א משנה העושה סוכתו תחת האילן — כאילו עשאה בתוך הבית ופסולה. עשה סוכה על גבי סוכה — העליונה כשרה והתחתונה פסולה. ר' יהודה אומר: אם אין דיורין (דיירים) הדרים בסוכה העליונה — אף התחתונה כשרה.

ב גמרא אמר רבא: לא שנו הלכה זו שסוכה העשויה תחת האילן פסולה, אלא בזו שנעשתה תחת אילן שצלתו (צילו) מרובה מחמתו, שהרי כל הצל בסוכה הוא מחמת האילן. אבל אם היתה חמתו של אותו אילן מרובה מצלתו — כשרה, שהרי הצל בא מחמת הסוכה.

ממאי [ממה] לומד הוא דבר זה — מדקתני [ממה ששנינו] בדברי המשנה: "כאילו עשאה בתוך הבית", ויש לשאול: למה לי למיתני [לשנות] "כאילו עשאה בתוך הבית"? ליתני [שישנה] במישרין "פסולה"! אלא, הא קא משמע לן [דבר זה השמיע לנו] שאילן פסול דומיא [בדומה] לבית, מה בית צלתו מרובה מחמתו, אף אילן צלתו מרובה מחמתו.

על שיטת רבא מקשים: הרי וכי אף אם האילן חמתו מרובה מצלתו, מאי הוי [מה היה נעשה] בכך להכשיר את הסוכה שתחתיו? הא קא [הרי] מצטרף סכך פסול, שהוא ענפי האילן שלא קצצם בהדי [יחד עם] הסכך הכשר והוא פוסל את סכך הסוכה הכשר! אמר רב פפא: מדובר באופן שחבטן, שהוריד את ענפי האילן למטה ועירב בתוכם את הסכך הכשר, שאין ענפי האילן ניכרים בפני עצמם כלל, וכיון שהרוב הוא סכך כשר — הרי זה כשר.

ושואלים אי בשחבטן [אם] מאי למימרא [מה יש לומר], מה החידוש בכך, הלא הוא מובן מאליו! ומשיבים: מהו דתימא [שתאמר] כי ניגזור היכא (במקום) שחבטן אטו היכא [משום מקום] שלא חבטן, קא משמע לן דלא גזרינן [השמיע לנו שאין אנו גוזרים] במקרה זה.

ומקשים: הא נמי תנינא [דבר זה גם כן שנינו במשנה] מפורשת: הדלה (העלה ענפי צמחים מטפסים) עליה על הסוכה, כגון: את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסוס, וסיכך על גבן — פסולה שהרי סכך המחובר לאדמה פסול, ואם היה סיכוך הרבה מהן או שקצצן לאותם ענפים מודלים — כשרה.

ומעתה נברר באותה משנה היכי דמי [כיצד בדיוק היה] אילימא [אם תאמר] שמדובר באופן שלא חבטן, הא קא [הרי] מצטרף על ידי כך סכך פסול עם סכך כשר, ובאופן כזה ודאי שהסוכה פסולה! אלא לאו [האם לא] מדובר שם כשחבטן, ושמע מינה דלא גזרינן [ולמד מכאן שאין אנו גוזרים]? ואם כן מפורש הדבר כבר לפני רבא! ומשיבים: מהו דתימא [שתאמר] כי הני מילי [דברים אלה אמורים] בדיעבד, כלומר: אם כבר עשה כך — אינה פסולה, אבל לכתחילה לא יעשה כן, קא משמע לן [השמיע לנו] רבא שסוכה כזו כשירה אפילו לכתחילה.

ג שנינו במשנה כי אם עשה סוכה על גבי סוכה — הסוכה העליונה כשרה והתחתונה פסולה. תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא; נאמר: "בסכת תשבו" (ויקרא כג, מב), ללמד: ולא בסוכה שתחת הסוכה, ולא בסוכה שתחת האילן, ולא בסוכה שבתוך הבית.

ומקשים: מה לימוד הוא זה, אדרבה, "בסכת" תרתי [שתים] משמע, והיינו צריכים לומר להיפך; שאדרבא, בסוכה על גבי סוכה מתקיים הפסוק כצורתו! אמר רב נחמן בר יצחק: "בסכת" חסר כתיב [נאמר], ולפי משמעות הכתיב מדובר בסוכה אחת דווקא.

אמר ר' ירמיה: פעמים ששתיהן, שתי הסוכות שנעשו האחת מעל השניה כשירות, פעמים ששתיהן פסולות, פעמים שהתחתונה כשרה והעליונה פסולה, פעמים שהתחתונה פסולה, והעליונה כשרה.

ומפרטים: פעמים ששתיהן כשירות היכי דמי [כיצד הוא]? כגון שהסוכה התחתונה חמתה מרובה מצלתה ואם כן אינה כשרה לסוכה, והעליונה צלתה מרובה מחמתה ויש לה הכשר סוכה, וקיימא [ועומדת] הסוכה העליונה בתוך עשרים אמה מעל הקרקע, ונמצא שסכך הסוכה העליונה מועיל גם לעצמה וגם לסוכה התחתונה.

פעמים ששתיהן פסולות היכי דמי [כיצד הוא]? כגון דתרוייהו [ששתיהן] צלתן מרובה מחמתן וקיימא [ועומדת] העליונה למעלה מעשרים אמה ובשל כך הריהי פסולה, ומתוך שהסכך שלה שהוא סכך פסול, מאפיל על הסוכה התחתונה, לכך אף היא נפסלת.

פעמים שהתחתונה כשרה והעליונה פסולה