|
טקסט הדף מנוקד
נֵר שֶׁל חֲנוּכָּה שֶׁהִנִּיחָה לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה פְּסוּלָה כְּסוּכָּה וּכְמָבוֹי
וְאָמַר רַב כָּהֲנָא דָּרֵשׁ רַב נָתָן בַּר מִנְיוֹמֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב תַּנְחוּם מַאי דִכְתִיב וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר וְהַבּוֹר רֵק אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין בּוֹ מָיִם אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר אֵין בּוֹ מָיִם מַיִם אֵין בּוֹ אֲבָל נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֵשׁ בּוֹ אָמַר רַבָּה נֵר חֲנוּכָּה מִצְוָה לְהַנִּיחָהּ בְּטֶפַח הַסָּמוּךְ לַפֶּתַח וְהֵיכָא מַנַּח לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא אָמַר מִיָּמִין רַב שְׁמוּאֵל מִדִּפְתִּי אָמַר מִשְּׂמֹאל וְהִילְכְתָא מִשְּׂמֹאל כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נֵר חֲנוּכָּה מִשְּׂמֹאל וּמְזוּזָה מִיָּמִין אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַב אָסוּר לְהַרְצוֹת מָעוֹת כְּנֶגֶד נֵר חֲנוּכָּה כִּי אַמְרִיתַהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל אָמַר לִי וְכִי נֵר קְדוּשָּׁה יֵשׁ בָּהּ מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף וְכִי דָּם קְדוּשָּׁה יֵשׁ בּוֹ דְּתַנְיָא וְשָׁפַךְ וְכִסָּה בַּמֶּה שֶׁשָּׁפַךְ יְכַסֶּה שֶׁלֹּא יְכַסֶּנּוּ בָּרֶגֶל שֶׁלֹּא יְהוּ מִצְוֹת בְּזוּיוֹת עָלָיו הָכָא נָמֵי שֶׁלֹּא יְהוּ מִצְוֹת בְּזוּיוֹת עָלָיו בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מַהוּ לְהִסְתַּפֵּק מִנּוֹיֵי סוּכָּה כׇּל שִׁבְעָה אֲמַר לֵיהּ הֲרֵי אָמְרוּ אָסוּר לְהַרְצוֹת מָעוֹת כְּנֶגֶד נֵר חֲנוּכָּה אָמַר רַב יוֹסֵף מָרֵיהּ דְּאַבְרָהָם תָּלֵי תַּנְיָא בִּדְלָא תַּנְיָא סוּכָּה תַּנְיָא חֲנוּכָּה לָא תַּנְיָא דְּתַנְיָא סִכְּכָהּ כְּהִלְכָתָהּ וְעִיטְּרָהּ בִּקְרָמִים וּבִסְדִינִין הַמְצוּיָּירִין וְתָלָה בָּהּ אֱגוֹזִים אֲפַרְסְקִין שְׁקֵדִים וְרִמּוֹנִים וּפַרְכִּילֵי עֲנָבִים וַעֲטָרוֹת שֶׁל שִׁבֳּלִים יֵינוֹת (שֶׁל) שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת אָסוּר לְהִסְתַּפֵּק מֵהֶן עַד מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג וְאִם הִתְנָה עֲלֵיהֶן הַכֹּל לְפִי תְּנָאוֹ אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף אֲבוּהוֹן דְּכוּלְּהוּ דָּם אִיתְּמַר רַב אָמַר אֵין מַדְלִיקִין מִנֵּר לְנֵר וּשְׁמוּאֵל אָמַר מַדְלִיקִין רַב אָמַר אֵין מַתִּירִין צִיצִית מִבֶּגֶד לְבֶגֶד וּשְׁמוּאֵל אָמַר מַתִּירִין מִבֶּגֶד לְבֶגֶד רַב אָמַר אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בִּגְרִירָה וּשְׁמוּאֵל אָמַר הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בִּגְרִירָה אָמַר אַבָּיֵי כֹּל מִילֵּי דְּמָר עָבֵיד כְּרַב לְבַר מֵהָנֵי תְּלָת דְּעָבֵיד כִּשְׁמוּאֵל מַדְלִיקִין מִנֵּר לְנֵר וּמַתִּירִין מִבֶּגֶד לְבֶגֶד וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בִּגְרִירָה דְּתַנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר גּוֹרֵר אָדָם מִטָּה כִּסֵּא וְסַפְסָל וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּין לַעֲשׂוֹת חָרִיץ יָתֵיב הָהוּא מֵרַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה וְיָתֵיב וְקָאָמַר טַעְמָא דְרַב מִשּׁוּם בִּיזּוּי מִצְוָה אֲמַר לְהוּ לָא תְּצִיתוּ לֵיהּ טַעְמֵיהּ דְּרַב מִשּׁוּם דְּקָא מַכְחִישׁ מִצְוָה מַאי בֵּינַיְיהוּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּקָא מַדְלֵיק מִשְּׁרָגָא לִשְׁרָגָא מַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם בִּיזּוּי מִצְוָה מִשְּׁרָגָא לִשְׁרָגָא מַדְלֵיק מַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם אַכְחוֹשֵׁי מִצְוָה מִשְּׁרָגָא לִשְׁרָגָא נָמֵי אָסוּר מֵתִיב רַב אַוְיָא סֶלַע שֶׁל רש"י
פסולה. דלא שלטא בה עינא למעלה מכ' אמה וליכא פרסומי ניסא: כסוכה וכמבוי. דתנן בהו בהדיא בעירובין ומסכת סוכה דפסילי: מצוה להניחה. בחצר או ברה''ר בטפח הסמוך לפתח שאם ירחיקנו להלן מן הפתח אינו ניכר שבעה''ב הניחו שם: מימין. בכניסתו לביתו לימין: מזוזה. קי''ל דבימין דכתיב ביתך דרך ביאתך וכי עקר אינש כרעיה דימנא עקר ברישא: להרצות. למנות: במה ששפך. בידו ששפך בה ולא ברגלו: נויי סוכה. פירות שתולין בה לנוי: מריה דאברהם. לשון תמיה הוא: תלי. סוכה דתניא בברייתא בהדיא כדמפרש ואזיל: בדלא תניא. בנר חנוכה דמימרא דרב אסי הוא ואינו ברייתא: ועטרה בקרמים. פארה ביריעות של צבעים שקורין אובריי''ץ : התנה עליהן. במס' ביצה (דף ל:) אוקימנא באומר איני בודל מהן כל בין השמשות של קידוש יו''ט ראשון דלא חל עלייהו קדושה כלל אבל תנאי אחר אינו מועיל: אבוהון דכולהו. שילמדו כולן ממנו: דם. כיסוי הדם דנפקא לן מקרא ושפך וכסה ומפרש בה טעמא שלא יהיו מצות בזויות עליו: מנר לנר. דחנוכה כדמפרש טעמא לקמיה: מתירין. להטיל ציצית מטלית ישן לטלית חדש ובמנחות מפרש טעמא דמאן דאסר: הלכ' כר''ש. דאמר דבר שאין מתכוין מותר ואע''ג דקעביד חריץ והוי תולדה דחורש או בונה ומשום דהילכתא כרב באיסורי בכוליה הש''ס בר מהני תלת נקטינהו גבי הדדי: כל מילי דמר. רבה בר נחמני: לעשות חריץ גרסינן: טעמא דרב. מנר לנר משום ביזוי מצוה שמדליק קיסם שאינה מן המצוה מנר של מצוה וממנו מדליק השאר: אכחושי. דמיחזי כמאן דשקיל נהורא ושואב קצת מלחלוחית שמנו: משרגא לשרגא. מביא נר אצל נר ושתיהן של מצוה ולא בקיסם:
תוספות
נר חנוכה שהניחה למעלה מכ' אמה פסולה כסוכה וכמבוי. וא''ת הוה ליה למימר ימעט כמו גבי מבוי דאמר התם מבוי דרבנן תני תקנתא ואיכא למימר דנקט פסולה משום דבעי למימר כסוכה שהיא מן התורה אי נמי לא רצה להאריך יכבנה וימעטנה ויחזור וידליקנ' דלמעטה ולהניחה כמו שהיא דולקת אי אפשר כדמוכח לקמן: אסור להסתפק מהן עד מוצאי יו''ט האחרון. והא דשרי אתרוג ביו''ט האחרון טפי מסוכה מפרש בפרק לולב וערבה (סוכה מו:) משום דסוכה בספק שביעי ספק שמיני יתובי יתבינן ואי מתרמי ליה סעודה בין השמשות אכיל ליה התם והואיל ואיתקצי בין השמשות איתקצי כוליה יומא של ספק ח' וט' אבל אתרוג אינו ניטל בספק ז' וח' ולא איתסר בספק שמיני אלא משום דאיתקצי בין השמשות של ז' ואע''פ דבין השמשות של ח' נמי אסור משום שהוא ספק יום הואיל ולא אסור אלא משום ספק יום וספק לילה לא איתקצי בכך כולי יומא מידי דהוה אביצה שנולדה בזה דמותרת בזה אע''פ דבין השמשות אסור משום ספק יום וספק לילה: סוכה תניא. משמע דטעמא דנויי סוכה משום ביזוי מצוה וקשה לר''י בפרק כירה (לקמן דף מה. ושם) משמע דטעמא משום מיגו דאיתקצי למצותה ותירץ דצריכי לתרווייהו דמשום דאיתקצי למצותה לא הוה אסרינן בחולו של מועד דלא שייך מוקצה אלא (בנפל) בשבת וביו''ט ומשום ביזוי מצוה לא הוה אסרינן להו היכא דנפלו אבל השתא דאמרי' דאיתקצי וביזוי מצוה אסרינן אפילו נפלו ואפי' בחוה''מ וקשה לר''י כיון דנויי סוכה אסורין משום ביזוי א''כ מאי פריך בביצה בפ' המביא (דף ל: ושם) מנויי סוכה אעצי סוכה דקאמר וסוכת החג לא מהני בה תנאה והתני' סככה. כהלכתה כו' ומאי קושיא דילמא עצי סוכה לא מהני ביה תנאה דמקרא נפקא כדדריש התם מניין לעצי סוכה שאסורין כל שבעה ת''ל חג הסוכות ז' ימים וגו' ודרשה גמורה היא כדמוכח בפ''ק דסוכה (דף ט. ושם) דב''ש פסלי מהאי קרא סוכה ישנה וב''ה מכשירין דההוא מיבעי ליה לעצי סוכה שאסורין כל שבעה אבל נויי סוכה דלא אסירי אלא משום ביזוי מהני בהו תנאה ועוד בפרק כירה (לקמן דף מה.) משמע בהדיא דעצי סוכה לא אסור אלא משום דאיתקצאי למצותה והשיב ר''ת דבין נויי סוכה ובין עצי סוכה היתרים על הכשר סוכה לא אסירי אלא משום ביזוי או משום הואיל והוקצה למצותו ולא אסירי מקרא אלא דווקא כדי הכשר סוכה והמקשה דפריך בביצה (דך ל:) מנויי סוכה אעצי סוכה לא ידע שיש חילוק בין יותר מכדי הכשר סוכה לכדי הכשר סוכה ומשני באומר איני בודל מהם כל בה''ש דלא חיילא קדושה על נויי סוכה וכן על עצים היתרין על הכשר סוכה מהני בה תנאה אבל עצי סוכה כדי הכשר חיילא קדושה עלייהו על כרחו דבר תורה כל שבעה ולא מהני תנאה והא דקאמר התם ואם התנה עליהן הכל לפי תנאו ופריך למימרא דמהני בה תנאה כו' ומשני סיפא אתאן לסוכה דעלמא ובתר הכי פריך וסוכת החג לא מהני בה תנאה והתניא סככה כו' לא בעי לשנויי הכל לפי תנאו על יתרות מכדי הכשר סוכה דהכל לפי תנאו משמע בכל הסוכה: אבוהון דכולהו דם. הא דלא קאמר אבוהון דכולהו עצי סוכה דנפקי מקרא כדאמר בריש המביא בביצה (דף ל: ושם) אומר ר''י .. דמשום דמעצי סוכה לא הוה ילפינן דשאני סוכה דבמסתפק מהן איכא ביטול מצוה אבל בנויי סוכה ובהרצאת מעות לאור נר חנוכה ליכא ביטול מצוה: רב אמר אין מתירין מבגד לבגד. לא מבעיא אי חובת טלית הוא דאסור אלא אפילו חובת גברא הוא נמי אסור כדאשכחן במזוזה דנענש אותו שנטלה בבבא מציעא בסוף פרק השואל (דף קב.) אף על גב דחובת הדר היא ושמואל אמר מתירין אע''ג דשמואל גופי' סבר דחובת טלית היא אפ''ה מתירין כיון שעושהו לצורך בגד אחר וגבי מזוזה שנענש שמא לא היה בדעתו להניח בבית אחר א''נ מזוזה שאני שעשויה להציל מן המזיקין ואע''ג דלכ''ע אין מתירין שלא להניח בבגד אחר אין קשה מה שנהגו להתיר ציצית מטליתות של מתים דדווקא בטלית של חי שהוא בר חיובא אין מתירין: כל מילי דמר עביד כרב. קושיא דפ''ק דכתובות (ד' ו) שם כתובה:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|