|
טקסט הדף מנוקד
בְּיוֹמֵי תַּלְיָא מִילְּתָא אֵשֶׁת אָח בְּבָנִים תְּלָא רַחֲמָנָא
אֶלָּא פָּרֵיךְ הָכִי מָה לְנִדָּה וְאֵשֶׁת אָח שֶׁכֵּן אֵין אוֹסְרָן מַתִּירָן תֹּאמַר בְּאֵשֶׁת אִישׁ שֶׁאוֹסְרָהּ מַתִּירָהּ אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹנָה וְאִיתֵּימָא רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר קְרָא כִּי כׇּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת הוּקְּשׁוּ כׇּל הָעֲרָיוֹת כּוּלָּן לְנִדָּה מָה נִדָּה בְּהַעֲרָאָה אַף כֹּל בְּהַעֲרָאָה וְאֶלָּא נִדָּה דִּכְתִיבָא גַּבֵּי אֵשֶׁת אָח לְמָה לִי לְכִדְרַב הוּנָא דְּאָמַר רַב הוּנָא רֶמֶז לִיבָמָה מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן מִנַּיִן הָא כְּתִיב יְבָמָה יָבֹא עָלֶיהָ אֶלָּא רֶמֶז לִיבָמָה שֶׁאֲסוּרָה בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ מִנַּיִן הַאי סְבָרָא הִיא מִדְּאָמַר רַחֲמָנָא לְאַחַר מִיתַת בַּעְלָהּ שָׁרְיָא מִכְּלָל דִּבְחַיֵּי בַּעְלָהּ אֲסוּרָה וְדִלְמָא לְאַחַר מִיתַת בַּעְלָהּ מִצְוָה בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ רְשׁוּת אִי נָמֵי לְאַחַר מִיתַת בַּעְלָהּ אִין בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ לָא וְלָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה עֲשֵׂה אָמַר קְרָא וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֵשֶׁת אָחִיו נִדָּה הִיא וְכִי אֵשֶׁת אָחִיו נִדָּה הִיא אֶלָּא כְּנִדָּה מָה נִדָּה אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֶיתֵּר לְאַחַר מִכָּאן בִּשְׁעַת אִיסּוּרָהּ בְּכָרֵת אַף אֵשֶׁת אָח [נָמֵי] אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֶיתֵּר לְאַחַר מִכָּאן בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ בְּכָרֵת אֶלָּא הַעֲרָאָה דִּכְתִיבָא גַּבֵּי אָחוֹת אָב וַאֲחוֹת אֵם לְמָה לִּי לִכְדִבְעָא מִינֵּיהּ רָבִינָא מֵרָבָא הַמְעָרֶה בִּזְכוּר מַהוּ בִּזְכוּר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה כְּתִיבָא אֶלָּא הַמְעָרֶה בִּבְהֵמָה מַהוּ אֲמַר לֵיהּ אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְהַעֲרָאָה דִּכְתִיבָא גַּבֵּי אֲחוֹת אָב וַאֲחוֹת אֵם דְּאָתְיָא בְּהֶקֵּישָׁא מִדְּרַבִּי יוֹנָה תְּנֵהוּ עִנְיָן לְהַעֲרָאָה דִבְהֵמָה מִכְּדֵי בְּהֵמָה חַיָּיבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין הִיא מַאי טַעְמָא כְּתִיב לְהַעֲרָאָה דִּידַהּ גַּבֵּי חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת לִכְתּוֹב גַּבֵּי מִיתַת בֵּית דִּין וְנֵילַף מִיתַת בֵּית דִּין מִמִּיתַת בֵּית דִּין אַיְּידֵי דְּכוּלֵּיהּ קְרָא לִדְרָשָׁא אָתֵי כְּתִיב בֵּיהּ נָמֵי הָא מִילְּתָא לִדְרָשָׁא מַאי דְּרָשָׁא דְּתַנְיָא עֶרְוַת אֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם אַתָּה אוֹמֵר בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם וְדִין הוּא חַיָּיב כָּאן וְחַיָּיב בַּאֲחוֹתוֹ מָה אֲחוֹתוֹ בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם אַף כָּאן בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ חַיָּיב כָּאן וְחַיָּיב בְּדוֹדָתוֹ מָה דּוֹדָתוֹ מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם אַף כָּאן מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה דָּנִין אִיסּוּר הַבָּא מֵאֵלָיו מֵאִיסּוּר הַבָּא מֵאֵלָיו וְאַל תּוֹכִיחַ דּוֹדָתוֹ שֶׁאֵין אִיסּוּר הַבָּא מֵאֵלָיו אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זֶה דָּנִין קְרוֹבֵי הָאָב מִקְּרוֹבֵי הָאָב וְאַל תּוֹכִיחַ אֲחוֹתוֹ שֶׁקְּרוֹבֵי עַצְמוֹ תַּלְמוּד לוֹמַר עֶרְוַת אֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם עֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם לְמָה לִי לְמִכְתַּב בַּאֲחוֹת אָב לְמָה לִי לְמִכְתַּב בַּאֲחוֹת אֵם אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ צְרִיכִי דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא בַּאֲחוֹת אָב שֶׁכֵּן יֵשׁ לָהּ חַיִיס אֲבָל אֲחוֹת אֵם אֵימָא לָא וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא בַּאֲחוֹת אֵם שֶׁכֵּן וַדָּאִית אֲבָל אֲחוֹת אָב אֵימָא לָא צְרִיכָא וְדוֹדָתוֹ דִּפְשִׁיטָא לֵיהּ לְתַנָּא דְּמִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם מְנָא לֵיהּ אָמַר רָבָא אָתְיָא דּוֹדוֹ דּוֹדוֹ כְּתִיב הָכָא עֶרְוַת דֹּדוֹ גִּלָּה וּכְתִיב הָתָם אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ מָה לְהַלָּן מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם אַף כָּאן מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם וְהָתָם מְנָלַן אָמַר קְרָא מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ יִגְאָלֶנּוּ מִשְׁפַּחַת אָב קְרוּיָה מִשְׁפָּחָה מִשְׁפַּחַת אֵם אֵינָהּ קְרוּיָה מִשְׁפָּחָה וְהָדִתְנַן אָמְרוּ לוֹ מֵתָה אִשְׁתְּךָ וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאָבִיהָ מֵתָה וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאִמָּהּ מֵתָה וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאָבִיהָ מֵתָה וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאִמָּהּ מוּתָּר בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁלִישִׁית וּבַחֲמִישִׁית וּפוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְאָסוּר בַּשְּׁנִיָּה וּבָרְבִיעִית וְאֵין בִּיאַת אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ וְאִם בָּא עַל הַשְּׁנִיָּה לְאַחַר מִיתַת הָרִאשׁוֹנָה מוּתָּר בַּשְּׁנִיָּה וּבָרְבִיעִית וּפוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְאָסוּר בַּשְּׁלִישִׁית וּבַחֲמִישִׁית רש"י
ביומי תליא מילתא. אפי' אם מת האוסרה שפסקה דם בראייה ראשונה אסורה כל שבעה: בבנים תליא. אם יש לה בנים אפילו מת אחיו: אין אוסרן מתירן. אין כח באוסר להתיר אלא דבר אחר מתירה ימים מתירין את הנדה ואשת אח כשהוא ערירי: הוקשו כל העריות לנדה. שהרי כאן הוקשו כולן זו לזו ונדה כתובה בפרשת עריות הלכך בהעראה ילפינן כולהו מנדה: נדה דכתיב גבי אשת אח. דילפינן מיניה לעיל העראה לאשת אח מנדה: בחיי בעלה. אם גירשה אחיו: ולאו הבא מכלל עשה עשה. אבל כרת ליכא: משכבי אשה. וכיון דבאשה הוי העראה משכב ממילא איתסרא בזכור דהא בזכור כתיב משכבי אשה: המערה בבהמה. שלא גמר ביאתו: ואחות אב ואחות אם. לאו מחייבי מיתות הן דלא כתיבא בהו מיתה: ליכתבה במיתת בית דין. כגון באמו וחמותו ולימא נמי אם אינו ענין להו דאתיא בהיקישא דר' יונה תנהו ענין לבהמה: איידי דכוליה קרא. דכתיב באחות אב ואחות אם בפרשת קדושים תהיו לדרשא אתא כדתניא לקמן כתיב ביה נמי העראה בלא צורך לדרשא דבהמה: ערות אחות אביך. קרא דאחרי מות קמא נקט: בין שהיא אחות אביך. מן האב בין מן האם: מה אחותו בין מן האב בין מן האם. דכתיב בת אביך או בת אמך: מה דודתו מן האב ולא מן האם. שאם היה דודו אחי אביו מן האם ולא מן האב אין אשתו עליו ערוה ולקמן בעי מנלן: דודתו אין איסורה בא עליו מאליו. אלא על ידי קדושי דודו: ולא תוכיח אחותו. וכיון דלא נפקא לן מדינא תלמוד לומר מקרא שני בפרשת קדושים תהיו ערות אחות אביך ואחות אמך לא תגלה ואין צריך להזהיר שכבר הזהיר ולא הוה ליה לאשמועינן אלא עונש כדעבד באשת אח ובאחותו איש כי יקח אחות אביו ואחות אמו עונם ישאו וקרא יתירא הוא לרבות אחות אביו מן האם ואחות אמו מן האם: למה לי למכתב. האי קרא יתירא בתרוייהו לכתוב בחדא ותיתי אידך מינה: יש לה חייס. דמשפחת אב קרויה משפחה דכתיב ויתילדו על משפחותם לבית אבותם (במדבר א): אחות אם ודאי. קרובתו אבל אחות אב שמא ח''ו אין זה אביו: מה להלן מן האב. אם אחי אביו מן האב הוא הוי קרוב לענין גאולה יותר ומצות גאולה מוטל עליו יותר מקרובי האם אף כאן מן האב ולא מן האם: ה''ג ממשפחתו יגאלנו משפחת אב קרויה משפחה כו': והא דתנן אמרו לו מתה אשתך כו'. כגון דינה בת לאה מיעקב ויוכבד בת לאה מחצרון ושרה בת חצרון מקטורה ורבקה בת קטורה מבתואל ומלכה בת בתואל מחנה וראובן נשא את מלכה והלך למדינת הים אמרו לו מתה אשתך ונשא את רבקה שהיא אחותה מאביה חזרו ואמרו לו מתה רבקה ונשא את שרה אחותה מאמה אמרו לו מתה שרה ונשא את יוכבד אחותה מאביה אמרו לו מתה יוכבד ונשא את דינה אחותה מאמה חזרו ואמרו לו כולן קיימות: מותר בראשונה. במלכה אשתו: ובשלישית. שרה לפי שרבקה לא היו קדושיה קידושין וביאתה באונס הוא ומותר בשרה אחותה דתנן (לקמן דף צז.) נושאין על האנוסה: ובחמישית. דינה ואע''פ שהיא אחות יוכבד הרביעית לפי שביאת יוכבד פיתוי היא ואינה קידושין מפני שהשלישית היו קידושיה קידושין: ופוטרות צרותיהן. אם מת וחלצו האחין לאחת מהן פוטרות צרותיהן: ואסור בשניה. מפני הראשונה וברביעית מפני השלישית:
תוספות
אלא רמז ליבמה שאסורה בחיי בעלה מנין. דכיון דשריא רחמנא אחר מיתה אין סברא לומר דאסירא בחיי בעלה דלא מיסתבר שהיה בא הכתוב לומר דאתי עשה ודחי לא תעשה שיש בו כרת אי לאו דמוכח קרא בהדיא: בזכור מהו. הא דלא יליף זכור ובהמה מהקישא דרבי יונה משום דאת מקורה הערה כתיב והנהו לא שייך בהו מקור ועוד דאפסקינהו בקרא דמולך אי נמי משום דזכור ובהמה לא חשיב ביאה דאין דרך ביאה בכך ולהכי בפרק ארבע מיתות (סנהדרין נד:) צריך אזהרה ועונש לשוכב ונשכב בזכור אע''ג דבעלמא לא בעי קרא לחייב האשה הנשכבת: אמרו לו מתה אשתך כו'. בתלתא הוה סגי אלא קמ''ל דאף על פי שיש ערבוב שכל חמשתן שלשלת אחוה וצריך להוציא האסורות לא גזרינן הנך דשרינן אטו הנך דאסירן: צרותיהן. איצטריך אע''ג דס''ד דמוטב שיחלוץ הצרות גזירה שלא יחלוץ לשניה או רביעית:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|