְיָא וּכְרַבִּי מֵאִיר מִי סָבַר לַהּ וְהָתַנְיָא קָטָן וּקְטַנָּה לֹא חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי מֵאִיר יָפֶה אָמַרְתָּ שֶׁאֵין חוֹלְצִין אִישׁ כְּתִיב בַּפָּרָשָׁה וּמַקְּשִׁינַן אִשָּׁה לְאִישׁ אֶלָּא מַאי טַעְמָא אֵין מְיַבְּמִין [אָמַר לָהֶם] קָטָן שֶׁמָּא יִמָּצֵא סָרִיס קְטַנָּה שֶׁמָּא תִּמָּצֵא אַיְלוֹנִית וְנִמְצְאוּ פּוֹגְעִין בְּעֶרְוָה וְתַנְיָא קְטַנָּה מִתְיַיבֶּמֶת וְאֵינָהּ חוֹלֶצֶת דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּכְרַבִּי יְהוּדָה מִי סָבַר לַהּ וְהָתַנְיָא זוֹנָה זוֹנָה כִּשְׁמָהּ דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר זוֹנָה זוֹ מוּפְקֶרֶת רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אוֹמֵר אֲפִילּוּ הָלַךְ בַּעְלָהּ לְהַשְׁקוֹתָהּ וּבָא עָלֶיהָ בַּדֶּרֶךְ עֲשָׂאָהּ זוֹנָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר זוֹנָה זוֹ אַיְלוֹנִית וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין זוֹנָה אֶלָּא גִּיּוֹרֶת וּמְשׁוּחְרֶרֶת וְשֶׁנִּבְעֲלָה בְּעִילַת זְנוּת רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר פָּנוּי הַבָּא עַל הַפְּנוּיָה שֶׁלֹּא לְשֵׁם אִישׁוּת עֲשָׂאָהּ זוֹנָה אֶלָּא אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה הָכָא בְּכֹהֵן גָּדוֹל עָסְקִינַן לְאֵימַת קָנֵי לַהּ לְכִי גָדְלָה [לְכִי גָדְלָה] בְּעוּלָה הִיא אָמַר רָבָא מְכַלֵּי לֵב אִי דְּקַדְּשַׁהּ אֲבוּהּ מֵהַהִיא שַׁעְתָּא הוּא דְּקָנֵי לַהּ וְאִי דְּקַדִּשָׁה נַפְשַׁהּ הָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא וְלָא רַבָּנַן אֶלָּא אָמַר רָבָא לְעוֹלָם בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט וְחָיְישִׁינַן שֶׁמָּא תִּתְפַּתֶּה עָלָיו אִי הָכִי יִשְׂרָאֵל נָמֵי פִּתּוּיי קְטַנָּה אוֹנֶס הוּא וְאוֹנֶס בְּיִשְׂרָאֵל מִישְׁרָא שְׁרֵי רַב פָּפָּא אָמַר בְּכֹהֵן גָּדוֹל וְהַאי תַּנָּא הוּא דְּתַנְיָא בְּתוּלָה יָכוֹל קְטַנָּה תַּלְמוּד לוֹמַר אִשָּׁה אִי אִשָּׁה יָכוֹל בּוֹגֶרֶת תַּלְמוּד לוֹמַר בְּתוּלָה הָא כֵּיצַד יָצְתָה מִכְּלַל קַטְנוּת וְלִכְלַל בַּגְרוּת לֹא בָּאתָה רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר הַאי תַּנָּא הוּא דְּתַנְיָא בְּתוּלָה אֵין בְּתוּלָה אֶלָּא נַעֲרָה וְכֵן הוּא אוֹמֵר וְהַנַּעֲרָה טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד בְּתוּלָה רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר פָּנוּי הַבָּא עַל הַפְּנוּיָה שֶׁלֹּא לְשֵׁם אִישׁוּת עֲשָׂאָהּ זוֹנָה אָמַר רַב עַמְרָם אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר מַתְנִי' לֹא יִבָּטֵל אָדָם מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ בָּנִים בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שְׁנֵי זְכָרִים וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים זָכָר וּנְקֵבָה שֶׁנֶּאֱמַר זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם גְּמָ' הָא יֵשׁ לוֹ בָּנִים מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה בָּטֵיל מֵאִשָּׁה לָא בָּטֵיל מְסַיְּיעָא לֵיהּ לְרַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל דְּאָמַר אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְאָדָם כַּמָּה בָּנִים אָסוּר לַעֲמוֹד בְּלֹא אִשָּׁה שֶׁנֶּאֱמַר לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ וְאִיכָּא דְּאָמְרִי הָא יֵשׁ לוֹ בָּנִים בָּטֵיל מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה וּבָטֵיל נָמֵי מֵאִשָּׁה נֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל לָא אֵין לוֹ בָּנִים נוֹשֵׂא אִשָּׁה בַּת בָּנִים יֵשׁ לוֹ בָּנִים נוֹשֵׂא אִשָּׁה דְּלָאו בַּת בָּנִים נָפְקָא מִינַּהּ לִמְכּוֹר סֵפֶר תּוֹרָה בִּשְׁבִיל בָּנִים בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שְׁנֵי זְכָרִים מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּבֵית שַׁמַּאי יָלְפִינַן מִמֹּשֶׁה דִּכְתִיב בְּנֵי מֹשֶׁה גֵּרְשׁוֹם וֶאֱלִיעֶזֶר וּבֵית הִלֵּל יָלְפִינַן מִבְּרִיָּיתוֹ שֶׁל עוֹלָם וּבֵית שַׁמַּאי לֵילְפֻי מִבְּרִיָּיתוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵין דָּנִין אֶפְשָׁר רש"יגמ' פוק עיין בה. אמאי לא ישא את הקטנה: רבי מאיר חייש למיעוטא. כדתניא לקמן קטן שמא ימצא כו' ה''נ חייש רבי אליעזר דשמא תמצא קטנה זו אילונית: קטן וקטנה. או קטן או קטנה: איש כתיב. בפרשת חליצה ואם לא יחפוץ האיש לקחת את יבמתו: פוגעים בערוה. כיון דלאו בני הקמת שם נינהו פגע באשת אח שלא במקום מצוה דרחמנא פטריה דכתיב אשר תלד (דברים כה) פרט לאילונית: ואינה חולצת. דאינה נפטרת לשוק בחליצתה דאין מעשה קטנה כלום אבל מתייבמת ותגדל אצלו ותתקיים מצות יבום: כשמה. לשון טועה שטועה מתחת בעלה לאחרים דלרבי אליעזר אין זונה אלא אשת איש: מופקרת. ואפי' פנויה מאחר שהפקירה עצמה לכל קרויה זונה אבל משום בעילה אחת לא הויא זונה הפנויה: הלך בעלה. לב''ד הגדול והוליכה להשקותה מי המרים שקינא לה ונסתרה ואסורה לו עד שתשתה עשאה זונה הואיל ונבעלה לפסול לה ואם מת אסורה לכהן: אלא גיורת. דנבעלה בנכריותה לעובדי כוכבים וכן משוחררת דעובד כוכבים ועבד הואיל ולאו בני קדושין נינהו פסלי: ושנבעלה. לפסול לה כגון א' מכל העריות וכגון בת ישראל לנתין וממזר: לכי גדלה. דקידושי קטנה לאו כלום הן והויא ליה כאנוסת עצמו ומפותת עצמו: מכלי לב. כמו מבלי לב: [אי דקדשה אבוה כו']. האב זכאי לקדש בתו קטנה בפ''ק דקידושין (דף ג:) את בתי נתתי לאיש הזה: הא רבי אליעזר היא ולא רבנן. בתמיה דקתני לעיל רבי אליעזר אומר כהן לא ישא את הקטנה ומשמע דפליגי רבנן עליה וכה''ג מי פליגי רבנן: תתפתה. ותזנה עליו לפי שאין בה דעת כלום: רב פפא אמר בכהן גדול והאי תנא הוא. דאסר קטנה מגזירת הכתוב: בתולה. מעמיו יקח אשה: [מאשה לא בטיל]. מדקתני לא יבטל אדם מפריה ורביה אלא א''כ יש לו בנים ולא קתני לא יבטל אדם מאשה אלא אם כן יש לו בנים שמע מינה הא יש לו בנים מאשה לא בטיל דצריך לישא אשה אבל אין צריך לחזר אחר ראויה לבנים: למכור ס''ת. כדי לישא בת בנים ואם יש לו בנים לא ימכור אלא ישא עקרה או זקנה: ב''ש אומרים שני זכרים. אבל לא זכר ונקבה: ילפינן ממשה. שכיון שהיו לו שני בנים פירש מן האשה: מברייתו של עולם. אדם וחוה: תוספותכל ביאה שאין בה פירצה. קטנה אתיא לכלל פירצה לכשתתגדל ולא ממעט אלא היכא דלא אתיא לעולם לכלל פירצה: אין בתולה אלא נערה. קשה דלהאי תנא אמאי איצטריך בשום מקום לכתוב נערה בתולה: וכן הוא אומר והנערה טובת מראה מאד. תימה דהכא משמע דרבקה נערה היתה ובסדר עולם (פ''א) תניא בהדיא שהיתה בת שלש כשנשאה יצחק ואי אפשר להגיה דהא תניא התם יצחק אבינו כשנעקד על גבי המזבח היה בן שבעה ושלשים שנה ובו בפרק נולדה רבקה וכתיב ויהי יצחק בן ארבעים שנה וגו' נמצאת שהיתה בת ג' וה''ר שמואל חסיד משפיר''א הוכיח שהיתה בת י''ד מדתניא בספרי ו' זוגות שנותיהן שוות וקחשיב קהת ורבקה וקהת חיה קל''ג כדכתיב בקרא ואם היתה בת י''ד כשנשאה אז החשבון מכוון דכשנולד יעקב היתה בת ל''ד ויעקב היה בן צ''ט כשמתה רבקה הרי קל''ג שהרי כשנתברך היה בן ס''ג שאז מת ישמעאל וכל שנותיו של ישמעאל קל''ז כדכתיב וישמעאל (גדול מיצחק י''ד שנה ויצחק בן ס' שנה בלדת אותם א''כ ישמעאל) בן ע''ד ונשאר מלידת יעקב עד סוף שני ישמעאל ס''ג וי''ד נטמן בבית עבר כדאמרינן במגילה (דף יז.) ועשרים שנה בבית לבן ושתי שנים בדרך ואז מתה רבקה כדדרשינן (מדרש רבה קהלת פ''ב) אלון בכות שתי בכיות של רבקה ומניקתה הרי צ''ט וצריך לומר דמדרשות חלוקים זה על זה: פנוי הבא על הפנויה כו'. לאו דוקא נקט פנוי דכ''ש נשוי שמזנה על אשתו דחשובה זונה: לא יבטל אדם מפריה ורביה. אע''ג דמרישא שמעינן לה דקתני כהן הדיוט לא ישא אילונית ולאו דוקא כהן כדאמרינן לעיל מ''מ איצטריך הכא להנך דיוקי דגמרא או משום פלוגתא דבית שמאי ובית הלל הדר תני לה: מאשה לא בטיל. פירש בקונטרס מדלא קתני לא יבטל מאשה: א''ד מאשה בטיל. להאי לישנא דייק מדלא קתני לא ישא אדם אשה שאינה בת בנים אלא אם כן יש לו בנים: נפקא מינה למכור ספר תורה בשביל בנים. כלומר להאי מילתא נמי נפקא מינה ול''ג למאי נפקא מינה דהא טובא נפקא מינה כדקאמר בהדיא אין לו בנים נושא אשה בת בנים יש לו בנים נושא אשה דלאו בת בנים ועוד אר''י דמצי למימר דאפילו יש לו בנים לעולם מצוה לישא בת בנים אלא מודו היכא דצריך למכור ספר תורה בשביל בת בנים כיון דיש לו בנים לא ימכור מאחר שמוצא שאינה בת בנים ולא יצטרך למכור: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|