יבמות כח ע"ב

איסור מצוה ואיסור קדושה — חולצת ולא מתייבמת! ומשיבים: יש חידוש בדבר: התם [שם] שדן בהלכה זו בכלל, מדובר באיסור מצוה לחודה [לעצמה], שנפלה לבדה לייבום ואיסור מצוה בלבד הוא המונע מלייבם אותה, ואולם הכא [כאן], הרי יש גם איסור מצוה, וגם אחותה הנופלת לפניו לייבום עם זו,

ולכך סלקא דעתך אמינא [היה עולה על דעתך לומר]: ליקום [יעמוד, יבוא] איסור מצוה במקום ובאותה דרגה של איסור ערוה, שהרי אם היתה אחת האחיות אסורה על היבם איסור ערוה — מותר באחותה, שכיון שהיא עצמה אסורה לו ואינה נחשבת כזקוקתו, הרי בייבמו את אחותה אינו פוגע באחות זקוקתו, ואם כן כשהאחת אסורה עליו איסור מצוה, למרות שאיננו איסור חמור כל כך, יהיה זה כמו איסור ערוה ותתייבם אחותה, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שלא.

ושואלים: ובאמת, מדוע לא תתייבם? ומשיבים: כיון דמדאורייתא רמיא קמיה [שמן התורה היא מוטלת לפניו לייבום], אם כן אסור באחותה, כי בכך קא פגע [הוא פוגע] באחות זקוקתו. שכן סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר] משום מצוה של ייבום עבוד רבנן [עשו חכמים] וביטלו את גזירתם באחות זקוקה כשאחת מהן היא אסורה איסור מצוה, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שגם בזה לא ביטלו.

א שנינו במשנה שאם היתה אחת מהן אסורה לאח זה איסור ערוה, והשניה אסורה לשני איסור ערוה — שניהם רשאים לייבם את הנשים המותרות להם. ושואלים: הא תו [זו עוד] למה לי, הלא היינו הך [היא זו] שאמרנו שאם נפלו שתי אחיות, ואחת מהן אסורה איסור ערוה לאחד האחים — רשאי אח זה לייבם את השניה, אף שאחיו, היבם השני, אסור בשתיהן. ואם למדנו שמותר לייבם את האחות שאינה איסור ערוה, מה לי לחד [לאח אחד] ומה לי לתרי [לשניים] שהזדמן לפניהם מקרה כזה, ששניהם מותרים?!

ומשיבים: צריכא [נצרך הדבר] להיאמר, דאי אשמועינן התם [שאם היה משמיע לנו רק שם], היינו אומרים: משום דאיכא [שיש] אח שני שאסור בשתיהן דמוכח [שמוכיח] ומראה בכך לבריות שיש איסור באחות זקוקתו, ולכן התירו לאחד מהם, אבל הכא דליכא [כאן שאין] אח שני דקא מוכח [שמוכיח] דבר זה, שהרי שניהם מייבמים כדרכם, והרואה יבוא להקל בכל אחות זקוקה כשאין האחרת איסור ערוה לו, ואם כן אימא [אמור] שלא יתירו חכמים.

וכן אפשר לומר להיפך: אי אשמועינן הכא [אם היה משמיע לנו כאן] בלבד, הייתי אומר: אדרבא [להיפך], תרווייהו מוכחי אהדדי [שניהם מוכיחים זה על זה] שהרי כל אחד מן האחים נושא יבמה אחת דווקא את זו שאיננה קרובתו, אבל אידך [במקרה אחר] שאחד יכול לייבם ולשני אסורות שתיהן — לא נתיר גם לראשון, על כן צריכא [נצרכה] ההלכה שתיאמר בשני המקרים.

ב שנינו במשנה, שאם כל אחת משתי האחיות היתה אסורה איסור ערוה לאחד מן האחים — האסורה לראשון מותרת לשני והאסורה לשני מותרת לראשון, והוסיפה על כך המשנה: זו היא שאמרו אחותה כשהיא יבמתה או חולצת או מתייבמת. ושואלים: "זו היא" למעוטי מאי [למעט את מה] בא הביטוי "זו היא"? ומשיבים: למעוטי [למעט] כאשר יש איסור מצוה לזה ואיסור מצוה לזה, שאף שכל אחת מהן אסורה על אח אחר משום איסור מצוה — לא הותר לשניהם לייבם את המותרת להם.

ושואלים: הא תו [זו עוד] למה לי, הלא היינו הך [היא זו] שלמדנו כבר, שאם היתה אחת האחיות אסורה ליבם איסור מצוה — אסור בשתיהן, ומה לי לחד [כשנפלה לפני אחד], מה לי לתרי [לשניים]?!

ומשיבים: מהו דתימא [שתאמר]: כי לא אמרינן אוקי [כאשר אין אנו אומרים העמד] איסור מצוה במקום איסור ערוה להתיר את האחות השניה — זה רק היכא דאיכא למיגזר [היכן שיש לגזור] משום אח שני, שהרי לשני אסורות שתיהן אבל היכא דליכא למיגזר [אבל היכן שאין לגזור] משום שני, שהרי גם לשני מותרת היבמה האחרת, אימא [אמור]: להאי אוקימנא [שלאח זה אנו מעמידים] ומחזקים איסור מצוה במקום איסור ערוה, ולהאי [ולאח זה] אוקימנא [העמדנו] איסור מצוה במקום איסור ערוה, ולייבמו [ושייבמו] שני האחים, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שלא.

ג אגב הלכה זו, אמר רב יהודה אמר רב, וכן תני [שנה] ר' חייא בברייתא: בכל העריות כולן שנמנו במשנה הראשונה שבמסכת אני קורא בהן, כלומר, אפשר שייוצר מצב שתפולנה לייבום שתי אחיות שהיו נשואות לשני אחים, ושכל אחת מהן תהא אסורה משום ערוה לאחד האחים הנותרים, ואז היבמה האסורה לזה מותרת לזה, ואחותה כשהיא יבמתה או חולצת או מתייבמת.

ורב יהודה מתרגם (היה מסביר), כי לדעתו אפשר להעמיד כלל זה רק מחמותו ואילך, שבאלה אפשר שיתקיימו הדברים הללו, אבל שיתא בבי דרישא [בששת השערים, המקרים שבהתחלה], שהן: בתו ובת אשתו וצאצאיהן — לא.

מאי טעמא [מה טעם] — כיון שהמצב ששתי הנשים הנופלות לייבום תהיינה גם אחיות אחת של השניה וגם בנות של שני אחים, אינו יכול להיות אלא באופן שבתו זו אינה מן הנישואין אלא רק באונסין הוא דמשכחת לה [שאתה יכול למצוא אותה], אבל במקרה של נשואין לא משכחת לה [אין אתה יכול למצוא אותה], משום שאם אח אחד נשא אשה והוליד ממנה בת, הרי אסורה אשה זו (שהיא אשת אח שיש לו בנים) לאחיו, ואם כן לא יתכן שיוליד אח אחר בת מאותה אשה, ואינן אחיות.

ודבר זה יכול להיות רק באנוסה, שאנס אח אחד אשה והוליד ממנה בת (ובאופן כזה אין אשה זו אסורה לאחיו), ואף אחיו אנס אותה והוליד אף לו ממנה בת, ושתי הבנות האלה נישאו לשני האחים האחרים, ומתו, ונפלו הבנות־האחיות לפני אבותיהן לייבום, ולדעתו, בנשואין קמיירי [עוסקת] המשנה, באונסין לא קא מיירי [אינה עוסקת].

ואביי מתרגם (היה מסביר) שהמשנה מדברת אף בבתו הבאה מאנוסתו, כי כיון דאשכוחי משכחת לה [שאתה יכול למצוא את האפשרות הזו] — לכן אי בעיא [אם רצונך] — באונסין תיהוי [תהיה] המשנה עוסקת, אי בעיא [אם רצונך] — בנשואין תהוי [תהיה] המשנה עוסקת, שאף שאנו מנסים להסביר את הדברים בנישואין, אבל אם אי אפשר — מסבירים גם על ידי אונסים. אבל אשת אחיו שלא היה בעולמו — גם לדעת אביי לא, אי אפשר לכלול בכלל זה, כיון שהמצב ששתי אחיות תפולנה לפני שני יבמים וכל אחת מהן תהיה אשת אחיו שלא היה בעולמו הוא תלוי במחלוקת, דאליבא [שרק לפי שיטת] ר' שמעון הוא דמשכחת לה [שאתה מוצא אותה] ואליבא [ולפי שיטת] רבנן [חכמים] לא משכחת לה [אינך יכול למצוא אותה] לעולם — בפלוגתא לא קמיירי [בדבר השנוי במחלוקת אינו עוסק] ר' חייא, שקבע כלל זה.

ורב ספרא מתרגם (מסביר) ומונה פה אף את אשת אחיו שלא היה בעולמו, ומשכחת לה [ואתה יכול למצוא אותה] את האפשרות הזו בשיתא אחי [בששה אחים] ואליבא [ולשיטת] ר' שמעון. וסימניך וכסימן לדבריו, כיצד יתכן הדבר, הוא: מת נולד וייבם, מת נולד וייבם.

כיצד? כגון שהיו שני אחים ראובן ושמעון, שהיו נשואין לשתי אחיות, והיו להם אחים לוי ויהודה שהיו נשואין לשתי נכריות (נשים זרות זו לזו). מת ראובן, ולאחר מכן נולד יששכר, וייבם לוי את אשת ראובן, ואחר כך מת שמעון ולאחר שמת נולד זבולן, וייבם יהודה את אשת שמעון. אחר כך מתו לוי ויהודה בלא בנים ונפלו להו [להן] שתי האחיות הללו קמי [לפני] יששכר וזבולן.

ומעתה זו שהיתה קודם לכן אשתו של ראובן האסורה לזה ליששכר, שהרי היא אשת אחיו שלא היה בעולמו, אבל מותרת לזה לזבולון. שהרי כאשר נולד זבולון, היתה אשה זו כבר אשתו של לוי שהיה בעולמו. ולדעת ר' שמעון אין מתחשבים בכך שהיא היתה קודם אשת ראובן שלא היה בעולמו, אלא בצד המעשי, שבשעה שנולד היתה היא נשואה. וכן האסורה לזה — מותרת לזה, שזו שהיתה קודם אשת שמעון שהיא אסורה לזבולון משום אשת אחיו שלא היה בעולמו, הלא מותרת ליששכר שכן היתה בעולמו. ונמצא הכלל של אסורה לזה מותרת לזה באחותה שהיא יבמתה.

ושואלים: למה לי להעמיד במצב זה כאשר ייבם יהודה? בלא ייבם יהודה נמי משכחת לה [גם כן אתה יכול למצוא אותה] אפשרות, ואפשר לתאר מצב כגון זה גם בחמישה אחים בלבד, בלא יהודה. שראובן ושמעון היו נשואים לשתי אחיות, מת ראובן ונולד יששכר וייבם לוי את אשת ראובן, ומת שמעון ונולד זבולון, הרי אם מת לוי אחר כך, נמצא שאשת לוי אסורה ליששכר משום שהיתה עבורו אשת ראובן שלא היה בעולמו, אבל מותרת לזבולון, שעבורו היתה כבר אשת לוי שהיה בעולמו ואשת שמעון אסורה לזבולון ומותרת ליששכר!

ומשיבים: משום צרה, כדי שאפשר יהיה להחיל כלל זה לא רק בהן אלא גם בצרותיהן, שלוי ויהודה היו נשואים לפני כן לשתי אחיות, שנעשו צרות לאשת אחיו שלא היה בעולמו. ושואלים: הא תינח [זה נוח], כדי להביא כאן רק צרה עצמה, אבל צרה של צרה מאי איכא למימר [מה יש לומר], איך אתה יכול להסביר? כי אם רוצים לכלול את כל הפרטים שבמשנה בתוך כללו של ר' חייא, צריך לדון לא רק בצרותיהן, אלא גם בצרות צרותיהן האמורות במשנה!

ומשיבים: לשם כך צריך להוסיף כגון דהדר ויבמינהו נמי [שחזרו ויבמו את הנשים הללו גם כן] גד ואשר, שהיו מתחילה עוד שני אחים והם ייבמו תחילה את נשי לוי ויהודה (שכל אחד מהם ייבם אחת מנשי ראובן ושמעון), וחזרו ונפלו נשי גד ואשר (שהן צרות צרותיהן של נשי ראובן ושמעון) לפני יששכר וזבולון.

ד משנה היו שלשה אחין, שנים מהן נשואין לקרובות, כגון שתי אחיות, או אשה ובתה, או אשה ובת בתה, או אשה ובת בנה, ומתו שני האחים בעלי הקרובות ונפלו שתיהן לפני האח השלישי — הרי שתי נשים אלו חולצות ולא מתייבמות משום שכל אחת מהן הינה קרובת זקוקתו. ור' שמעון פוטר את שתיהן אפילו מן החליצה.

היתה אחת מהן אסורה עליו על האח השלישי איסור ערוה שהוא היה קרוב לאחת מהן — אסור בה איסור גמור, ומותר באחותה אף בייבום, מאחר שזו האסורה עליו שוב אינה נחשבת כזקוקתו, ואין כאן אלא אשה אחת הנופלת לפניו לייבום. אולם אם היתה אחת מהם אסורה על האחד איסור מצוה או איסור קדושה — חולצות ולא מתייבמות. משום שאין איסורים אלה מבטלים לגמרי את זיקת הייבום.

ה גמרא תניא [שנויה ברייתא]: ר' שמעון פוטר בשתיהן מן החליצה ומן היבום, שנאמר: "ואשה אל אחותה לא תקח לצרר" (ויקרא יח, יח), לומר: בשעה שנעשו צרות זו לזו, שיש מצב שהן עומדות להיות צרות זו לזו, שהרי שתיהן עומדות לייבום לפני אותו אדם — לא יהא לך ליקוחין אפילו באחת מהן, שלדעתו בשעת נפילה כבר פטורות הן מן הייבום ומן החליצה, כמו שפטורה הערוה עצמה מן הייבום והחליצה.

ו שנינו במשנה שאם היתה אחת מהן אסורה עליו איסור ערוה —אסור בה ומותר באחותה. ושואלים: הא תו [זו עוד] למה לי במשנה זו, הלא היינו הך [היא זאת] ששנינו במשנה הקודמת!

ומשיבים: לדעת ר' שמעון איצטריך [הוצרך] הדבר להיאמר כאן שוב, כי סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר] הואיל ואמר ר' שמעון שתי אחיות לא חולצות ולא מתייבמות, שעצם העובדה שהן עומדות להיות צרות זו לזו אוסרת את שתיהן, ואם כן לגזור [שיגזור] גם כאן, למרות שאחת מהם אסורה עליו, משום שמא יבוא לייבם גם שתי אחיות דעלמא [בכלל] שנפלו לייבום, על כן קמשמע לן [השמיע לנו] שאף ר' שמעון אינו גוזר.

ז שנינו במשנה שאם היו אסורות איסור מצוה או איסור קדושה — חולצות ולא מתייבמות.

If a prohibition resulting from a mitzva or a prohibition stemming from sanctity will be transgressed through the levirate marriage, then the woman must perform ḥalitza and she may not enter into levirate marriage. The Gemara answers: There is a novelty here: There, where the halakha is reviewed in general terms, it speaks of a prohibition due to a mitzva alone. One woman happened before the yavam for levirate marriage and it is only as a result of this prohibition that she is prevented from entering levirate marriage. Here, there is a prohibition resulting from a mitzva and, in addition, her sister happened before the yevamin for levirate marriage together with her.

It might enter your mind to say: Let the prohibition resulting from a mitzva stand in the same place, i.e., level of severity, as the prohibition against forbidden relatives. Consequently, the woman who is forbidden to the yavam is considered a forbidden relative and her sister is permitted to him. Despite the fact that the prohibition resulting from a mitzva is not as severe, here it is given equal status, and we might say: Let her sister enter into levirate marriage. Therefore, this comes to teach us that this is not the case.

The Gemara asks: And why in fact does her sister not enter into levirate marriage? The Gemara answers: Her sister is forbidden to him because by Torah law the prohibited woman is still set before the yavam for levirate marriage. Were he to take the sister in levirate marriage he would essentially be encountering the sister of the woman with whom he has a levirate bond. It might enter your mind to say that due to the mitzva of levirate marriage, the Sages did as they did and nullified their decree prohibiting the sister of a woman with whom the yavam has a levirate bond from entering levirate marriage, when the original sister is forbidden only as the result of a mitzva. Therefore, it teaches us that they did not cancel their decree in this situation.

It was taught in the mishna: If one of those women was forbidden to this one brother due to a prohibition against forbidden relatives and the second was forbidden to that second brother due to a prohibition against forbidden relatives, then she who is forbidden to this brother is permitted to that brother, and she who is forbidden to that brother is permitted to this one. The Gemara asks: Why do I need this halakha as well, for this is identical to that which was taught earlier, when the mishna stated that if one of the sisters was forbidden to one of the brothers due to a prohibition against forbidden relatives, then he is forbidden to marry her but permitted to marry her sister. However, the second brother, who is not a close relative of either sister, is prohibited from marrying both of them. Once the mishna taught that the yavam is permitted to marry the woman to whom he is not related, what is the difference to me if there is one brother or two brothers? If this happened to both brothers, clearly both should be allowed.

The Gemara answers: It is necessary to state this, for if it taught us the halakha only there, in the case where only one brother is permitted, one might have said: This is because there is a second brother who indicates that the sister of a woman bound by a levirate bond is forbidden to him by refraining from levirate marriage with her. However, here, where there is not a second brother who indicates this, as both brothers are performing levirate marriage, then I would say no; this halakha would not apply, due to the concern that people might wrongly conclude that the sister of a woman with whom the yavam has a levirate bond is permitted even in cases where the other woman is not a forbidden relative.

And the opposite could also be said: If it taught us the ruling only here, in the case of two brothers, one might have said: On the contrary, they both indicate the nature of each other’s status. Each of the brothers married a specific sister-in-law, i.e., the woman who was not his close relative, indicating he does not have a levirate bond with the other sister. But in the other case, where one brother is allowed to consummate the levirate marriage and the second brother is forbidden to both sisters, I might say that no, we would not allow marriage to the first brother either. Therefore, it is necessary to state the halakha in both instances.

It was taught in the mishna: And this is the case that was referred to when they said: When her sister is also her yevama, she either performs ḥalitza or enters into levirate marriage. The Gemara asks: What does the expression: This is, come to exclude? The Gemara answers: It excludes the case where there is a prohibition resulting from a mitzva for this one and a prohibition resulting from a mitzva for that one. Although each woman is forbidden to a different brother due to a prohibition resulting from a mitzva, they may not both enter into levirate marriage.

The Gemara asks: Why do I need this as well? This is identical to that which was taught previously, that if one of the sisters was forbidden to the yavam due to a prohibition resulting from a mitzva, then he is not permitted to consummate the levirate marriage with either of them. What difference is there to me if she happened before one brother or two?

The Gemara answers: Lest you say: There is only one instance when we do not say: Let the prohibition resulting from a mitzva stand in the same place, i.e., level of severity, as a prohibition against forbidden relatives. It occurs in a case where it is appropriate to issue a rabbinic decree due to the second brother, who is prohibited from marrying both sisters. But in a case where it is not appropriate to issue a rabbinic decree due to the second brother, as the second sister is permitted to the second brother as well, I might say: For this brother, let us stand the prohibition resulting from a mitzva in the same place as a prohibition against forbidden relatives, and for this brother let us stand the prohibition resulting from a mitzva in the same place as a prohibition against forbidden relatives, and as a result both brothers may consummate the levirate marriage. Therefore, it teaches us that this is not so.

§ Incidental to this halakha, the Gemara cites the following statement: Rav Yehuda said that Rav said, and similarly Rabbi Ḥiyya teaches in a baraita: With regard to all of those women enumerated in the first mishna of the tractate, who are forbidden to the yevamin as forbidden relatives, the following situation could arise: These women could also be two sisters who were married to two brothers who happen before their yevamin for levirate marriage while each one is a forbidden relative to one of the yevamin. In these situations, I could apply the ruling that she who is forbidden to this brother is permitted to that brother, as well as the ruling that when her sister is also her yevama she may either perform ḥalitza or enter into levirate marriage.

But Rav Yehuda interprets these principles as applying only to those cases found in the list from the mother-in-law of the yavam and onward, but not to the six cases at the beginning, which include his daughter, and his wife’s daughter, and their descendants.

What is the reason for Rav Yehuda’s distinction? This is because you find the scenario where two women who are candidates for levirate marriage are both sisters as well as the daughters of the two yevamin only in a case where the women are the daughters of the yevamin through rape, but you cannot find it in a case where they are his daughters through marriage. If one brother married a woman and had a daughter with her, then this woman, the wife of a brother who has children, is forbidden to all of his brothers. Therefore, it would be impossible for another brother to have a daughter with that same woman, and therefore the two daughters could never be sisters. The scenario of daughters who are also sisters is possible only when the first brother raped a woman and gave birth to a daughter, such that the woman is not forbidden to his brothers. If one of the brothers then had a daughter with this woman and both daughters married other brothers who then died, it is possible that these daughters would happen before their fathers for levirate marriage.

Rav Yehuda maintains that the current mishna deals with cases of marriage but does not deal with cases of rape, and therefore he does not apply the principles governing sisters to those cases.

And Abaye interprets these principles as applying even to his daughter from a woman he raped. Since you can find this scenario, if the statement wants to deal with cases of rape, let it; if it wants to deal with cases of marriage, let it. It is preferable to explain this matter with regard to cases of marriage, but if that is not possible, it can still be explained as dealing with cases of rape. However, it cannot be explained as referring to the wife of a brother with whom he did not coexist. Even according to the opinion of Abaye, this case cannot be included, since you can find a situation where two sisters happen before two brothers for levirate marriage while each woman is the wife of a brother with whom he did not coexist only according to the opinion of Rabbi Shimon, while such a case cannot be found according to the opinion of the Rabbis. And Rabbi Ḥiyya does not deal with cases that are subject to dispute.

And Rav Safra interprets these principles as applying to the wife of a brother with whom he did not coexist, and you can find this scenario in the case of the six brothers and according to the opinion of Rabbi Shimon. And your mnemonic to remember how this might come about is as follows: Died, born, consummated the levirate marriage; died, born, consummated the levirate marriage.

How could this come about? There were two brothers, Reuven and Shimon, who were married to two sisters. And there were two other brothers, Levi and Yehuda, who were married to two unrelated women. Reuven died, Yissakhar was born, and Levi consummated the levirate marriage with Reuven’s wife. Afterward, Shimon died, Zevulun was born, and Yehuda consummated the levirate marriage with Shimon’s wife. Later, Levi and Yehuda died childless and these two sisters happened before Yissakhar and Zevulun for levirate marriage.

In this scenario, the woman who had been Reuven’s wife is forbidden to this brother, Yissakhar, as the wife of a brother with whom he did not coexist, because he was not alive at the same time as Reuven, and yet she is nevertheless permitted to this brother, Zevulun, because when Zevulun was born this woman was already the wife of Levi, a brother with whom he did coexist. According to Rabbi Shimon, the fact that she had previously been the wife of Reuven, a brother with whom he did not coexist, is not taken into account. Similarly, with regard to Shimon’s wife, we find that she who is forbidden to this one is permitted to that one. Shimon’s wife is forbidden to Zevulun as the wife of a brother with whom he did not coexist, but she is nevertheless permitted to Yissakhar. Accordingly, the situation of her sister who is her yevama, i.e., two sisters who are yevamot and yet are allowed to perform levirate marriage, can be applied to this case as well.

The Gemara asks: Why do I need to assume that this is referring to a scenario where Yehuda consummated the levirate marriage? You can find this possibility in a case where Yehuda did not consummate the levirate marriage as well. This scenario can also take place with only five brothers and without Yehuda: Reuven and Shimon were married to two sisters, Reuven died, Yissakhar was born, and Levi consummated the levirate marriage with Reuven’s wife. Then Shimon died and Zevulun was born. If Levi then dies, Levi’s wife is forbidden to Yissakhar as the wife of his brother Reuven, with whom he did not coexist, but she would be permitted to Zevulun because she was already the wife of Levi when Zevulun was born. Shimon’s wife would be forbidden to Zevulun but permitted to Yissakhar.

The Gemara responds: This is due to the rival wife. It was taught in this way in order to make the principle applicable not only to the wives, but also to their rival wives. In this scenario, Levi and Yehuda were previously married to two sisters who then became the rival wives of a wife of a brother with whom one did not coexist. This allows the ruling to apply to the case of rival wives as well. The Gemara notes: This works out well if the mishna comes to include only a rival wife herself, but what can be said about the rival wife of a rival wife? How can this case explained? If one aims to include all of the details of the mishna in Rabbi Ḥiyya’s principle, then the mishna must be referring not only to a case involving the brothers’ rival wives, but also to the rival wives of those rival wives mentioned in the mishna.

The Gemara answers: Therefore, one must include a case where Gad and Asher subsequently consummated the levirate marriage with these women as well. That is, initially there were two other brothers, Gad and Asher, who consummated the levirate marriage with the previous wives of Levi and Yehuda, each of whom had taken one of the wives of Reuven and Shimon. Later, when Gad and Asher died, their previous wives, who are the rival wives of the rival wives of Reuven and Shimon’s wives, happen before Yissakhar and Zevulun for levirate marriage.

MISHNA: In the case of three brothers, two of whom were married to close relatives, e.g., two sisters; or a woman and her daughter; or a woman and her daughter’s daughter; or a woman and her son’s daughter, if the two brothers who were married to two close relatives died and their wives happened before a third brother for levirate marriage, then these two women must perform ḥalitza and may not enter into levirate marriage, as each of them is a relative of a woman with whom he has a levirate bond. And Rabbi Shimon exempts them even from the obligation to perform ḥalitza.

If one of them was forbidden to him, the third brother, due to a prohibition against forbidden relatives, then he is prohibited from marrying her but is permitted to marry her sister. Because the woman who is forbidden to him is not considered to be a woman who requires him for levirate marriage, there is only one woman who happens before him for levirate marriage. However, if one of the women was forbidden due to a prohibition resulting from a mitzva or a prohibition stemming from sanctity, then they must perform ḥalitza and may not enter into levirate marriage. This is because these prohibitions do not completely cancel the levirate bond.

GEMARA: It is taught in a baraita: Rabbi Shimon exempts both of them from ḥalitza and from levirate marriage, as it is stated: “And you shall not take a woman to her sister, to be a rival to her” (Leviticus 18:18). This indicates that at the time that a situation arises wherein they are to become rival wives to each other, e.g., two sisters happen before one yavam for levirate marriage, you shall not have the ability to take even one of them in marriage. In his opinion, both women are exempt from both levirate marriage and ḥalitza at the moment that they happen before the yavam, just as a forbidden relative is exempt from both levirate marriage and ḥalitza.

It was taught in the mishna: If one of them was forbidden to him due to a prohibition against forbidden relatives, he is prohibited from marrying her but is permitted to marry her sister. The Gemara asks: Why do I need this statement as well? This is identical to that which was taught in the previous mishna.

The Gemara answers: It was necessary to state this again here according to the opinion of Rabbi Shimon. It might enter your mind to say: Since Rabbi Shimon said that two sisters may not perform ḥalitza and may not enter into levirate marriage, as the very fact that they require levirate marriage from the same man and stand to become rival wives to each other renders them forbidden, we should issue a rabbinic decree in this case as well. Although in this case only one of the sisters is eligible for levirate marriage, as the other is a forbidden relative, perhaps there should be a rabbinic decree prohibiting the yavam from marrying the permitted sister, due to the similarity to the case of two sisters in general who happen before him for levirate marriage. This teaches us that even Rabbi Shimon does not hold that there is a rabbinic decree in this case.

It was taught in the mishna that if the wives are forbidden to the yavam due to a prohibition resulting from a mitzva or sanctity, they must perform ḥalitza and may not enter into levirate marriage.