דלג לתוכן
תלמוד בבלי מהדורת נהרדעא החדש מהוצאת ח. וגשל - © כל הזכויות שמורות

דף נז - א

כי הא שראיית פיל נחשבת כסימן יפה, היא, באופן דהפיל מסרג, שיש אוכף על גביו, או שהוא קשור באפסר, ועל ידי כך הוא נראה ככל החיות, ואילו הא שאמרו שאינו סימן יפה, הוא באופן דלא מסרג, שאז מראהו משונה מכל החיות. [1]

הרואה שם "הונא" כתוב לפניו בחלום, נס נעשה לו! כי נו"ן של "הונא" מרמז על נו"ן שבתיבת "נס". [2]

והרואה שם "חנינא" או "חנניה" או "יוחנן" כתוב לפניו בחלום, נסי נסים נעשו לו! כי בשמות אלו יש שני "נונין", ורמז הוא שייעשו לו הרבה נסים. [3] הרואה תיבת "הספד" בחלום, סימן הוא שמן השמים חסו עליו ופדאוהו! כי נוטריקון מלת "הספד" הוא, "חס" ו"פדה". [4]

והני מילי שתיבות אלה מרמזים לדברים אלו - הוא דוקא אם ראה אחת מתיבות הללו [הונא, חנינא, [5] הספד], בכתבא! שכתובות הן לפניו בחלום, אך אם ראה אדם ששמו הונא או חנינא, או שראה שעושים הספד למת, אינו סימן טוב.

העונה "יהא שמיה רבא מברך" בחלום, מובטח לו שהוא בן עולם הבא! [6]

הקורא קריאת שמע בחלום, ראוי הוא שתשרה עליו שכינה, אלא שאין דורו זכאי לכך!

המניח תפילין בחלום, יצפה לגדולה, שנאמר [דברים כח י] וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". ותניא: רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש! לפי שיש בהם רוב של שם "שדי", שהשי"ן בקציצה של ראש, והדל"ת בקשר של הרצועות.

המתפלל בחלום, סימן יפה לו!

והני מילי, שהוא סימן יפה, דוקא באופן דלא סיים את תפלתו, אלא ניעור משנתו באמצע חלומו, כי כשהוא באמצע תפילתו סימן שסמוך הוא אצל הקב"ה. [7]

הבא על אמו בחלום, [8] יצפה לבינה, שהיא הבנת דבר מתוך דבר, שנאמר [משלי ב ג] "כי אם לבינה תקרא", והיינו כי הבינה בתחילה מקבלת את החכמה, ולבסוף מתגברת ומשפיעה, ודומה לאדם היוצא מרחם אמו, ושב ובא עליה. [9] הבא על נערה המאורסה בחלום, יצפה לתורה!, שנאמר [דברים לג ד]: "תורה צוה לנו משה, מורשה קהלת יעקב", אל תיקרי "מורשה" [10] אלא "מאורסה" [11].

הבא על אחותו בחלום, יצפה לחכמה! שנאמר [משלי ז ד] "אמור לחכמה, אחותי את", ונקראת אחותו כי אי אפשר להפריד את החכמה מהחכם, והם נשארים קרובים בכל מקום שהוא. [12]

הבא על אשת איש בחלום, מובטח לו שהוא בן עולם הבא! שנוטל חלקו וחלק חבירו בעולם הבא, ודומה לאדם הנוטל את אשת חבירו. [13]

והני מילי, באופן דלא ידע לה [שלא מכיר את האשה שראה בחלומו] ולא הרהר בה מאורתא קודם שנתו [14], אך אם הרהר בה, אינו סימן כלל, כי תולין שהחלום נגרם על ידי הרהורו. [15]

אמר רבי חייא בר אבא: הרואה חטים בחלום, ראה שלום שעתיד לבא עליו! [16] שנאמר "השם גבולך שלום, חלב חטים ישביעך". [17]

הרואה שעורים בחלום, סרו עונותיו. שנאמר [ישעיה ו ז] "וסר עוונך וחטאתך תכופר!" ו"סר עוון" הוא קרוב לנוטריקון "שעורין" [18].

אמר רבי זירא: אנא לא סלקי מבבל לארץ ישראל, עד דחזאי שערי [שעורים] בחלמא! שבכך הודיעוני שנמחלו כל עוונותי. [19] הרואה גפן טעונה בחלום, סימן הוא שאין אשתו מפלת נפלים! שנאמר [תהלים קכח ג] "אשתך כגפן פוריה", וסיום הפסוק "בניך כשתילי זיתים סביב לשלחנך". [20]

הרואה שורקה [זמורת גפן] בחלום, יצפה למשיח, שנאמר: [בראשית מט יא] "אוסרי לגפן עירה, ולשורקה בני אתונו!" ותרגמו אונקלוס על ימות המשיח. [21] ותרגום "בני אתונו" - "דיבנון היכליה", וקורא להיכל "אתונו", על שם "שער האיתון" [יחזקאל מ טו]. [22]

הרואה תאנה בחלום, סימן הוא לו שתורתו משתמרת בקרבו! שנאמר [משלי כז יח]: "נוצר תאנה יאכל פריה". [23]

הרואה רמונים בחלום, אם רימוני זוטרי ראה, סימן הוא שיהא פרי [יתרבה] עסקיה כרמונא! שיהיו עסקיו מרובים. ואם ראה רימוני רברבי, סימן הוא דרבי [יגדל] עסקיה כרמונא! שיהיו עסקיו גדולים כרמון.

ואם ראה רימונים פלגי [חתוכים] אם תלמיד חכם הוא, יצפה לתורה, שנאמר: [שיר השירים ח ב]: "אשקך מיין הרקח, מעסיס רמוני!", והוא משל לתורה. ואם עם הארץ הוא, יצפה למצוות! שנאמר: "כפלח הרמון רקתך", ודרשוהו, מאי "רקתך"? - שאפילו ריקנין שבך, מלאים מצות כרמון, שהוא מלא בגרעינים! [24]

הרואה זיתים בחלום, אם זוטרי הם, סימן הוא שיהא פרי ורבי [25] וקאי עסקיה כזיתים!

והני מילי, דוקא אם ראה את פרי הזית, אבל אם ראה את אילני הזית, סימן הוא דהויין ליה בנים מרובין, שנאמר [תהלים שם]: "בניך כשתילי זיתים סביב לשלחנך". [26]

איכא דאמרי: הרואה זית בחלום, [27] שם טוב יוצא לו! שנאמר [ירמיה יא טז]: זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך".

הרואה שמן זית בחלום, יצפה למאור שבתורה, שנאמר [שמות כז כ] "ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור"! ו"מאור" הוא תורה, שנאמר [משלי ו כג] "כי נר מצוה ותורה אור". [28]

הרואה תמרים בחלום, סימן הוא שתמו עונותיו, [29] שנאמר [איכה ד כב] "תם עוונך בת ציון". ו"תמר" הוא נוטריקון של "תמו המורים". ו"מורים" הוא לשון חטאים, שנאמר "שמעו נא המורים". [30] אמר רב יוסף הרואה עז בחלום, רמז הוא שתהא השנה מתברכת לו. [31] ואם ראה כמה עזים, הרבה שנים מתברכות לו! שנאמר [משלי כז כו] "ודי חלב עזים, ללחמך", ומשמעותו שיהא לך חלב עיזים כדי מחסורך.

הרואה הדס בחלום, רמז הוא שיהיו נכסיו מצליחין לו! כי הדס עליו משולשים זה על זה כמין קליעה, ומרמז שכך יתקיימו נכסיו לו ולבניו אחריו, [32] ואם אין לו נכסים, רמז הוא שתהא ירושה נופלת לו ממקום אחר.

אמר עולא, ואמרי לה במתניתא תנא, והוא, רמז זה הוא דוקא באופן דחזא להדסים בכנייהו [במקום גידולם, כשהם במחובר]. [33]

הרואה אתרוג בחלום, סימן הוא שהדור הוא לפני קונו, שנאמר באתרוג [ויקרא כג מ]: "פרי עץ הדר כפות תמרים". [34]

הרואה לולב בחלום, סימן הוא שאין לו אלא לב אחד לאביו שבשמים! כי "לולב" הוא נוטריקון "לו לב", [35] ומרמז שיש לו יצר טוב בלבד. ולא כשאר בני אדם שיש להם שני לבבות, יצר טוב ויצר הרע, כמו שדרשו במשנה מ"בכל לבבך".

הרואה אווז בחלום, יצפה לחכמה. שנאמר [משלי א כ]: "חכמות בחוץ תרונה ברחובות תתן קולה" [36] וכן האווז משמיע קולו בראש חוצות.

והבא עליה [על האווזה] בחלום, רמז לו שהוא הוי ראש ישיבה! שמכריז ומצוה לרבים, כמו האווז שמשמיע קולו ברבים. [37]

אמר רב אשי: אני ראיתיה - את האווזה, ובאתי עליה בחלום, ואכן סלקית לגדולה, נעשיתי ראש ישיבה במתא מחסיא!

הרואה תרנגול בחלום, יצפה לבן זכר. [38] ואם ראה כמה תרנגולים, יצפה לכמה בנים זכרים! הרואה תרנגולת בחלום, [39] יצפה לתרביצה [גינה, ויש אומרים בית המדרש [40]] נאה, ולגילה! כי "תרנגולת" [41] הוא נוטריקון "תרביצה נאה וגילה".

הרואה ביצים בחלום, סימן הוא שתלויה בקשתו ועומדת לפני הקב"ה, וספק אם תיענה או לא! כביצים הללו, שהאוכל סתום ומכוסה בתוך קליפתן.

ואם ראה בחלומו שנשתברו הביצים, סימן הוא שנעשית בקשתו! כשם שנתגלה האוכל שבתוך הביצים. [42] וכן אם ראה אגוזים, וכן קשואים, וכן כלי זכוכית, וכן כל דברים הנשברים כמו אלו, אם ראה בחלומו שנשברו, בטל הסימן שרומז עליו כל אחד ואחד מהם. [43]

הנכנס לכרך בחלומו, רמז הוא שנעשו לו חפציו, שנאמר [תהלים קז ל]: "וינחם אל מחוז חפצם", וכרך נקרא "מחוז", וכיון שקראו הכתוב "מחוז חפצם" משמע ששם יעשה חפצו.

המגלח ראשו בחלום, סימן יפה לו, כי התגלחת היא סימן לגדולה ולתפארת, כמו שמצינו אצל יוסף בבואו לפני פרעה [בראשית מא יד] "ויגלח ויחלף שמלותיו" [44]. ואם ראה שהוא מגלח ראשו וזקנו, סימן יפה הוא לו ולכל משפחתו! [45]

היושב בחלומו בעריבה [ספינה] קטנה, שם טוב יוצא לו. והיושב בעריבה גדולה, שם טוב יוצא לו ולכל משפחתו! והני מילי שכך פתרונו - דוקא באופן דרואה שהעריבה מדליה דלויי [מוגבהת] והולכת בגובה המים, ואינה שקועה בהם.

הנפנה [עושה צרכיו] בחלום, סימן יפה הוא לו! כי הוא סימן שסרחונו וגנותו פורשים ויוצאים ממנו, שנאמר [ישעיה נא יד] "מיהר צועה להפתח, ולא ימות לשחת, ולא יחסר לחמו". ו"צועה" הוא לשון הרקה. ודרשוהו על הרקת מעיו. [46]

והני מילי שכך פתרונו - דוקא באופן דרואה שהוא נפנה ולא קנח עצמו לאחר מכן, ולא המאיס את ידיו.

העולה לגג בחלום, עולה לגדולה!

ואם ראה בחלומו שלבסוף ירד מהגג, הריהו יורד מגדולתו! אביי ורבא דאמרי תרוייהו: אין זה סימן שיירד מגדולתו, כי כיון שכבר עלה לגג, עלה! וכיון שרמזו לו שיעלה לגדולה, שאר החלום הוא דברים בטלים, ושוב אינו יורד. [47]

הקורע בגדיו בחלום, רמז הוא שקורעים לו גזר דינו! [48]

העומד ערום בחלום, אם הוא בבבל, סימן הוא שעומד בלא חטא! לפי שחוץ לארץ אין לה זכויות, אלא עון יש בישיבתה. וזה שעומד ערום, סימן שהוא ערום מעוונותיה. אך אם הוא עומד ערום בארץ ישראל, שהרבה מצוות תלויות בה, סימן שהוא ערום בלא מצוות. [49]

הנתפש לסרדיוט [חיל המלך] בחלום, שמירה נעשית לו! רמז ההוא שיהיה שמור מהיזק, כמו שהסרדיוט שומר אותו שלא יברח.

ואם ראה שנתנוהו בקולר [שלשלת של ברזל על צוארו], רמז הוא שהוסיפו לו שמירה על שמירתו! כלומר, שיהיה שמור ביותר.

והני מילי שכך פתרונו - דוקא באופן שרואה את עצמו נתון בקולר. אבל אם קשרוהו בחבלא בעלמא, לא נרמז בכך שהוסיפו לו שמירה על שמירתו.

הנכנס לאגם בחלום, נעשה ראש ישיבה! כי באגם עומדים קנים גדולים וקטנים יחד בצפיפות, וכן אצל ראש ישיבה, מתקבצים כלם, הגדולים והקטנים יחד, לשמוע את הדרשה מפיו.

ואם ראה את עצמו נכנס ליער, נעשה ראש לבני כלה! שמפרש את דברי השמועה באסיפת התלמידים, וכיון שאינו רבם של התלמידים, אין כלם באים אצלו, אלא רק הגדולים שרוצים להעמיק בדברי הרב, ולכן הוא דומה ליער שיש בו אילנות גדולים ואינם סמוכים זה לזה. [50] רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע חזו חלמא, רב פפא ראה את עצמו דעייל לאגמא, ואכן הוא נעשה ראש ישיבה. ואילו רב הונא בריה דרב יהושע ראה את עצמו דעייל ליער, ונעשה ראש לבני כלה.

איכא דאמרי: תרווייהו לאגמא עיילי בחלומם, אלא רב פפא ראה עוד דבר בחלומו, דהוה תלי על צוארו טבלא [פעמון] וכיון שעשה רעש, סימן הוא שישמיע קולו לרבים, ונרמז בכך שנעשה ראש ישיבה, אבל רב הונא בריה דרב יהושע דלא תלי עליה טבלא בחלומו, לא נעשה אלא ראש לבני כלה, שאינו משמיע קולו אלא למעטים.

אמר רב אשי: אנא עיילית בחלומי לאגמא, ותלאי טבלא על צוארי, ונבחי בה נבוחי, וקשקשתי בטבלא בקול! ואמנם לבסוף נעשה רב אשי ראש ישיבה במתא מחסיא. [51]

תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק: המקיז דם בחלום, עונותיו מחולין לו, לפי שהעונות נרמזים בצבע אדום, שנאמר [ישעיה א יח] "אם יאדימו כתולע". והקזת הדם מגופו, מרמזת שהעונות פורשים ממנו.

מקשה הגמרא: והתניא להיפך: המקיז דם בחלום עונותיו סדורין לו! והבינה הגמרא ש"סדורין" היינו שהם עומדים וקיימים.

מתרצת הגמרא: מאי "סדורין" - סדורין לימחל [52] ונמצא ששתי הברייתות אמרו דבר אחד.

תני תנא קמיה דרב ששת: הרואה נחש בחלום, פרנסתו מזומנת לו! כנחש, שלחמו הוא העפר, ומצוי הוא לו בכל מקום. [53] ואם נשכו הנחש בחלום, נכפלה לו פרנסתו. [54] ואם הרגו האדם לנחש, סימן שהוא שאבדה פרנסתו! [55]

אמר ליה רב ששת: למי ששנה כן לפניו: אדרבה, אם הרג את הנחש ונתגבר עליו, כל שכן שיש לומר שנכפלה פרנסתו!

אך מסקנת הגמרא: ולא היא, באמת אם ראה שהרגו, סימן הוא שאבדה פרנסתו, וטעמו של רב ששת שפתר להיפך, הוא משום דחזא חויא [נחש] בחלמיה וקטליה! ולכן רצה לפתור את חלומו לטובה [וכדלעיל, ש"כל החלומות הולכים אחר הפה"].

תני תנא קמיה דרב יוחנן: כל מיני משקין סימנין יפין הם למי שרואה את עצמו בחלום שהוא שותה אותם, כי מרווה בהם צמאונו, ורמז הוא שיתמלאו משאלותיו, חוץ מן היין, שאין לו סימן קבוע, שהרי גם כששותים יין במציאות [ולא בחלום] יש מי ששותהו והוא טוב לו, ויש מי ששותהו והוא רע לו! ונמצא שיכול להוות רמז בין לטוב ובין לרע, ולפיכך אי אפשר לברר פתרונו. [56]

ומבארת הגמרא: יש שותהו וטוב לו, שנאמר [תהלים קד טו] "יין ישמח לבב אנוש". ויש שותהו ורע לו, שנאמר [משלי לא ו] "תנו שכר לאובד [לרשע, שנטרד והולך], ויין למרי נפש [לאבל, להפיג צערו] ".

אמר ליה רבי יוחנן לתנא [לאמורא ששנה לפניו]: תני, אמור כך:

לתלמיד חכם, ראיית היין בחלום לעולם סימן טוב הוא לו, שנאמר על לימוד התורה [משלי ט ה] "לכו לחמו בלחמי, ושתו ביין מס כתי!"


הערות

[1] ע"פ רש"י בע"ב, וכוונתו שהפיל נראה משונה ומאיים מחמת גודלו, אך כאשר מונח עליו כלי לשימוש או שהוא קשור, הרי הוא ככל החיות.

[2] כך פירש רש"י, והיינו שאינו כרואה את פנחס וישמעאל עצמם, כי בהם אמרו שהפתרון כפי עניינם, אך לגבי "הונא" נקטה הגמרא פתרון שאינו תלוי בגופו ומעשיו, ובהכרח הכוונה שראה שם זה כתוב לפניו, ולכן ניתן ללמוד מאות נ' שבשמו. והמהרש"א תמה הרי הרבה שמות יש בהם נו"ן, כגון אהרן, מנחם, ועוד. וכתב היעב"ץ ש"הונא" ראשי תיבות "הודך ודברי נפלאותיך אשיחה". וביד דוד כתב שהה' ב"הונא" מתחלף בח', ונשמע כ"חינא", והוא כ"חנניה" ו"יוחנן" שמשמעותם חנינה ורחמים, כדלהלן. ובחזון טוב כתב שרק אות נ' בשמו יש בה הברה גמורה, שלא כאותיות ה' ו' א' שאינם נשמעות.

[3] רש"י, ומסתבר שנקטו דוקא שמות אלו [ולא "נחשון" ו"נתן" שיש בהם ב' נונין], כי הרמז לניסי ניסים הוא רק כאשר הנונין הכפולים סמוכים זה לזה. והמהרש"א ביאר כי רק שמות אלו משמעותם חן חנינה ומתנת חנם, וכוונתו כי כפילות הנון מראה רק על ניסים רבים, אך צירוף לשון חנינה מוסיף לרמז על "ניסי ניסים" שהיא הנהגה ניסית קבועה, והיינו כי הנהגת ה' עם האדם תלויה בהכרתו, ואם הוא מכיר ויודע שמקבל כל צרכו במתנת חנם, ואינו מכח מעשיו הטובים, הרי שגם ההנהגה עמו אין לה גבולות, וזוכה להנהגה נסית שלא בדרך הטבע, וראה נפש החיים [א ח].

[4] המהרש"א [ב"ק נה א] ביאר שה' מתחלף בח', ונשמע כ"חס פד", שהוא נוטריקון חסו ופדו. [ובתורת חיים שם כתב שלא הראוהו "חספד" כדי להודיעו שבתחילה נגזר עליו למות, וכיון ששב בטלה הגזירה]. והוסיף שאין חלום בלא דברים בטלים, דהיינו שאין לו לחוש למשמעות הרעה של תיבת "הספד", כי כיון שיש לו גם פתרון טוב כנוטריקון זה, אינו חש לאפשרות פתרון רע.

[5] כך פירש רש"י, והיינו שלא כרואה "פנחס" או "ישמעאל" שהוא רואה את האדם שנקרא כך, ולומד מעניינו, וכמו הרואה פיל שלומד מתארו.

[6] בשבת [קיט ב] אמר רבי יהושע בן לוי: כל העונה "אמן יהא שמיה רבא מברך" בכל כחו, קורעין לו גזר דינו, וריש לקיש אמר שכל העונה "אמן" בכל כחו פותחין לו שערי גן עדן. ולכאורה תמוה למה חלום על "איש"ר" מרמז לשכר עניית "אמן". וביאר הג"ר משה שפירא שבעניית איש"ר הוא מגלה כבוד השי"ת בעוה"ז כמו בעוה"ב [ראה תרגום ירושלמי בראשית מט ב ונפש החיים ש"ג יא, יד בהגהות], ולכן כשאומרו בחלום, מוכח שהוא שרוי במצב זה, והרי הוא בן עוה"ב, אך כשאומרו בכל כוחו בהקיץ, הוא גם מתגבר על כל מה שנגזר עליו להסיר ממנו את המניעות כל ימי חייו. ומה שאמרו שם שהוא "בן עוה"ב", וכאן נקטו ש"פותחין לו שערי גן עדן", יתכן לבאר, כי על "אמן" בכל כוחו פותחין לו שערים, אך בחלום אינו בכל כוחו, ואינו מוכיח אלא שהוא "בן עוה"ב", וביאר המהר"ל [סנהדרין קי ב, גבורות ה' כט] דהיינו שהוא בדרגה שראוי לעוה"ב, כי עניית אמן מורה על אמונה, והאמונה יהא החבור להשי"ת. ודרגה זו שייכת גם בעוה"ז [כמבואר בתוס' רה טז ב שנידון על כך בר"ה], ואילו "פותחין לו" שייך רק לאחר מיתה [כמבואר בזהר וילך רפה ב, אך ראה בפר' עקב רסד ב].

[7] כך פירש רש"י, ובפשטות כוונתו, כי כיון שלא סיים מוכח שהוא סמוך תמיד לה', ואינו מתפלל רק כדי לבקש על צרכיו, אלא מתוך עבודת ה' תמידית. ובעינים למשפט ביאר שכיון שאינו חולם אלא מהרהורי לבו, נמצא שחלומו מוכיח שתפילתו אינו מהשפה ולחוץ בלבד, אלא הוא מכוון בה, והוא סימן יפה לו, כי המכוון תפלתו נשמעת. והיינו כשלא סיים, שאז נראה שמאריך בתפילתו, ועל כך אמרו לעיל [לב ב] שאין תפלתו חוזרת ריקם.

[8] במכתב מאליהו [ח"ד 164] כתב שבכל חלומות אלו, "מתגלה שורש הטוב שמתחת לתת ההכרה, שהיצר הרע תחליף לו". וכוונתו כדברי המהר"ל (חידושי אגדות יבמות סב ב) על מעלת הנושא בת אחותו, כי המעלה הגדולה ביותר היא לקרב את קרוביו, רק שבאחותו עצמה אסרה התורה את מעשה הביאה, עיין ברקאנטי [פרשת אחרי מות], ולכן, בתור רמז, האחות והאם מרמזות על הדרגות הנעלות של החכמה והבינה.

[9] המהרש"א כתב שרמז זה אינו כפשוטו של מקרא, שהרי בפסוק נאמר "אם" בחיריק, ולא בצירה מלשון "אמא", אך בתרגום משלי מצינו "ואמא לביוננותא תקרא" והיינו שכוונת הכתוב ל"אמא ". וביאר שהבינה נרמזת ב"בא על אמו", כי אם יעשה את הבינה לעיקר, תהיה לו כאם המרווה את בנה בחלבה. והיינו, שאע"פ שהבינה מוסיפה על החכמה, הוא משתוקק לה כבן לאמו, שחלבה הוא עיקר חייו, ואינו כתוספת גרידא [ולכן נרמזה ב"אם" ולא ב"אחות"], ולפיכך "דדיה ירווך בכל עת". וראה בזהר [שמות קא א] ש"חכמה" נקראת "אבא", כי היא מה שמקבל מרבו, ואילו "בינה" היא כ"אמא" שמפתח את מה שקבל, ומחדש בהבנתו דבר מתוך דבר, ונמצא שאין הבינה מושלמת בקבלתה, אלא כשהופך עצמו מ"בן" הנוצר מאמו, ל"בעל" המשפיע.

[10] המהרש"א כתב שאין לפרש את הפסוק כפשוטו, במשמעות "ירושה", שהרי נאמר בה לשון "מתנה" ["ויתן אל משה", שמות לא יח, וראה פסחים צא ב]. וגם שנינו [אבות ב יב] "התקן עצמך ללמוד תורה, שאינה ירושה לך" והיא מונחת בקרן זוית, וכל הרוצה יבא ויטלנה.

[11] ביאר המהרש"א [פסחים מט ב] שבתחלת נתינתה לישראל, הרי היא בבחינת "ארוסה". ואחר שלומדים אותה, היא נעשית "נשואה". וכוונת הדרש הוא שלא ילמד אדם תורה כאילו כבר היא שלו אחר שקבלה בירושה, כי התורה ניתנה לכל ישראל כמאורסה [פסחים מט ב] וקניינם בה הוא קנין של הקדמה לקנין של תכלית בנישואין, שהעמל בתורה מקבלו בזכות עמלו, ואז חל עליו קנין תורה מן השמים, ונעשית תורתו שלו.

[12] כמו שאמרו לעיל [נה א] "אין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה", וראה שם שהחכם הוא מי שיש בו יראה, ונמצא שהוא והחכמה מקור שניהם ביראת שמים, ושניהם מצפים לחיבור של אחוה, כי המקור המשותף מחברם לעולם, ולכן אין להם הפרדה במרחק, וראה ביאור הגר"א למשלי [ז ד] וחזו"א [אמונה ובטחון ג]. ועוד, שאחוה היא קורבה שאין ביד אדם לעשותה, והוא תלוי באביו, וכן חכמה מקבלה משמים, אך על בינה נאמר [בהמשך הפסוק] "ומודע לבינה תקרא" כי היא תלויה בעמל האדם להבין דבר מתוך דבר.

[13] כעין זה מצינו בחגיגה [טו ב] "זכה צדיק, נוטל חלקו וחלק חברו בגן עדן, נתחייב רשע, נוטל חלקו וחלק חברו בגהנום", וביאר הבית הלוי [פר' נח] שהצדיק גורם במעשיו למשוך את גם את חבריו לעשיית הטוב, והרשע גורם לאחרים תשוקה לחטוא, וכיון שהצדיק נענש על מעט חטאיו בעוה"ז, והרשע גרם לו אותם, ואילו הרשע מקבל שכרו בעוה"ז על מעט מצוותיו, שעשאם בהשפעת הצדיק, נמצא שנשאר לשלם בעוה"ב לרשע את חלקו בחטא הצדיק, ולצדיק את חלקו במצוות הרשע. וראה בביאור הגר"א למשלי [יב יד] דהיינו דוקא כשהצדיק מוכיח לרשע ולא שמע לו, שאז נוטל את כל הטוב שבו, ועי' עוד בפירוש החסיד יעב"ץ [אבות ה ב]. ובזהר [אמור קא א] מבואר שהצדיק נוטל חלק הרשע שהתחרט על מצוותיו, כי כיון שהפסיד חלקו, והרשע נוטל חלק הצדיק בגהנום, באופן שספר עליו לה"ר, כמבואר בשמירת הלשון [פ"ז].

[14] משמע כי בשאר החלומות בסוגיין לא מצוי שיהרהר בהם, ואפילו אם ראה פיל וכדו', מסתבר שלא הרהר בו כמו בעריות שלבו של אדם מחמדתן, [ואילו הרהור במצוות כתפילה ותפילין, אינו גורם לראות את עצמו מקיימם בחלום, שהרי גם ביום אינו רואה את עצמו]. ובאמרי נעם מובא בשם הגר"א שכלל זה שייך גם באחותו ואמו, אך כיון שאין דרך להרהר בהם, נקטו רק באשת איש, ותמוה, למה לא אמרו כן בנערה המאורסה.

[15] ביארנו כפשוטו, וראה הערה הקודמת, ובשו"ת שבות יעקב [ח"ב לד] ביאר שכוונת הגמרא, כי אחר הרהור עבירה, ודאי אינו בן עולם הבא. ובגליוני הש"ס דחה ביאורו, כי א"כ איך אמרו שאם לא הרהר בה "מאורתא" הרי הוא בן עוה"ב, והלא אפילו הרהר הרבה קודם לכן, כבר אינו בן עוה"ב.

[16] במלא הרועים תמה למה לא הוזכרה ראית החיטים גם לעיל ב"שלש שלומות הן". ובסמיכת חכמים כתב שלכן שינה רב חייא בר אבא בלשונו וכתב "ראה שלום" ולא "רואה", כי באמת החיטים מרמזים לשובע כמבואר בסוף הפסוק "חלב חיטים ישביעך", ואילו השלום נרמז כבר בתחילת הפסוק "השם גבולך שלום" ולכן נאמר בלשון עבר, שבכלל החלום על שובע יש גם רמז לשלום, והוקדם השלום לשובע.

[17] כך מצינו בב"מ [נט א] "אמר רב יהודה: לעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו, שאין מריבה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא על עסקי תבואה, שנאמר השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך", ופותרים לטובה שתהיה לו תבואה, ולא שתהא לו מריבה על עסקי תבואה. וראה ילקוט שמעוני [תהלים רמז תתפח] שהביא שתי מימרות אלו יחד.

[18] כך ביאר המהרש"א, ובסמיכת חכמים כתב ש"סעורים" [בסמך] הוא גימטריא של "סר עון".

[19] המהרש"א ביאר שהרמז הוא כמו ששנינו בכתובות [קיא א] "כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עוון", והיינו בכלל "סר עוון". ולביאורו לכאורה חלום זה שייך רק אחר שעלה לא"י, ואילו בגמרא משמע שנרמז בו לעלות לארץ ישראל, ושמא רצה לעלות נקי בלא עוון, כי בא"י לא יוסיף עוון, ודוחק. ובעונג יו"ט [לה] כתב שהרמז כמבואר במדרש רבה [אמור כח ו] שאברהם ירש את ארץ ישראל בזכות מצוות העומר, והעומר בא מן השעורים. [וראה באבני נזר יו"ד תנד כג, שודאי לא למד רבי זירא על חיובו במצוה, כי לא בשמים היא, אלא רק אם ראוי הוא לקיימה, כי אין ישיבת הארץ מצוה למי שעברות בידו, כנאמר "ולא תקיא הארץ אתכם"].

[20] בפשטות ראית הגמרא ש"גפן פוריה" היא כמשמעות סוף הפסוק שיהיו בניו מרובים [ראה הערה 26], או כמו שביאורו רבינו בחיי [בראשית לד א], שהמשיל את הבנים לזית, כי הזית נושא פריו לתשעה חדשים. ובנדה [סד ב] משמע ש"גפן" מורה על ריבוי בנים, כי הדם דומה ליין, ואשה שדמיה מרובים בניה מרובים, אך כיון שסוף הפסוק עוסק בריבוי בנים, מסתבר שכוונת הגמרא ללמוד דבר נוסף מעצם התיבות "גפן פוריה", כי משמעותם שיהיו פירותיה גמורים, ולא תפיל כלל.

[21] במלא הרועים הקשה הרי שורקה בכלל הגפן, וא"כ גם הרואה גפן יצפה למשיח. ועוד הקשה, שהרי רמז השורקה מפורש יותר בפסוק [זכריה י ח] "אשרקה להם ואקבצם" האמור על הגאולה. אמנם קושיא מתרצה בחברתה, כי הרמז הוא רק בזמורה, ולא בכל הגפן, כי רק הזמורה נקראת "שורקה" בפסוק "ולשורקה בני אתונו", ולולי מקרא זה לא נדע שזמורה מרמזת על "אשרקה להם" [וביאור זה נכון רק אם ראית הגמרא מהכתוב על "שורקה", וראה הערה הבאה].

[22] ע"פ רש"י [בראשית שם], ויתכן שהרמז הוא, בעצם ביאור הכתוב "ולשורקה בני אתונו", שהוא מרמז על הכתוב בזכריה [ט ט] "הנה מלכך יבוא לך, צדיק ונושע הוא, עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות", וביאור הפסוק הוא ש"לשורקה" מרמז על "בני אתונו" של משיח.

[23] בעירובין [נד א] אמר רבי יוחנן מאי דכתיב נוצר תאנה יאכל פריה, למה נמשלו דברי תורה כתאנה, מה תאנה זו, כל זמן שאדם ממשמש בה מוצא בה תאנים, אף דברי תורה, כל זמן שאדם הוגה בהן מוצא בהן טעם", והטעם בתורה גורם לזכרה. ובחזון טוב ביאר שתאנה טעונה ב' שמירות, א. כיון שכל אחת נגמרת ביום אחר, ולמחרתו מתלעת, שומרה שלא תתלע. ב. שלא יגנבוה בעת ששוטחה לקציעות. וכנגדה טעונה התורה שמירה שלא יתחיל בלימוד דבר חדש קודם שחוזר ויודע מה שלמד על בוריו, ועוד שמירה מדברים המשכחים את הלימוד, וראה פרק בשיר [אות כד].

[24] ביערות דבש [ח"ב ב] העלה מכך ש"ישראל כולם צדיקים", וכן נקט בעקידת יצחק [מד] שמדובר באלו שאין להם דעת ללמוד תורה ולקיים מצוות התלויים בשכל, ועושים רק מצוות מעשיות, וראה מלבי"ם על פסוק זה, שכתב כי ברימון יש תרי"ג גרעינים, כי כלם מקיימין את כל המצוות, ובפרק בשיר [כה] ביאר שכוונתו כי ברמון הגדול ביותר אין יותר מתרי"ג גרעינים]. אך בעירובין [יט א] מוכח ש"ריקנים" כולל אפילו פושעים, וביאר ביערות דבש [ח"ב יב] שלא עברו במרד, ובכלי יקר שמות [ל לד] כתב שאילו מתחילה היו מלאים מצוות לא היו נקראים "ריקנים", ובהכרח שרק ע"י תשובה נהפכו מעשיהם הריקים לזכויות, וכן נקט במכתב מאליהו [ח"ב 210]. והגר"ד פוברסקי ביאר שנקטו למשל דוקא את הרימון, ולא שאר פירות, כי הצדיקים מקיימים מצוות מפני יראת שמים שבהם, ודומים בכך לכל הפירות שהם מלאים בחטיבה אחת, ואילו ה"ריקנים" מקיימים מצוות מפעם לפעם, מסיבת שונות, וכיון שאין כל מצוותיהם מסיבה אחת, נמצא שהם כרימון, שהוא קליפה ריקה המכילה בתוכה הרבה גרעינים נפרדים.

[25] בדקדוקי סופרים גרס "זוטרי, פרה ורבה עסקי כזיתים. רברבי, קאי עיסקיה כזיתים".

[26] בפרק בשיר [פד] ביאר שהכוונה לששה בכרס אחת [כי שירת השרצים הגדולים היא "בניך כשתילי זיתים", והם יולדים ששה בכרס אחת, כמבואר בילקו"ש שמות רמז קסב]. ובחזון טוב ביאר בכך את לשון הפסוק "סביב לשולחנך", כי סתם שולחן כשלחן שבמשכן, אמתיים ארכו ואמה רחבו, וכיון שמקומו של אדם הוא אמה, נמצא שיש סביבו מקום לששה יושבים. וראה בהערה 20 שתחילת הפסוק "גפן פוריה" מורה על ריבוי בנים, כי הדם דומה ליין, ואשה שדמיה מרובים בניה מרובים, וסופו רק מלמד שיהיו סביב שולחנו, ולא ידח ממנו נדח, כביאור רבינו בחיי [בראשית לד א] עי"ש.

[27] במדרש שוחר טוב [תהילים קכח] לא גרס תיבות "הרואה זית בחלום" ומשמע שהאיכא דאמרי נסובו על הרואה אילן זית. והיינו שהוא אילן נכבד, שעומד בפני עצמו, וכמו שאמרו [שם ובירושלמי כלאים א ג] שזיתים אין בהם הרכבה.

[28] ראה בהוריות [יג ב] שהרגיל בשמן זית, משיב לו את הלימוד של שבעים שנה. ובמנחות [פה ב] אמרו "מתוך שרגילין בשמן זית, חכמה מצויה בהן". ומקור החכמה במנורה שמדליקים בה בשמן זית, כמבואר בב"ב [כה ב] "הרוצה שיחכים ידרים, וסימניך מנורה בדרום".

[29] משמע שיש חילוק בין הרואה שעורים ש"סרו עוונותיו" - אך עדיין צריך ל"חטאתך תכופר", והיינו בשב מיראה, שזדונות נעשין לו כשגגות, אך לא התכפרו לגמרי - לבין הרואה תמרים, שמרמזים על תשובה מאהבה, שעל ידה העוון "תם" לגמרי, ונהפך לו לזכות [כמבואר ביומא פו ב]. ויתכן לבאר להיפך, כמבואר בתפילת יום הכפורים "מחול לעוונותינו, מחה והעבר פשעינו וחטאתינו מנגד עיניך", ובפשע שייכת רק "מחיית הצורה" והיינו ש"תם" מציאות המזיד, אך נשאר רושם, ואילו ב"חטא" שוגג שייכת גם העברה לגמרי, והיא "סר עוון".

[30] ע"פ מהרש"א, ותמוה שהרי בראית הגמרא מהפסוק "תם עוונך" משמע שהרמז הוא ב"תם" גרידא, ועוד שבפסוק זה נאמר שתמו העוונות, ואילו הרמז מורה שתמו החוטאים.

[31] כי כשם העז נותנת לו חלב לשתיה וצמר ללבוש ללא טרחה, כך תתברך לו השנה בלא טרחה.

[32] ע"פ שפתי חכמים, והגר"א ביאר שהכוונה לעיצה שאמרו חז"ל בב"ק [קז א] שיהיו נכסיך משולשין, שליש בתבואה שליש בזיתים ושליש בגפנים. ובחזון טוב צידד שהכוונה לשלש הסיבות שהעושר תלוי בהם, כמבואר בנדה [ע ב] שירבה בסחורה, ובמשא ומתן באמונה, ויבקש רחמים. או לשלשת זכויות המוזכרות בשבת [קיט א] כמסוגלות לפרנסה, מעשר, כבוד התורה, כבוד השבת. או לשלשת סוגי העשירות המוזכרים בב"ב [קמה ב], עושר שדות וכרמים הניכר לכל, עושר קרקעות ונכסים המכניסים שכר שכירות תמיד, עושר תבואה, שמשתכר בה מזמן לזמן.

[33] כוונת עולא, שכל הרמזים הנ"ל, שייכים רק כשראה הדס מחובר למקורו, ומרמז שכך גם הוא מחובר אל הקב"ה שהוא מקור השפע, אך אם ההדס תלוש, הרי סופו לנבול, וכך גם סופו של העשיר שאינו דבוק להקב"ה.

[34] המהר"ץ חיות העיר שתיבות "וכפות תמרים" נסובות על הרמז של לולב [בסמוך] שהרי מתיבות אלו למדו בסוכה [מה ב] "מה תמר אין לו אלא לב אחד וכו", אולם ראה שם שאין זה דרש מקרא, אלא לימוד מענין התמר.

[35] רש"י [סוכה שם, מגילה יד א] פירש שהשרף המצוי בעצים, אינו קיים בתמר אלא בעץ האמצעי הזקוף למעלה, ולא בענפיו, ודבר זה נלמד ממראה הלולב. [וראה במדרש תלפיות, ערך דקל, שכל יניקת התמר היא מלמעלה, ולא מהארץ]. ובסידור דרך החיים [סדר נטילת לולב] ביאר ש"לו" מרמז לחיבור של לולאות, ו"לב" מרמז לחיבור של "לבובין" [כמו "לבבתיני אחותי כלה, שפירושו אהבתך קבועה בלבי, ומצינו לשון זו בשבת נג ב על קשירת שני כבשים יחד]. והל' שבאמצע משמשת עם שניהם, ומרמזת על "לב אחד". וביאור זה שייך רק אם ראה שכתוב לפניו "לולב".

[36] במועד קטן [טז ב] אמר רבא על מקרא זה: כל העוסק בתורה מבפנים, תורתו מכרזת עליו מבחוץ. ובחזון טוב כתב שהאווז משורר מחמת שומנו [כארי שנוהם רק מתוך קופה של בשר, לעיל לב א], וכיון ששומנו מוסתר תחת כנפיו [ב"ב עג ב], הרי הוא מרמז על חכמת התורה שאע"פ שאצל החכם היא "בפנים", מכרזת עליו מבחוץ. ובכתב סופר כתב שמנוצות האווז עושים קנה לכתיבת ספרים המרבים חכמה. ובבית יצחק כתב שהאווז יש בו חכמה שיודע לשוט על מים זידונים, וראה פרדס רמונים [ערך אווז].

[37] במלא הרועים הקשה, למה רמז זה הוא רק ב"בא עליה", והרי הוא מרומז בעצם ראיית האווז. ויתכן, שהזיווג מורה על חיבור גמור, ונמצא שהבא עליה, יעשה בחכמתו ממש כאווז וישמעו כלם את תורתו מפיו.

[38] בעירובין [ק ב] אמר רבי יוחנן אילמלא ניתנה תורה היינו למידין דרך ארץ מתרנגול שמפייס ואחר כך בועל, ובנדה [כה ב] אמרו שאם אשה מזרעת תחילה יולדת זכר, וראה בתרגום יונתן [במדבר ה כח] שמזרעת תחלה זכר מפני שמוצאת אהבה אצל בעלה, ולכך מרמז התרנגול. עוד יתכן, שהרי מצינו ביומא [כ ב] שתרנגול נקרא "גבר", וראה טור [או"ח תרה] ושל"ה [יומא תו"א א] שהוא כנגד הזכר.

[39] אף שתרנגול מרמז לבן זכר, אין תרנגולת מרמזת לבת. כי בת אינה ברכה [ראה ב"ב טז ב].

[40] רש"י, מקור פירוש א' בב"ב [ז א], ומקור פירוש ב' במנחות [פב ב].

[41] רש"י כתב "תרנגול", וצ"ל "תרנגולת", והנוטריקון הוא "תר" מ"תרביצא", "נ" מ"נאה", ו"גולת" מ"גילה" [ויש גורסים "גילת" כלשון הכתוב בישעיה לה ב "אף גילת ורינת", וי"א שהכוונה לגינה רוויה במים, מלשון "גולת עליות" יהושע טו יט].

[42] כך ביאר רש"י, והקשו במלא הרועים והגרא"מ הורביץ שהרי לגבי כלי זכוכית הנשברים [בסמוך] אי אפשר לפרש כך, כי האוכל נראה בהם גם בשלמותם. ובפשטות כוונת רש"י, שהביצה בשלמותה לא ידוע אם תעמוד לאכילה, וכך לא ידוע אם תתמלא בקשתו, וכאשר נשברת, ודאי יאכלנה, וכך גם תתמלא בקשתו. והמהרש"א ביאר ש"ביעי" הוא גם תרגום של ביצה, וגם לשון בקשה. וכשם שביצה שנשברה פקע ממנה שם "ביעי", כך גם בקשה, כיון שתתמלא תצא מכלל "בקשה".

[43] ע"פ מהרש"א, ותמוה, שהרי לא נזכר בגמרא מה כל אלו מרמזים. ובפשטות כוונת הגמרא כרשי לעיל, שכל אלו דומים לביצים, וכשם שביצה כשהיא שלמה לא ידוע אם עומדת לאכילה, כך האוכל הנתון באגוז או בכלי, לא ידוע אם יאכלנו - וכך לא ידוע אם תתמלא בקשתו - וכשנשברו ודאי יאכלם ותתמלא בקשתו.

[44] היינו כשהשכים ואמר את הפסוק "ויגלח ויחלף שמלותיו" [כדלעיל נו ב], וכוונת הגמרא שאפר לפותרו לטובה אם יאמר כן.

[45] יתכן שהרמז מפני התפשטות התגלחת למקום נוסף. או שהזקן עצמו מוכיח שראוי לבנים.

[46] ראה לעיל [נה ב] שרבי יהודה בר אלעי אמר "עשרים וארבעה בית הכסא איכא מאושפיזאי לבי מדרשא, דכי אזילנא בדיקנא נפשאי בכולהו", והתבאר שם [בהערה 5] שהכוונה שבודק את עצמו מכל חטא לפני הלימוד, וכמבואר כאן שהנפנה מרמז על פרישת גנותו.

[47] יש לעיין אם דברי אביי ורבא הם דוקא כשראה שעלה וירד, אך אם ראה את עצמו רק יורד מהגג, יירד ממעמדו. או שבזה ודאי אין לו לחוש, כי רק אם ראה שעלה, נקטה הגמרא שהרמז הוא שסופו להגיס דעתו, ויושפל, [כמבואר במגילה יג ב, כשהקב"ה פוסק גדולה לאדם, פוסק לבניו ולבני בניו עד סוף כל הדורות, אך אם הגיס דעתו הקדוש ברוך הוא משפילו], ואביי ורבא סברו שהרמז הוא שהוא ישפיל עצמו, והקב"ה יגביהו עוד [כמבואר בעירובין יג ב].

[48] הרמז בפשוטו הוא משום שקריעת הבגדים ולבישת שק, הוא חלק מדרכי התשובה. ועוד יתכן, שהבגדים מורים על המידות, וקריעתם מורה על שבירת מדותיו הרעות, וכן על קריעת מידת הדין המתוחה עליו.

[49] רש"י, ומשמע שבחו"ל מרמז רק שאין בו עוון ישיבת חו"ל, ובארץ מרמז רק שאינו מקיים מצוות התלויות בארץ, אך בחו"ל אינו סימן שאין בו כל עוון, וכן בא"י אינו סימן שאין לו שום מצווה.

[50] במלא הרועים נקט שראש כלה חוזר על השיעור לתלמידים שלא הבינו, ולכן תמה שהרי הם ה"קטנים", וביאר שלדרשה מגיעים גם עמי ארצות שהם קטנים, אך תלמידי הרב כלם נחשבים גדולים. ויתכן עוד, שכלפי ראש כלה כל התלמידים נחשבים כ"גדולים". ולביאורים אלו נמצא ששומעי ראש כלה פחותים מתלמידי ראש הישיבה בכמות ובאיכות. אך בפשטות נראה כמבואר בפנים שראש כלה חוזר רק עם גדולי התלמידים, ולכן דומה ליער.

[51] במלא הרועים כתב כי אף שלעיל אמר שראה אווז ובא עליה בחלום, וזה היה לו רמז שיהיה ראש ישיבה - זה וזה רמזו לכך. ויתכן שראש ישיבה יש לו שני תפקידים א. להרביץ תורה ב. להנהיג את הציבור כמבואר במועד קטן [ו א] ובהוריות [י א] ובאגם נרמז רק על הרבצת תורה ולכן רק בחלומו על ראית האווז אמר "סלקת לגדולה".

[52] הצל"ח ביאר, על פי הכתוב "מעביר ראשון ראשון", שהקב"ה מעביר ושומט את העון הראשון, ואינו נותנו על כף המאזניים. אלא שאם לבסוף רבו העוונות מוסיפים גם את העון הזה לכלל העונות. ונמצא שאם עוונותיו רבים, אין הם נידונים לפי הסדר, כי נמצא שהעון הראשון נידון בסוף. ולכן אמר שיהיו "סדורין לימחל", שהרי אם כל העוונות נידונים כסדרם, בהכרח שנמחל לו ריבוי עוונותיו, שאם לא כן, לא היו כסדרם. והאמרי אמת ביאר ע"פ המדרש [ויקרא רבה לג ג] שסאה של עוונות גזל מקטרג בראש, וכשמקיז דם נרמז שיצאו ממנו כל ה"דמים" [ממון] שאינם שלו, ושוב אין הגזל קופץ בראש, אלא עוונותיו כסדרן.

[53] ע"פ רב נסים גאון ורש"י, וכמבואר ביומא [עה א] "שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם:. קלל את הנחש עולה לגג מזונותיו עמו יורד למטה מזונותיו עמו".

[54] כי הנחש נושך מפני קנאתו באדם, ואילו אין פרנסתו מצויה יותר מהנחש [שפרנסתו מצויה בכל מקום] - לא היתה לו סיבה לקנאה. [ובשלמה משנתו ביאר שנכנס בו הארס הנוצר ממאכל הנחש, ונמצא שקיבל מפרנסת הנחש שפרנסתו מצויה לו]. ויתכן שהרמז על כפלים הוא משום שיש כאן שתי ראיות, א. עצם ראיית הנחש, מרמזת שפרנסתו מזומנת לו, ב. כשראה שגם נושך בו, הרי הוכח שוב שפרנסתו מזומנת, וכפילות המשמעות מרמזת על כפילות הפרנסה.

[55] משמע כי אף שראה את הנחש שהוא סימן לפרנסה, כיון שהרגו איבד פרנסתו, ומסתבר שגם אביי ורבא יודו בזה, כי רק לגבי העולה לגדולה אמרו "כיון שעלה שוב לא ירד", אך בפרנסה מצינו [קידושין פב ב] שאם הרע מעשיו קיפח פרנסתו.

[56] ולא תועיל לו אמירת פסוק לטובה, כי הפסוק מועיל רק לחלום שמרמז על שני דברים, והוא רוצה להטותו לטוב, אך שתיית יין מרמזת לדבר מסויים, אלא שהוא תלוי במזגו של השותה, ואין אמירת הפסוק משנה פתרונו, וראה הערה הבאה.

הא [זה] ששנינו שסימן יפה, הרי זה באופן שראהו דמסרג [שהוא חבוש אוכף], הא [זה] ששנינו שראיית פיל אינה סימן יפה, הרי זה באופן דלא מסרג [כשאינו חבוש אוכף]. ועוד: הרואה אדם ששמו הונא בחלום — סימן הוא שנס נעשה לו, שהאות נ' בשם הונא היא קיצור המלה "נס". והרואה אדם ששמו חנינא, חנניא, או יוחנן — הרי זה סימן כי נסי נסים נעשו לו שהרי יש פעמיים נ' בשמות אלה. הרואה הספד בחלום — סימן הוא שמן השמים חסו עליו ופדאוהו שלא יצטרכו להספידו במציאות. ואולם מגבילים זאת ואומרים כי הני מילי [דברים אלה] אמורים דווקא כשראה את ההספד בכתבא [בכתב], כלומר, שעדיין לא השתמשו בהספד.

א העונה בחלום "יהא שמיה רבא מברך" — מובטח לו שהוא בן העולם הבא. הרואה שקורא קריאת שמע בחלום — ראוי הוא שתשרה עליו שכינה, אלא שאין דורו זכאי לכך, ולכן אין השכינה שורה עליו בפועל.

הרואה שמניח תפילין בחלום — יצפה לגדולה, וכפי שנאמר: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח, י). ותניא [ושנויה ברייתא], ר' אליעזר הגדול אומר: "כי שם ה' נקרא עליך" אלו תפילין שבראש, שהם שם ה' המצוי על האדם. הרואה שמתפלל בחלום — סימן יפה הוא לו. ואולם מגבילים זאת ואומרים כי הני מילי [דברים אלה] אמורים דווקא באופן שרואה בחלום שעדיין לא סיים תפילתו, ועדיין קרוב הוא אצל הקדוש ברוך הוא, אבל אם ראה שכבר סיים הרי כבר אינו מתפלל, ושוב אין לו סימן.

ועוד: הרואה שבא על אמו בחלום — יצפה לבינה, שנאמר: "כי אם לבינה תקרא" (משלי ב, ג), ודורשים "אם" כמו "אם". הבא בחלום על נערה מאורסה — יצפה לתורה, שנאמר: "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" (דברים לג, ד), ואל תקרי [תקרא] "מורשה" אלא "מאורשה". הבא על אחותו בחלום — יצפה לחכמה, שנאמר: "אמר לחכמה אחתי את" (משלי ז, ד). הבא על אשת איש בחלום — מובטח לו שהוא בן העולם הבא, ונוטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן, שיש בכך דמיון לאשת איש. ואולם מגבילים זאת ואומרים כי הני מילי [דברים אלה] אמורים דווקא באופן שלא ידע לה [הכיר אותה] ולא הרהר בה מאורתא [מבערב], אלא ראה אותה בחלום באופן אקראי.

ב אמר ר' חייא בר אבא: הרואה חטים בחלום — סימן הוא כי ראה שלום, שנאמר: "השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך" (תהלים קמז, יד). והרואה שעורים בחלום — סימן הוא כי סרו עונותיו, שנאמר: "וסר עונך וחטאתך תכפר" (ישעיהו ו, ז), ש"שעורים" נדרש כקיצור של "סר עוון". אמר ר' זירא: אנא [אני] לא סלקי [עליתי] מבבל לארץ ישראל עד דחזאי שערי בחלמא [שראיתי שעורים בחלום].

הרואה גפן טעונה ענבים בחלום — סימן הוא שאין אשתו מפלת נפלים, שנאמר: "אשתך כגפן פריה בירכתי ביתך" (תהלים קכח, ג). והרואה שורקה, כלומר, ענף גפן נטוע — יצפה למשיח, שנאמר: "אסרי לגפן עירה, ולשרקה בני אתנו" (בראשית מט, יא).

הרואה תאנה בחלום — סימן הוא שתורתו משתמרת בקרבו, שנאמר: "נוצר תאנה יאכל פריה" (משלי כז, יח). הרואה רמונים בחלום, אם היו זוטרי [קטנים] — פרי עסקיה כרמונא [יפרח וירבה עסקו כגרעיני הרימון], ואם היו רברבי [גדולים] — הרי זה סימן כי רבי עסקיה כרמונא [יגדל עיסקו כרימון]. ואם ראה בחלומו פלגי [פלחי רימונים], אם תלמיד חכם הוא החולם — יצפה לתורה, שנאמר: "אשקך מיין הרקח מעסיס רמני" (שיר השירים ח, ב) המקובל כרמז לתורה. ואם עם הארץ הוא החולם — יצפה למצות, שנאמר: "כפלח הרמון רקתך" (שם ד, ג), וכבר דרשו: מאי [מה] משמעות המלה "רקתך" — לומר שאפילו ריקנין שבך, בעם ישראל, מלאים מצות כרמון.

הרואה זיתים בחלום, אם היו זוטרי [קטנים] — סימן הוא כי פרי ורבי וקאי עסקיה [יפרה וירבה ויעמוד, יתקיים עסקו] כזיתים. ואולם מגבילים זאת ואומרים כי הני מילי [דברים אלה] אמורים דווקא כשרואה פרי הזית, אבל אם רואה אילני [אילנות] הזית — סימן הוא כי הויין ליה [יהיו לו] בנים מרובין, שנאמר: "בניך כשתלי זיתים סביב לשולחנך" (תהלים קכח, ג). איכא דאמרי [יש שאומרים] כי הרואה זית בחלום — סימן הוא כי שם טוב יוצא לו, שנאמר: "זית רענן יפה פרי תאר קרא ה' שמך" (ירמיהו יא, טז). הרואה שמן זית בחלום — יצפה למאור תורה, שנאמר "ויקחו אליך שמן זית זך". הרואה תמרים בחלום — סימן הוא כי תמו עונותיו, שנאמר: "תם עונך בת ציון" (איכה ד, כב), שנדרש תמרה כמו תם רע.

אמר רב יוסף, הרואה עז בחלום — סימן הוא כי שנה מתברכת לו, עזים — שנים מתברכות לו, שנאמר: "ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך" (משלי כז, כז). הרואה הדס בחלום — סימן הוא כי נכסיו מצליחין לו. ואם אין לו נכסים — הרי זה סימן כי ירושה נופלת לו ממקום אחר. אמר עולא, ואמרי לה [ויש אומרים] כי במתניתא תנא [בברייתא היא שנוייה]: והוא דווקא באופן דחזא בכנייהו [שראה אותם צומחים]. הרואה אתרוג בחלום — סימן הוא כי הדור הוא לפני קונו, שנאמר על אתרוג: "פרי עץ הדר כפת תמרים" (ויקרא כג, מ). הרואה לולב בחלום — סימן הוא שאין לו אלא לב אחד לאביו שבשמים, ונדרש "לולב" כמו "לו לב".

ועוד: הרואה אווז בחלום — יצפה לחכמה שנאמר: "חכמות בחוץ תרנה ברחובות תתן קולה" (משלי א, כ) והאווזים משמיעים קולם לרוב. והחולם כי בא עליה, על האווזה, והתקשר עימה על ידי כך — הוי [יהיה] ראש ישיבה. ואמר רב אשי: אני ראיתיה את האווזה בחלום, וראיתי גם שבאתי עליה, וסלקית [ועליתי] לגדולה של ראש ישיבה.

הרואה תרנגול בחלום — יצפה לבן זכר. תרנגולים — יצפה לבנים זכרים. והרואה תרנגולת — יצפה לתרביצה [גינה] נאה וגילה ש"תרנגולת" נדרש כקיצור של "תרביצה נאה וגילה". הרואה ביצים בחלום — תלויה בקשתו שמבקש, שביצה היא בארמית "ביעא" הקרוב למשמעות בקשה. ואם חלם שנשתברו הביצים — הרי זה סימן כי נעשית כבר בקשתו, וכאילו נתגלה מה שהיה בתוך קליפה. וכן משמעות חלום שרואה בו אגוזים, וכן חלום שרואה בו קשואים, וכן כל כלי זכוכית, וכן כל הנשברים כאלו, שאם חלם שנשבר דבר מה — סימן שנעשתה בקשתו.

ג החולם שנכנס לכרך — סימן הוא שנעשו לו חפציו, שנאמר: "וינחם אל מחוז חפצם" (תהלים קז, ל). המגלח ראשו בחלום — סימן יפה לו, שהוריד מעליו את השערות הממאיסות, והוא סימן של התחדשות וגדולה. ואם גלח בחלום ראשו וזקנו — סימן יפה לו ולכל משפחתו.

היושב בחלום בעריבה (בסירה) קטנה — הרי זה סימן כי שם טוב יוצא לו. ואם רואה את עצמו בחלום יושב בעריבה גדולה — סימן יפה לו ולכל משפחתו. ואולם מגבילים זאת ואומרים כי הני מילי [דברים אלה] אמורים דווקא באופן דמדליה דלויי [שהסירה נמצאת בגובה הגלים].

הנפנה לצרכיו בחלום — סימן יפה הוא לו, שנאמר: "מהר צעה להפתח ולא ימות לשחת ולא יחסר לחמו" (ישעיהו נא, יד). ואולם מגבילים זאת ואומרים כי הני מילי [דברים אלה] אמורים דווקא באופן שלא קנח והתלכלך שוב.

העולה לגג בחלום — סימן שהוא עולה לגדולה. ראה בחלום שאחר שעלה שוב חזר וירד מהגג — הרי זה סימן שיורד הוא מגדולתו. ואילו אביי ורבא דאמרי תרווייהו [שאמרו שניהם]: כיון שעלה — עלה וסימן יפה הוא, גם אם חלם אחר כך שירד. הקורע בגדיו בחלום — הרי זה סימן שקורעים לו גזר דינו הרע. והעומד ערום בחלום, אם חלם בבבל — סימן הוא לו שהוא עומד בלא חטא, שכן ישיבת חוץ לארץ היא עצמה עבירה, והעומד ערום פירושו שהוא מנוקה מאותה עבירה. ואם חלם בארץ ישראל — סימן הוא לו שהוא ערום בלא מצות. החולם שנתפס לסרדיוט, כלומר, שחייל שומר אותו — סימן הוא ששמירה נעשית לו משמים. ואם ראה שנתנוהו בקולר (שמו שרשרת על צווארו) — סימן הוא כי הוסיפו לו שמירה על שמירתו, שיש לו שמירה יתירה. ואולם מגבילים זאת ואומרים כי הני מילי [דברים אלה] אמורים דווקא אם ראה בחלום שצווארו נתון בקולר, אבל אם ראה שצווארו נתון בחבלא בעלמא [חבל בלבד] — לא, איננו סימן לשמירה מעולה.

הנכנס לאגם בחלום — סימן הוא כי נעשה ראש ישיבה, שכן בחלומו הוא רואה כאילו הוא עומד יחידי, וכל קני הסוף, הגדולים והקטנים, מסביבו כתלמידים. וכן הוא ראש הישיבה שכלל בני הישיבה מתקבצים סביבו לשמוע את דבריו. והחולם שנכנס ליער ורואה מסביבו רק עצים גדולים — סימן הוא לו כי הוא נעשה ראש רק לבני כלה, שהוא רק מפרש את דברי הרב מוסר השיעור לתלמידי הישיבה הגדולים, שכל אחד מהם אילן גדול לעצמו ואינו קרוב אצל האחר.

ומסופר: כי רב פפא ורב הונא בריה [בנו] של רב יהושע חזו חלמא [ראו כל אחד מהם חלום]: רב פפא שבחלומו ראה דעייל לאגמא [שהוא נכנס לאגם] — נעשה בסופו של דבר ראש ישיבה. ורב הונא בריה [בנו] של רב יהושע שבחלומו ראה דעייל [שהוא נכנס] ליער — נעשה ראש לבני כלה. איכא דאמרי [יש שאומרים] כי תרווייהו לאגמא עיילי [שניהם חלמו שנכנסו לאגם], אלא, רב פפא שחלם דתלי טבלא [שתלוי בצווארו תוף] — נעשה ראש ישיבה, שהקשה בתוף סימן הוא לראש ישיבה שמשמיע קולו ברבים, ורב הונא בריה [בנו] של רב יהושע שלא תלי טבלא [היה תלוי בחלומו תוף בצווארו] — נעשה רק ראש לבני כלה. אמר רב אשי: אנא עיילית לאגמא ותלאי טבלא ונבחי בה נבוחי [אני חלמתי שנכנסתי לאגם ותליתי תוף והקשתי בו הקשות], והרי היה רב אשי ראש ישיבה.

תני תנא קמיה [שנה אחד מחוזרי המשניות לפני] רב נחמן בר יצחק: המקיז דם בחלום — סימן הוא כי עונותיו מחולין לו, שהעוון נמשל תמיד לאדום כצבע הדם ("אם יהיו עוונותיכם כשנים... אם יאדימו כתולע..." (ישעיהו א, יח), והקזת דם פירושה איפוא שהעוונות יוצאים ממנו.

ושואלים: והתניא [והרי שנינו בברייתא]: שהרואה בחלומו שהוא מקיז דם עונותיו סדורין לו! ומתרצים: מאי [מה] משמעות המלה "סדורין" — שהם סדורין להמחל.

תני תנא קמיה [שנה אחד מחוזרי המשניות לפני] רב ששת: הרואה נחש בחלום הרי זה סימן כי פרנסתו מזומנת לו כנחש שעפר לחמו, ומצוי בכל עת. ראה בחלומו שנשכו הנחש — הרי זה סימן שנכפלה לו פרנסתו. ואם חלם שהרגו לנחש — הרי זה סימן כי אבדה פרנסתו. אמר ליה [לו] רב ששת: להיפך, סימן יפה הוא לו וכל שכן שנכפלה פרנסתו. ומעירים: ולא היא, אין הדבר כן, אלא רב ששת הוא דחזא חויא בחלמיה וקטליה [שראה נחש בחלומו והרגו] ורצה לפתור את חלומו שלו לטובה.

ד תני תנא קמיה [שנה אחד מחוזרי המשניות לפני] ר' יוחנן: כל מיני משקין יפין לחלום כשאדם חולם עליהם חוץ מן היין, שיש רואה בחלומו ששותהו וטוב לו, ויש רואה בחלומו ששותהו ורע לו. וראיות לדבר: יש שותהו וטוב לו — שנאמר "ויין ישמח לבב אנוש" (תהלים קד, טו), ויש שותהו ורע לו — שנאמר: "תנו שכר לאובד ויין למרי נפש" (משלי לא, ו).

אמר ליה [לו] ר' יוחנן לתנא [חוזר המשניות]: תני [שנה]: תלמיד חכם לעולם סימן טוב לו הוא חלום היין, שנאמר בדברי החכמה: "לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי" (משלי ט, ה).

Talmud – Bavli – The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0).

This opinion, that seeing an elephant is a good omen, refers to a case where one saw it saddled, while this opinion, that it is a bad omen, refers to a case where the elephant is not saddled. One who sees a man named Huna in a dream, it is a sign that a miracle will be performed for him, because the letter nun in the name Huna represents the word nes, miracle. One who sees a man named Ḥanina, Ḥananya, or Yoḥanan, it is a sign that many miracles will be performed for him, since the letter nun appears twice in those names. One who sees a eulogy in a dream, it is a sign that the heavens had mercy upon him, and spared him from a divine death sentence and there will be no need to eulogize him in reality. The Gemara restricts this statement and says that this only applies if he saw the eulogy written and not yet delivered.

One who answers in a dream: May His great name be blessed from kaddish is assured that he is one who has a place in the World-to-Come. One who sees himself reciting Shema in a dream is worthy of having the Divine Presence rest upon him, but his generation is unworthy, and, therefore, the Divine Presence does not actually rest upon him.

One who sees himself don phylacteries in a dream should anticipate greatness, as it is stated: “And all the peoples of the earth shall see that the name of the Lord is called upon you; and they shall be afraid of you” (Deuteronomy 28:10). And it was taught in a baraita that Rabbi Eliezer the Great says: That the Name of the Lord is called upon you, refers to phylacteries of the head, as they represent God’s name upon man. One who sees himself pray in a dream, it is an auspicious omen. However, the Gemara adds a caveat and says: This only applies in a case where he saw in the dream that he had not yet finished his prayer and is therefore still close to God. If, in the dream, he had already finished his prayer, it is not an omen.

One who sees that he had relations with his mother [em] in a dream, he should anticipate attaining understanding, as it is stated: “Yea if [im] you call for understanding” (Proverbs 2:3), and in this homiletic interpretation im is considered to be the equivalent of em. One who sees that he had relations with a betrothed young woman in a dream, he should anticipate Torah, as it is stated: “Moses commanded us Torah, an inheritance [morasha] of the congregation of Jacob” (Deuteronomy 33:4). Do not read it as morasha; rather, read it as me’orasa, betrothed. One who sees that he had relations with his sister in a dream, should anticipate wisdom, as it is stated: “Say unto wisdom: You are my sister” (Proverbs 7:4). One who sees that he had relations with a married woman in a dream is assured that he is one who has a place in the World-to-Come. He receives his place as well as that of another person in the Garden of Eden, as the married woman represents a portion belonging to someone else. However, the Gemara adds a caveat and says: This only applies in a case where he did not know her and was not thinking about her that evening; rather, he saw an unidentified woman in his dream by chance.

Rabbi Ḥiyya bar Abba said: One who sees wheat in a dream has seen peace, as it is stated: “He makes your borders peace; He gives you in plenty the fat of wheat” (Psalms 147:14). And one who sees barley [se’orim] in a dream has received a sign that his iniquities are taken away, as it is stated: “And your iniquity is taken away [vesar avonekh], and your sin expiated” (Isaiah 6:7); se’orim is an acronym for sar avon. Rabbi Zeira said: I did not ascend from Babylonia to Eretz Yisrael until I saw barley in my dream.

One who sees a vine laden with grapes in a dream, it is an omen that his wife will not miscarry, as it is stated: “Your wife shall be as a fruitful vine, in the innermost parts of your house” (Psalms 128:3). One who sees a planted vine branch in a dream should anticipate the Messiah, as it is stated: “Binding his foal unto the vine and his donkey’s colt unto the vine branch” (Genesis 49:11).

One who sees a fig tree in a dream, it is a sign that his Torah is preserved within him, as it is stated: “One who keeps the fig tree shall eat the fruit thereof” (Proverbs 27:18). One who sees pomegranates in a dream, if they were small, his business will flourish like the seeds of the pomegranate, which are numerous; and if they were large, his business will increase like a pomegranate. One who saw slices of pomegranates in his dream, if he is a Torah scholar, he should anticipate Torah, as it is stated: “I would cause you to drink of spiced wine, of the juice of my pomegranate” (Song of Songs 8:2), which is traditionally understood as an allusion to Torah. And if the dreamer is an ignoramus, he should anticipate mitzvot, as it is stated: “Your temples are like a split pomegranate” (Song of Songs 4:3). As the Gemara previously interpreted homiletically: What is the meaning of the word “Your temples [rakatekh]”? Even the most ignorant [reikanin] among you, Israel, are full of mitzvot like a pomegranate.

One who sees olives in a dream, and they were small, it is a sign that his business will flourish, increase and be durable like olives. However, the Gemara adds a caveat, saying that this applies only when he sees the fruit of an olive tree; but, one who sees olive trees, it is a sign that he will have many children, as it is stated: “Your children like olive plants, round about your table” (Psalms 128:3). Some say that one who sees an olive tree in a dream, it is a sign that a good reputation will spread for him, as it is stated: “The Lord called your name a leafy olive tree, fair with goodly fruit” (Jeremiah 11:16). One who sees olive oil in a dream should anticipate the light of Torah, as it is stated: “That they bring unto you pure olive oil beaten for the light” (Exodus 27:20). One who sees palm trees [temarim] in a dream has seen a sign that his transgressions have ceased, as it is stated: “Your iniquity is finished, O daughter of Zion” (Lamentations 4:22), as the Gemara likens temara, date, to tam ra, evil has ceased.

Rav Yosef says: One who sees a goat in a dream, it is a sign that his year will be blessed; one who sees goats, his years will be blessed, as it is stated: “And there will be goats’ milk enough for your food, for the food of your household; and sustenance for your maidens” (Proverbs 27:27). One who sees myrtle in a dream, it is a sign that his property will be successful. And if he does not own property, it is a sign that he will receive an inheritance. Ulla said, and some say it was taught in a baraita: This applies exclusively to a case where he saw them on their stem. One who sees a citron [etrog] in a dream has seen a sign that he is honored [hadur] before his Creator, as it is stated with regard to the citron: “The fruit of goodly trees [hadar], branches of palm trees” (Leviticus 23:40). One who sees a palm branch [lulav] in a dream, it is a sign that he has but one heart for his Father in heaven. Lulav is interpreted homiletically as lo lev, he has a heart.

One who sees a goose in a dream should anticipate wisdom, as it is stated: “Wisdoms cry aloud in the streets, she utters her voice in the broad places” (Proverbs 1:20); geese tend to sound their voices. One who dreams that he has relations with the goose will become head of the yeshiva. Rav Ashi said: I saw a goose and had relations with it in my dream and I ascended to greatness and became head of the yeshiva.

One who sees a rooster in a dream should anticipate a male child. One who sees multiple roosters should expect male children. One who sees a hen [tarnegolet] should anticipate a beautiful garden and reason to rejoice [tarbitza na’a vegila], as tarnegolet is interpreted as an acronym for tarbitza na’a vegila. One who sees eggs in a dream, it is a sign that his request is pending, as egg in Aramaic is beya, which is similar to the term for request. If one saw that the eggs broke, it is a sign that his request has already been granted, as that which was hidden inside the shell was revealed. The same is true of nuts, and the same is true of cucumbers, and the same is true of all glass vessels, and the same is true of anything similarly fragile that broke in his dream, it is a sign that his request was granted.

One who dreams that he entered a city, it is a sign that his desires will be fulfilled, as it is stated: “And He led them unto their desired haven” (Psalms 107:30). One who shaves his head in a dream, it is a good omen for him, as the removal of undesired hairs is a sign of renewal and greatness. If he shaved his head and his beard in a dream, it is a good omen for him and his entire family.

One who sits in a small boat in a dream, it is a sign that a good reputation will spread for him. If he sees himself sitting in a large boat in a dream, a good reputation will spread for him and his entire family. The Gemara notes that this only applies where the boat was floating high on the waves.

One who defecates in a dream, it is a good omen for him, as it is stated: “He that is bent down shall speedily be loosed; and he shall not go down dying into the pit, neither shall his bread fail” (Isaiah 51:14). The Gemara notes that this only applies where he does not wipe and get his hands dirty.

One who climbs up to the roof in a dream, it is a sign that he will ascend to greatness. If, after he climbed up, he climbed back down, it is a sign that he will descend from the greatness he achieved. Abaye and Rava both said: Once one ascended to the roof in his dream, he ascended, and even if he dreams that he descended, it remains a good omen for him. One who rips his clothing in a dream, it is a sign that they rip up his sentence. One who stands naked in Babylonia in a dream, it is a sign that he stands free of transgression. Although living outside Israel is itself a transgression, his nakedness symbolizes that he has been absolved of that sin. If one dreamed that he stood naked in Eretz Yisrael, it is a sign that he is naked without mitzvot. One who dreams that he was apprehended and guarded by a soldier [sardeyot], it is a sign that protection was provided him by heaven. If he sees that he is wearing a neck chain [kolar], it is a sign that they have increased his level of protection. However, the Gemara notes that this only applies to a case where his neck was placed in a neck chain; if his neck was simply placed in a noose, it does not indicate heavenly protection.

One who enters a marsh in a dream, it is a sign that he will become head of a yeshiva, as he appears to be standing alone with all the bulrushes, large and small, surrounding him like the head of a yeshiva, around whom all the students gather. One who dreams that he entered a forest and sees only large trees around him, it is a sign that he will be made head of only the advanced students [kalla], where he will explain the lessons only to the outstanding students in the yeshiva, each of whom is himself a great tree, set apart from the others.

The Gemara relates: Rav Pappa and Rav Huna, son of Rav Yehoshua, each saw a dream: Rav Pappa, who saw that he entered a marsh in his dream, was appointed head of a yeshiva. Rav Huna, son of Rav Yehoshua, who saw that he entered a forest in his dream, was appointed head of the advanced students. Some say that both of them dreamed that they entered a marsh, but Rav Pappa, who dreamed that a drum hung from his neck, was appointed head of the yeshiva, as banging a drum symbolizes the head of a yeshiva who sounds his voice in public. Rav Huna, son of Rav Yehoshua, who did not dream that a drum hung around his neck, was only appointed head of the advanced students. Rav Ashi said: I dreamed that I entered a marsh and hung a drum and beat it, and Rav Ashi became head of the yeshiva.

The tanna who recited mishnayot before Rav Naḥman bar Yitzḥak taught: One who lets blood in a dream, it is a sign that his transgressions have been forgiven, because red, the color of blood, is a metaphor for sin: “Though your sins be as scarlet…though they be red like crimson” (Isaiah 1:18). Consequently, bloodletting can symbolize transgressions leaving him.

The Gemara asks: Was it not taught in a baraita: One who sees that he is letting-blood in a dream, it is a sign that his transgressions are enumerated before him? The Gemara answers: What is meant by enumerated? This means that they are enumerated to be forgiven.

The tanna who recited mishnayot before Rav Sheshet taught: One who sees a snake in a dream, it is a sign that his livelihood is accessible to him just as dust is readily accessible to a snake. If one saw that the snake bit him in his dream, it is a sign that his livelihood will double. If he killed the snake, it is a sign that he will lose his livelihood. Rav Sheshet said to the tanna: On the contrary, if one dreamed that he killed the snake it is a sign that all the more so his livelihood will double. The Gemara remarks: But that is not so. Rav Sheshet saw a snake in his dream and killed it, so he sought to interpret his dream positively.

The tanna who recited mishnayot before Rabbi Yoḥanan taught: One who sees any kind of drink in a dream it is a good omen, except for wine, as there is one who drinks it in a dream and it is a good omen for him, and there is one who drinks it in a dream and it is a bad omen for him. The Gemara elaborates: There is one who drinks wine and it is a good omen for him, as it is stated: “And wine that makes glad the heart of man” (Psalms 104:15), and there is one who drinks it in a dream and it is a bad omen for him, as it is stated: “Give strong drink unto him that is ready to perish and wine unto the bitter in soul” (Proverbs 31:6).

Rabbi Yoḥanan said to the tanna: You should teach that for a Torah scholar, a dream of wine is always a good omen, as it is stated: “Come, eat of my bread and drink of the wine which I have mingled” (Proverbs 9:5).

Talmud – Bavli – The William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0).

הרואה את הנחש בחלומו פרנסה מזדמנת לו. זה הדבר בנוי על העיקר שהזכירוהו בפ' יוה"כ (יומא דף עה) תניא ר' יוסי אומר בוא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם כו' קלל את הנחש עלה לגג מזונותיו עמו ירד למטה מזונותיו עמו ולפי שפרנסתו מצויה לו בכל מקום לפיכך הרואהו בחלומו פרנסה מזדמנת לו:

הרואה הונא כו' פירש"י נס נעשה לו נו"ן כנגד נו"ן וכגון שראה השם כתוב. חנינא נונין כו' עכ"ל. וק"ק דאי משום הנו"ן דאית ביה אמאי לא נקט אהרן ונח ומיהו בחנינא וחנניא וחנן יש ליישב משום דהשם גופיה מורה על החנות והטובה והנונין מראין שיהיה בנס וק"ל:

שנאמר כי אם לבינה תקרא וכו'. בכל הספרים כתיב כי אם בחירק והוא מל' אי והדרש דהכא הוציאו ממשמעות דלא ה"ל למכתב גביה כי וכדכתיב לעיל מיניה בני אם תקח וגו' ובתריה כתיב אם תבקשנה וגו' ה"נ ה"ל למכתב אם לבינה תקרא וע"כ דרשוהו אם בציר"ה והוא טעם אדלעיל אם תקח אמרי וגו' ותטה לבך לתבונה כי אז אם לבינה תקרא ע"ד דדיה ירווך בכל עת להבין דבר מתוך דבר ודו"ק:

אל תקרי מורשה כו' הוציאו אותו מל' ירושה כתרגומו משום דהתורה לא נתנה בירושה אלא במתנה כדכתיב ויתן אל משה וגו' וממתנה נחליאל וגו'. וענין שהתורה דימה לארוסה מפורש בפרק ארבע מיתות (סנהדרין נט.) עיין שם:

שנאמר אמור לחכמה אחותי וגו'. מפורש במסכת סנהדרין פ"ה:

הרואה שעורים כו' שנאמר וסר וגו' סר עונך קרוב לנוטריקון של שעורים כמו שפירש"י לעיל בגמל וא"ר זירא עלה אנא לא סלקי מבבל לא"י כו' ע"פ מ"ש בספ"ב דכתובות (קיא) כל הדר בא"י שרוי בלא עון כו' ע"ש וק"ל:

כפלח הרמון רקתך וגו'. אפי' ריקנין כו' מפורש בסנהדרין (לז):

תמרים בחלום כו'. תמו עונותיו ותמרים נוטריקון תמו מורים מלשון שמעו נא המורים וגו' וק"ל:

הרואה ביצים בחלום תלויה בקשתו כו'. כי תרגומו של ביצים ושל בקשה הוא שוה ביעי וכשנשתברה נפיק שם ביעי ממנו והיינו נעשה בקשתו ודקאמר וכן אגוזים כו' וכן כל הנשברים לאו לענין בקשה קאמר אלא דשבירתן בחלום נמי מורה דנתבטל בהו מראה החלום:

גמ' שורקה יצפה למשיח שנאמר אוסרי לגפן עירה ולשורקה כו'. נ״ב וכתיב (זכריה י) אשרקה להם וגו':

רש״י ד"ה נס. נ״ב הונא הודך ודברי נפלאותיך אשיחה:

עוונותיו מחולין וכו' מאי סדורין למחול שמעתי מזקני אבי אמי הגאון החסיד מוהר"ר אלעזר זצ"ל שאמר בשם זקינו הגאון מאיר עיני הגולה מוהר"ר העשיל זצלה"ה פירוש הדבר דכשהם סדורים ודאי הם למחול כי מעביר ראשון דרכו של הק"בה שעון הראשון הבא לתת בכף מאזנים הק"בה מעבירו ושומטו ואינו מניחו בכף מאזנים וממילא כשהוא מחצה על מחצה כיון שחסר הראשון יכרעו הזכיות ועיין במס' ר"ה דף י"ז ע"א בתוס' בד"ה מעביר ראשון וכו' ואמר רבא ועון עצמו אינו נמחק דאי איכא רובה עוונות מחשב בהדייהו. ומעתה לפי זה אם האדם צדיק שרובו זכיות או אפילו בינוני הרי עוונותי' המונחים בכף מאזנים מונחים כסדרן רק שהראשון נחסר לגמרי ולא עלה בכף והתחילו להניח בכף מעון שני והלאה על סדר שני ועליו השלישי וכו' ואם הם נשארים כסדר ודאי אינו מהני שרובם עוונות שאם היו מהני דרובם עונות א"כ היו לבסוף מניחים גם עון הראשון להכף והי' הראשון מונח על האחרון והוא בהיפוך הסדר משא"כ כשנשארו כסדר מכלל שלא ניתוסף הראשון וא"כ בודאי הם למחול וזהו הפירוש סדורין למחול אלו הם דברי זקן זקני הגאון זצ"ל ושפתים ישק ובזה אמרתי פירוש דברי המדרש תנחומא הובא בילקוט ריש פ' נצבים הפוך רשעים ואינם כל זמן שהק"בה מהפך במעשיהם של רשעים אין להם תקומה דהיינו שמהפך במעשיהם שעון הראשון הניחו בכף מאזנים אחרון וא"כ מכלל דרובן עוונות אין להם תקומה משא"כ כשאינו מהפך אז הוא מכריע כף זכות:

דמסרג. שיש לו אוכף על גביו יפה: נס נעשה לו. נו''ן כנגד נו''ן וכגון שראה השם כתוב: חנינא. נוני''ן הרבה נסים רבים: והני מילי בכתבא. אכולהו קאי שראה הונא או חנינא או תיבה זו של הספד כתובה דמשמע חסו עליו ופדאוהו: דלא סיים. שנעור משנתו קודם שנסתלק סימן הוא שסמוך אצל הקב''ה: מובטח לו שהוא בן העולם הבא. ונוטל חלקו וחלק חברו בגן עדן דדמי לאשת איש: פלגי. רמונים שנחלקו: יצפה לתורה. שנאמר אשקך מיין הרקח היינו תורה: מעסיס רמוני. הנמצץ מן הרמונים: נכסיו מצליחין. כהדס זה שעליו משולשים זה על זה כמין קליעה: בכנייהו. על כנם במקומם במחובר: הוי ראש ישיבה. שמכריז ומצוה לרבים: אני ראיתיה וכו'. ועל כן נעשיתי ראש ישיבה במתא מחסיא: תרביצא. גינה א''נ בהמ''ד תרביצא נאה וגילה נוטריקון של תרנגול: תלויה בקשתו. בספק כביצים הללו שהאוכל סתום בם: נשתברו. נתגלה האוכל: וינחם אל מחוז. היינו כרך: חפצם. סימן הוא להיות חפציו נעשים: המגלח. סימן גדולה ותפארת היא לו כמו ויגלח ויחלף וגו' (בראשית מא): בעריבה. בספינה: דמדלי. שהולכת בגובה של ים: הנפנה. סימן הוא שסרחונו וגנותו נפרש ויוצא מעליו: והוא דלא קנח. שלא המאיס ידיו: בבבל עומד בלא חטא. לפי שחו''ל אין לה זכיות אלא עון יש בישיבתה וזה עומד ערום בלא אותם עונות: בא''י. שהרבה מצות תלויות בה וזה העומד ערום סימן שהוא ערום ממצותיה: הנתפש לסרדיוט. שומרין אותו שלא יברח אלמא סימן שמירה הוא ששומרים אותו מידי היזק: אגם. שיש בו קנים גדולים וקטנים וסמוכים זה לזה סימן לראש ישיבה שהגדולים והקטנים מתקבצים יחד קבוץ גדול ובאים לשמוע דרשה מפיו: יער. אילנות גדולים ואינן סמוכים זה לזה אף זה סימן לראש לתלמידי הרב והוא ראש לבני כלה שמפרש לתלמידים שמועתם אחר שעמד הרב והם מחזרין על שמועתם ויש תלמידים שלא יבינו בדברי הרב ככל הצורך וזה מבינה להם: תלי טבלא. נראה לו שהיה זוג וענבל תלוי בצוארו ומשמיע קול והוא סימן לראש ישיבה שמשמיע קול לרבים: ונבחי בה נבוחי. קשקשתי בה בקול: עונותיו מחולין לו. לפי שהעונות קרויין אדומים שנאמר אם יאדימו כתולע (ישעיהו א) ואומר נכתם עונך (ירמיהו ב') וסימן הוא שפורשין ממנו: פרנסתו מזומנת. כנחש שעפר לחמו ומצוי לו בכל מקום: הרגו. לנחש: כל שכן שנכפלה לו. שהרי נתגבר עליו: ולא היא. אלא רב ששת דורש להנאתו לפתור חלומו לטובה: יש שותהו כו'. לפיכך אין לעמוד על פתרונו:

אין פירוש לקטע זה

הדירוג היומי

איך היה הלימוד?

כמה מאמץ דרש ממך הדף? אין תשובה נכונה - הניסיון עוזר ללומדים הבאים.

בחר רמת קושי

מומלץ להירשם על מנת לשמור את התגובה בחשבון הפרטי שלך.

מעקב לימוד

    הוספת רשומה

    פרשנים

    שיעורים זמינים
    טוען שיעורים…

    בחירת עמוד

    חיפוש בעמוד