סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

בְּנֵס הָיוּ עוֹמְדִין
אִין מִהְוָה הֲווֹ וְלָא הֲווֹ יָדְעִי הֵי בְּאֶמְצַע תֵּיבָה וְהֵי בְּסוֹף תֵּיבָה וַאֲתוֹ צוֹפִים וְתַקִּינוּ פְּתוּחִין בְּאֶמְצַע תֵּיבָה וּסְתוּמִין בְּסוֹף תֵּיבָה
סוֹף סוֹף אֵלֶּה הַמִּצְוֹת שֶׁאֵין נָבִיא עָתִיד לְחַדֵּשׁ דָּבָר מֵעַתָּה אֶלָּא שְׁכָחוּם וְחָזְרוּ וְיִסְּדוּם
וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה וְאִיתֵּימָא רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא תַּרְגּוּם שֶׁל תּוֹרָה אוּנְקְלוֹס הַגֵּר אֲמָרוֹ מִפִּי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ תַּרְגּוּם שֶׁל נְבִיאִים יוֹנָתָן בֶּן עוּזִּיאֵל אֲמָרוֹ מִפִּי חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי וְנִזְדַּעְזְעָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה עַל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה מִי הוּא זֶה שֶׁגִּילָּה סְתָרַיי לִבְנֵי אָדָם
עָמַד יוֹנָתָן בֶּן עוּזִּיאֵל עַל רַגְלָיו וְאָמַר אֲנִי הוּא שֶׁגִּלִּיתִי סְתָרֶיךָ לִבְנֵי אָדָם גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁלֹּא לִכְבוֹדִי עָשִׂיתִי וְלֹא לִכְבוֹד בֵּית אַבָּא אֶלָּא לִכְבוֹדְךָ עָשִׂיתִי שֶׁלֹּא יִרְבּוּ מַחֲלוֹקֹת בְּיִשְׂרָאֵל
וְעוֹד בִּיקֵּשׁ לְגַלּוֹת תַּרְגּוּם שֶׁל כְּתוּבִים יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ דַּיֶּיךָּ מַאי טַעְמָא מִשּׁוּם דְּאִית בֵּיהּ קֵץ מָשִׁיחַ
וְתַרְגּוּם שֶׁל תּוֹרָה אוּנְקְלוֹס הַגֵּר אֲמָרוֹ וְהָא אָמַר רַב אִיקָא בַּר אָבִין אָמַר רַב חֲנַנְאֵל אָמַר רַב מַאי דִּכְתִיב וַיִּקְרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפוֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא וַיִּקְרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרַת הָאֱלֹהִים זֶה מִקְרָא מְפוֹרָשׁ זֶה תַּרְגּוּם
וְשׂוֹם שֶׂכֶל אֵלּוּ הַפְּסוּקִין וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא אֵלּוּ פִּיסְקֵי טְעָמִים וְאָמְרִי לַהּ אֵלּוּ הַמָּסוֹרֹת שְׁכָחוּם וְחָזְרוּ וְיִסְּדוּם
מַאי שְׁנָא דְּאוֹרָיְיתָא דְּלָא אִזְדַּעְזְעָה וְאַדִּנְבִיאֵי אִזְדַּעְזְעָה דְּאוֹרָיְיתָא מִיפָּרְשָׁא מִלְּתָא דִּנְבִיאֵי אִיכָּא מִילֵּי דְּמִיפָּרְשָׁן וְאִיכָּא מִילֵּי דִּמְסַתְּמָן דִּכְתִיב בַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלִַם כְּמִסְפַּד הֲדַדְרִימּוֹן בְּבִקְעַת מְגִידּוֹן
וְאָמַר רַב יוֹסֵף אִלְמָלֵא תַּרְגּוּמָא דְּהַאי קְרָא לָא יָדַעְנָא מַאי קָאָמַר בְּיוֹמָא הַהוּא יִסְגֵּי מִסְפְּדָא בִּירוּשְׁלֶים כְּמִסְפְּדָא דְּאַחְאָב בַּר עָמְרִי דִּקְטַל יָתֵיהּ הֲדַדְרִימּוֹן בֶּן טַבְרִימּוֹן בְּרָמוֹת גִּלְעָד וּכְמִסְפְּדָא דְּיֹאשִׁיָּה בַּר אָמוֹן דִּקְטַל יָתֵיהּ פַּרְעֹה חֲגִירָא בְּבִקְעַת מְגִידּוֹ
וְרָאִיתִי אֲנִי דָנִיֵּאל לְבַדִּי אֶת הַמַּרְאָה וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי לֹא רָאוּ אֶת הַמַּרְאָה אֲבָל חֲרָדָה גְדוֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם וַיִּבְרְחוּ בְּהֵחָבֵא מַאן נִינְהוּ אֲנָשִׁים אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה וְאִיתֵּימָא רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא זֶה חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי
אִינְהוּ עֲדִיפִי מִינֵּיהּ וְאִיהוּ עֲדִיף מִינַּיְיהוּ אִינְהוּ עֲדִיפִי מִינֵּיהּ דְּאִינְהוּ נְבִיאֵי וְאִיהוּ לָאו נָבִיא אִיהוּ עֲדִיף מִינַּיְיהוּ דְּאִיהוּ חֲזָא וְאִינְהוּ לָא חֲזוֹ
וְכִי מֵאַחַר דְּלָא חֲזוֹ מַאי טַעְמָא אִיבְּעִיתוּ אַף עַל גַּב דְּאִינְהוּ לָא חֲזוֹ מַזָּלַיְיהוּ חֲזוֹ
אָמַר רָבִינָא שְׁמַע מִינַּהּ הַאי מַאן דְּמִיבְּעִית אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזֵי מַזָּלֵיהּ חָזֵי מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ לִיקְרֵי קְרִיאַת שְׁמַע וְאִי קָאֵים בִּמְקוֹם הַטִּנּוֹפֶת לִינְשׁוֹף מִדּוּכְתֵּיהּ אַרְבַּע גַּרְמִידֵי וְאִי לָא לֵימָא הָכִי עִיזָּא דְּבֵי טַבָּחֵי שַׁמִּינָא מִינַּאי
וְהַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר לִדְרָשָׁה מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה לְמַאי אֲתָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא לְהָבִיא מִשְׁפְּחוֹת כְּהוּנָּה וּלְוִיָּה שֶׁמְּבַטְּלִין עֲבוֹדָתָן וּבָאִין לִשְׁמוֹעַ מִקְרָא מְגִילָּה
דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָן וּלְוִיִּם בְּדוּכָנָן וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָן כּוּלָּן מְבַטְּלִין עֲבוֹדָתָן וּבָאִין לִשְׁמוֹעַ מִקְרָא מְגִילָּה
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָן וּלְוִיִּם בְּדוּכָנָן וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָן כּוּלָּן מְבַטְּלִין עֲבוֹדָתָן וּבָאִין לִשְׁמוֹעַ מִקְרָא מְגִילָּה מִכָּאן סָמְכוּ שֶׁל בֵּית רַבִּי שֶׁמְּבַטְּלִין תַּלְמוּד תּוֹרָה וּבָאִין לִשְׁמוֹעַ מִקְרָא מְגִילָּה קַל וָחוֹמֶר מֵעֲבוֹדָה וּמָה עֲבוֹדָה שֶׁהִיא חֲמוּרָה מְבַטְּלִינַן תַּלְמוּד תּוֹרָה לֹא כׇּל שֶׁכֵּן
וַעֲבוֹדָה חֲמוּרָה מִתַּלְמוּד תּוֹרָה וְהָכְתִיב וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ עוֹמֵד לְנֶגְדּוֹ [וְגוֹ'] וַיִּשְׁתָּחוּ (לְאַפָּיו)
וְהֵיכִי עָבֵיד הָכִי וְהָאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָסוּר לְאָדָם שֶׁיִּתֵּן שָׁלוֹם לַחֲבֵירוֹ בַּלַּיְלָה חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא שֵׁד הוּא שָׁאנֵי הָתָם דְּאָמַר לֵיהּ כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא ה'
וְדִלְמָא מְשַׁקְּרִי גְּמִירִי דְּלָא מַפְּקִי שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה
אָמַר לוֹ אֶמֶשׁ בִּטַּלְתֶּם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם וְעַכְשָׁיו בִּטַּלְתֶּם תַּלְמוּד תּוֹרָה אָמַר לוֹ עַל אֵיזֶה מֵהֶן בָּאתָ אָמַר לוֹ עַתָּה בָאתִי מִיָּד וַיָּלֶן יְהוֹשֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא בְּתוֹךְ הָעֵמֶק אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן

רש"י

בנס היו עומדין. שהיתה חקיקתן משני עבריהן הלכך שאר אותיות יש להן מקום דבק אלא מ''ם וסמ''ך היתה באויר (ודוקא בסתומים) ואפשר היה לו לתרץ הך (ברייתא) דרב חסדא בסתומין וכי אתמר הך דרבי ירמיה בפתוחין והכי מוכח בפרק הבונה במסכת שבת אלא הא פריך לה מילתא דשויא לתרוייהו: מהוה הוו כו'. ואורחא דסוגיא דגמרא (להקשות) דבר שאינו עד דטרח ומעמידה על בורייה מפי רבי ע''כ: שלא ירבו מחלוקת. לפרש מקראות הסתומים: קץ משיח. בספר דניאל: ויקראו בספר תורת האלהים וגו'. בספר עזרא כתיב: זה מקרא. לשון עברי של חומש: הפסוקים. היאך נפסקין: פיסקי הטעמים. הנגינות קרויין טעמים: אלמלא תרגומא דהאי קרא וכו'. שלא מצינו בכל המקרא הספד להדדרימון בבקעת מגידו ויונתן תרגמו לשני הספידות הדדרימון ברמות גלעד (מלכים א כב) ויאשיהו בבקעת מגידו כדמפרש בספר מלכים (ב כג): דאינהו נביאי. שנתנבאו לישראל בשליחותו של מקום והוא לא נשתלח לישראל בשום נבואה: מאי טעמא איבעיתו. דכתיב בקרא אבל חרדה גדולה נפלה עליהם ויברחו בהחבא: מזלייהו. שר של כל אדם למעלה: לינשוף. ידלג: וישראל במעמדן. עומדין על תמידי צבור בשעת הקרבן כדתנן במסכת תענית (דף כו.) תשמרו להקריב לי במועדו היאך שומר אם אינו עומד על גביו תיקנו נביאים הראשונים כ''ד משמרות על כל משמר ומשמר היה מעמד כו': והיכי עביד הכי. שהשתחוה לו דכתיב ויפול על פניו וישתחו: אמש ביטלתם כו'. בתשובה שהשיבו עתה באתי אנו למדין תחלת דברי המלאך האשימן בשני דברים אמש כלומר כשהעריב היום היה לכם להקריב תמיד הערב ובטלתם אותו ונשתהיתם במארב העיר חנם שאין זמן מלחמה בלילה [משתחשך]: ועכשיו. שהוא לילה היה לכם לעסוק בתורה שהרי אינכם נלחמים בלילה: עתה באתי. על של עכשיו: מיד וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק. לא באותו הלילה כתיב אלא בלילה שצר על העי והכי קאמר מיד חזר יהושע מדבריו וכשבא לילה אחר במצור עסק בתורה:

תוספות

מבטלין כהנים מעבודתן לשמוע מקרא מגילה. וקשה אמאי מבטלין והלא אחר הקריאה יש הרבה שהות לעבודה ויש לומר דכיון דמשהאיר היום הוי זמן עבודה והם מניחין אותה בשביל הקריאה משום הכי קרי ליה ביטול וא''ת ויעשו עבודתן מיד ואחר כך יקראו המגילה לבדם וי''ל דטוב לקרות עם הצבור משום דהוי טפי פרסומי ניסא: חיישינן שמא שד הוא. פירש ריב''א דדוקא חוץ לעיר [היכא דשכיחי מזיקין] כגון בשדה ובלילה וכן היה יהושע צר על יריחו בשדה רחוק ממחנה ישראל אבל במקום שבני אדם מצויין אין לחוש דאל''כ אדם שאמר לנו [בלילה בעיר] כתבו גט לאשתי היכי כתבינן ניחוש שמא שד הוא [ולא נכתוב] עד דנחזי ליה בבואה דבבואה ולא אשכחן דפריך ליה גמרא אלא גבי מי שהושלך בבור פרק התקבל (גיטין דף סו. ושם): אמש בטלתם תמיד של בין הערבים. קשה אמאי בטלוהו בשלמא תלמוד תורה בטלו לפי שהיו צרים על העיר כל ישראל אבל הכהנים אמאי לא היו מקריבים התמיד וי''ל לפי שהארון לא היה במקומו כדאמר פרק הדר (עירובין דף סג:) והכהנים נושאין את הארון וא''ת והיכי משמע לישנא דקרא דבטלו התמיד ותלמוד תורה ויש לומר דה''פ מדקאמר הלנו אתה הכי קאמר בשביל תלמוד תורה באת דכתיב תורה צוה לנו אם לצרינו או בשביל הקרבנות שמגינים עלינו מצרינו: עתה באתי. פי' ריב''ן על תלמוד תורה באתי דכתיב ביה ועתה כתבו לכם [את] השירה הזאת (דברים לא): וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק. לא כתיב בהאי קרא כן אלא כשצר על יריחו כתיב וילן בלילה ההוא בתוך העם וכשצר על העי כתיב וילך בלילה ההוא בתוך העמק ודרך הש''ס הוא לקצר הפסוקים ולערבם יחד כמו ונתן הכסף וקם לו (ערכין דף לג.):
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר