סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אֵין גִּזְעוֹ מַחְלִיף אַף צַדִּיק חַס וְשָׁלוֹם אֵין גִּזְעוֹ מַחְלִיף לְכָךְ נֶאֱמַר אֶרֶז אִילּוּ נֶאֱמַר אֶרֶז וְלֹא נֶאֱמַר תָּמָר הָיִיתִי אוֹמֵר מָה אֶרֶז אֵין עוֹשֶׂה פֵּירוֹת אַף צַדִּיק חַס וְשָׁלוֹם אֵין עוֹשֶׂה פֵּירוֹת לְכָךְ נֶאֱמַר תָּמָר וְנֶאֱמַר אֶרֶז
וְאֶרֶז גִּזְעוֹ מַחְלִיף וְהָתַנְיָא הַלּוֹקֵחַ אִילָן מֵחֲבֵירוֹ לָקוֹץ מַגְבִּיהוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח וְקוֹצֵץ בְּסַדַּן הַשִּׁקְמָה שְׁנֵי טְפָחִים בִּבְתוּלַת הַשִּׁקְמָה שְׁלֹשָׁה טְפָחִים בְּקָנִים וּבִגְפָנִים מִן הַפְּקָק וּלְמַעְלָה בִּדְקָלִים וּבַאֲרָזִים חוֹפֵר לְמַטָּה וּמַשְׁרִישׁ לְפִי שֶׁאֵין גִּזְעוֹ מַחְלִיף
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בִּשְׁאָר מִינֵי אֲרָזִים כִּדְרַבָּה בַּר הוּנָא דְּאָמַר רַבָּה בַּר הוּנָא עֲשָׂרָה מִינֵי אֲרָזִים הֵן שֶׁנֶּאֱמַר אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְגוֹ'
תָּנוּ רַבָּנַן מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁגָּזַר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תַּעֲנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים בָּאַחֲרוֹנָה הִתְחִילוּ הַצִּבּוּר לָצֵאת אָמַר לָהֶם תִּקַּנְתֶּם קְבָרִים לְעַצְמְכֶם גָּעוּ כׇּל הָעָם בִּבְכִיָּה וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים
שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁיָּרַד לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְאָמַר עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בְּרָכוֹת וְלֹא נַעֲנָה יָרַד רַבִּי עֲקִיבָא אַחֲרָיו וְאָמַר אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ לְמַעַנְךָ רַחֵם עָלֵינוּ וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים הֲווֹ מְרַנְּנִי רַבָּנַן יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לֹא מִפְּנֵי שֶׁזֶּה גָּדוֹל מִזֶּה אֶלָּא שֶׁזֶּה מַעֲבִיר עַל מִידּוֹתָיו וְזֶה אֵינוֹ מַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו
תָּנוּ רַבָּנַן עַד מָתַי יְהוּ הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין וְהַצִּבּוּר פּוֹסְקִין מִתַּעֲנִיתָם כִּמְלֹא בֶּרֶךְ הַמַּחֲרֵישָׁה דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בַּחֲרֵבָה טֶפַח בְּבֵינוֹנִית טִפְחַיִים בַּעֲבוּדָה שְׁלֹשָׁה טְפָחִים
תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר אֵין לְךָ טֶפַח מִלְּמַעְלָה שֶׁאֵין תְּהוֹם יוֹצֵא לִקְרָאתוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וְהָא תַּנְיָא טִפְחַיִים לָא קַשְׁיָא כָּאן בַּעֲבוּדָה כָּאן בְּשֶׁאֵינָהּ עֲבוּדָה
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כְּשֶׁמְּנַסְּכִין אֶת הַמַּיִם בֶּחָג תְּהוֹם אוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ אַבַּע מֵימֶיךָ קוֹל שְׁנֵי רֵיעִים אֲנִי שׁוֹמֵעַ שֶׁנֶּאֱמַר תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ וְגוֹ'
אָמַר רַבָּה לְדִידִי חֲזֵי לִי הַאי רִידְיָא דָּמֵי לְעִיגְלָא וּפְרִיטָא שִׂפְווֹתֵיהּ וְקָיְימָא בֵּין תְּהוֹמָא תַּתָּאָה לִתְהוֹמָא עִילָּאָה לִתְהוֹמָא עִילָּאָה אָמַר לֵיהּ חֲשׁוֹר מֵימֶיךָ לִתְהוֹמָא תַּתָּאָה אָמַר לֵיהּ אַבַּע מֵימֶיךָ שֶׁנֶּאֱמַר הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָּאָרֶץ וְגוֹ'
הָיוּ מִתְעַנִּין וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים קוֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה כּוּ' תָּנוּ רַבָּנַן הָיוּ מִתְעַנִּין וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים קוֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה לֹא יַשְׁלִימוּ לְאַחַר הָנֵץ הַחַמָּה יַשְׁלִימוּ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר קוֹדֶם חֲצוֹת לֹא יַשְׁלִימוּ לְאַחַר חֲצוֹת יַשְׁלִימוּ
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר קוֹדֶם תֵּשַׁע שָׁעוֹת לֹא יַשְׁלִימוּ לְאַחַר תֵּשַׁע שָׁעוֹת יַשְׁלִימוּ שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּאַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁהִתְעַנָּה מִתֵּשַׁע שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה שֶׁנֶּאֱמַר הֲרָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב וְגוֹ'
רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה גְּזַר תַּעֲנִיתָא וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים לְאַחַר הָנֵץ הַחַמָּה סָבַר לְאַשְׁלוֹמִינְהוּ אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַמֵּי קוֹדֶם חֲצוֹת וְאַחַר חֲצוֹת שָׁנִינוּ שְׁמוּאֵל הַקָּטָן גְּזַר תַּעֲנִיתָא וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים קוֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה כִּסְבוּרִין הָעָם לוֹמַר שִׁבְחוֹ שֶׁל צִבּוּר הוּא
אָמַר לָהֶם אֶמְשׁוֹל לָכֶם מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁמְבַקֵּשׁ פְּרָס מֵרַבּוֹ אָמַר לָהֶם תְּנוּ לוֹ וְאַל אֶשְׁמַע קוֹלוֹ
שׁוּב שְׁמוּאֵל הַקָּטָן גְּזַר תַּעֲנִיתָא וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים לְאַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה כִּסְבוּרִים הָעָם לוֹמַר שִׁבְחוֹ שֶׁל צִבּוּר הוּא אָמַר לָהֶם שְׁמוּאֵל לֹא שֶׁבַח שֶׁל צִבּוּר הוּא אֶלָּא אֶמְשׁוֹל לָכֶם מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁמְבַקֵּשׁ פְּרָס מֵרַבּוֹ וְאָמַר לָהֶם הַמְתִּינוּ לוֹ עַד שֶׁיִּתְמַקְמֵק וְיִצְטַעֵר וְאַחַר כָּךְ תְּנוּ לוֹ
וְלִשְׁמוּאֵל הַקָּטָן שִׁבְחוֹ שֶׁל צִבּוּר הֵיכִי דָּמֵי אֲמַר מַשִּׁיב הָרוּחַ וּנְשַׁב זִיקָא אֲמַר מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם וַאֲתָא מִיטְרָא
מַעֲשֶׂה וְגָזְרוּ תַּעֲנִית בְּלוֹד כּוּ' וְנֵימָא הַלֵּל מֵעִיקָּרָא אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַויְיהוּ לְפִי שֶׁאֵין אוֹמְרִים הַלֵּל

רש"י

ואין גזעו מחליף. אם נפסק: אף צדיק. אין לו זכר צדיק אין גזעו מחליף אינו בתחיית המתים: צדיק אינו עושה פירות. אין לו שכר לעתיד: בתולת השקמה. נטיעה שלא נקצצה מעולם: סדן. שכבר הזקין טרונ''ק בלע''ז שנקצץ וחוזר ומתעבה והוא מלשון סדנא בסדניה יתיב (פסחים דף כח.): שני טפחים. שכבר גזעו מחליף: מן הפקק. קשר התחתון: מיני ארזים. שנאמר אתן במדבר ארז שטה והדס וגו'. ובציר להו תלת ובראש השנה (דף כג.) מפרש הוסיפו עליהם אלונים אלמונים אלמוגים: מעשה ברבי אליעזר בן הורקנוס. י''ג תעניות שהתענו והלכו עד שגמרו י''ג כדתנן (לעיל דף יב:) עברו אלו ולא נענו כו': התחילו הצבור לצאת. מבית הכנסת: קברים תקנתם. בתמיה אין לכם אלא לכו קברו עצמכם מפני הרעב: געו. צעקו כמו אם יגעה שור על בלילו (איוב ו) הלוך וגעו (שמואל א ו): ויהיו הצבור פוסקין מתעניתם. דתנן (שם) עברו אלו ולא נענו ב''ד גוזרין עוד כו' אבל נענו שוב אין צריכין להתענות והני מילי צבור אבל יחיד שהיה מתענה על החולה ונתרפא או על צרה ועברה הרי מתענה ומשלים כדאמרן לעיל (דף י:) כך שמעתי: כמלא ברך המחרישה. אם טשטשו הגשמים בעומק הקרקע כשיעור שורת מענית המחרישה: ברך. הוא הכלי שחורשין בו ומבריכין אותו סמוך לקרקע כשחורשין בו כלומר מילא התלם שיראו המים בתלם מחרישתו שקורין קולטר''א: בחרבה. קרקע יבישה טפח כיון דחריבה היא ונכנסו בה הגשמים טפח ודאי רוב גשמים ירדו: בעבודה. חרושה כגון שדה ניר הנכנסים בה גשמים הרבה ג' טפחים דאפי' בגשמים מועטין נכנסין בה בטפח או בטפחיים: אין לך כל טפח. כשנכנסו הגשמים בעומק הקרקע טפח תהום עולה ומתגבר ג' טפחים ואע''ג דסומכא דארעא אלפא גרמידי בפרק החליל (סוכה דף נג:) אפ''ה רטיבותא מהנייא: והתניא. תהום יוצא לקראתו ב' טפחים: הא דקתני טפחיים ותו לא בעבודה. דאע''ג דנכנסו טפח בקרקע פורתא הוא דנחית ואהכי לא נפיק בהו לקבליה שלשה טפחים אלא פורתא טפחיים: בשאינה עבודה. דכי נכנסו בה טפח טפי הוא דנחית ונפיק תהום לקיבליה ג' טפחים: אבע. לשון נחל נובע: קול שני ריעים. ניסוך המים וניסוך היין: תהום אל תהום קורא. מים עליונים ומים תחתונים: צנוריך. אותן שני ספלים: האי רידיא. מלאך הממונה על הגשמים כך שמו: דמי לעיגלא. ול''ג תלתא: בין תהומא עילאה לתתאה. בין הרקיע לאוקיינוס היכא דנשקי ארעא ורקיע: תהומא עלאה. מים העליונים: חשור מימיך. ברקיע: אבע מימיך. למטה בקרקע: הנצנים נראו בארץ. כלומר כשמנסכין מים בחג שהניסוכין נראו בארץ שאין באין אלא משנה לחבירתה כנץ זה שאינו יוצא אלא משנה לשנה ועת הזמיר הגיע זמירות החג אז קול התור מלאך דומה לשור תרגום שור תור שבשעה שמנסכין מים בחג הוא אומר כן לשון אחר כמשמעו הנצנים נראו והזמיר הגיע בשעה שקול התור נשמע: קודם הנץ החמה לא ישלימו. דאכתי לא חל עלייהו תענית כי נחתי גשמים: קודם חצות. דחצות זמן אכילה היא מחצות ואילך חל התענית כיון שלא סעדו בשעת סעודה: ועשו יו''ט. מתוך שמחה: הלל הגדול. הודו לאלהי האלהים כי לעולם חסדו ומפני שנאמר בו נותן לחם לכל בשר כדאמרינן בשילהי פסחים (דף קיח.): שכן מצינו כו'. כלומר שאין לך אדם בעולם שאין תענית חל עליו מט' שעות ואילך אפי' בני מלכים שדרכן לאכול בט' שעות שעד ג' שעות הן ישנים במטותיהן ושוהין ששה שעות ואוכלין וכדאמרינן בפסחים (דף קז:) אפי' אגריפס המלך שרגיל לאכול בט' שעות ביום לא יאכל עד שתחשך שנאמר הראית כי נכנע אחאב מפני ואחאב לא חלה תעניתו עליו אלא מט' שעות ואילך ועד ט' שעות היה יכול לאכול שלא גמר בדעתו להתענות אלא שבא אליהו אותו היום שנכנס בכרם נבות היזרעאלי ואמר ליה הרצחת וגם ירשת וגו' (מלכים א כא) ילקו הכלבים וגו' (שם) וכתיב ויצום שהתענה אותו היום: הכי גרסינן שמואל הקטן גזר תעניתא וירדו גשמים קודם הנץ החמה: שבח צבור הוא. שעדיין לא קראו ונענו: למה הדבר דומה וכו':

תוספות

אין פירוש לקטע זה
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר