פסחים קי ע"ב

איבדור תבלונייכי [התפזרו תבלינים שלכן] המשמשים לכשפים, פרחא זיקא למוריקא חדתא דנקטיתו [נשא הרוח את הכרכום החדש שאתן מחזיקות] נשים כשפניות כדי לכשף בו, אדחנני וחננכי [עד שחסו עלי מן השמים וחסתן עלי] לא אתיתי לגו [הייתי מגיע לכאן], השתא דאתיתי לגו קרחנני וחננכי [כיון שהגעתי לכאן נתקררו רחמיכן עלי ותהא לכן חנינה].

בענין זוגות אמרו, כי במערבא [בארץ ישראל] לא קפדי אזוגי [היו מקפידים על זוגות] ולא היו חוששים כלל לכך. רב דימי מנהרדעא קפיד [היה מקפיד] בזוגות אפילו ארושמא דחביתא [על סימנים שהיו מסמנים על החבית] שלא יעשו סימנים בזוגות. מסופר: הוה עובדא ופקע חביתא [היה מעשה ופקעה החבית] שהיה בה סימון כזה של זוגות. ומסכמים: כללא דמילתא, כל דקפיד — קפדי בהדיה [כללו של דבר: כל שמקפיד על זוגות — מקפידים המזיקים עליו], ודלא קפיד לא קפדי בהדיה [ומי שאינו מקפיד אין מקפידים עליו]. ומעירים: ומיהו למיחש מיבעי [ומכל מקום, לחשוש צריך] שלא יסכן עצמו ולא יעשה כן לכתחילה.

כי אתא [כאשר בא] רב דימי מארץ ישראל לבבל אמר: שתי ביצים, ושתי אגוזין, שתי קישואין ועוד דבר אחר — הלכה למשה מסיני כלומר מסורת היא שהם מזיקים בזוגות. ואולם מסתפקא להו לרבנן מאי ניהו [והיה מסופק להם לחכמים מהו אותו] דבר אחר שלא נתפרש, וגזור רבנן בכולהו זוגי [ולפיכך גזרו חכמים לחשוש בכל הזוגות], משום אותו דבר אחר.

ומעירים: והא דאמרן [וזה שאמרנו] קודם עשרה, תמניא, שיתא [שמונה, ששה], ארבעה, שכל אלו אין בהן משום זוגי [זוגות] לא אמרן [אמרנו] זאת אלא לענין מזיקין שאינם מזיקים בשל זוגות אלה. אבל לענין כשפים אפילו טובא נמי חיישינן [ביותר ממספר זה גם כן חוששים אנו], שמי שעשה דבר בזוגות (אף בעשרה, שמונה, ששה וארבעה) — כשפים יכולים לחול עליו.

כי הא דההוא גברא דגרשה לדביתהו אזיל אינסבה לחנואה [כמו זה שאירע, אדם אחד שגרש את אשתו, הלכה היא והתחתנה עם החנוני] שהיה מוכר בין השאר יין בחנותו, כל יומא הוה אזיל ושתי חמרא [יום היה הולך ושותה יין] באותו מקום הוה קא עבדא ליה [היתה עושה לו] כשפים, ולא קא מהניא לה ביה [היתה מועילה לו להזיקו] משום דהוה מזדהר בנפשיה בזוגא [שהיה נזהר בעצמו מזוגות].

יומא חד אשתי טובא [יום אחד שתה הרבה] ולא הוה ידע [היה יודע] כמה שתי [הוא שותה]. עד שיתסר הוה צייל ואיזדהר בנפשיה [שש עשרה כוסות היתה דעתו צלולה והיה נזהר בעצמו], מכאן ואילך לא הוה צייל [היה צלול] ולא איזדהר בנפשיה [נזהר בעצמו], ואפיקתיה בזוגא [והוציאה אותו בזוגות] גרמה שיצא לאחר ששתה מספר זוגי של כוסות. כי הוה אזיל, גס ביה ההוא טייעא [כשהלך ברחוב פגש בו ערבי אחד], אמר ליה [לו]: גברא קטילא [אדם הרוג] הוא דאזיל הכא [זה שהולך כאן], שראה שכשפים שולטים בו. אזיל חבקיה לדיקלא [הלך ומרוב בהלה חבק דקל להשען בו] צווח דיקלא [יבש הדקל] מכוח הכישוף ופקע הוא.

אמר רב עוירא: האוכל משתי קערות או שאוכל שני ככרות לחם אין בהם משום זוגות. וביתר הרחבה: כללא דמילתא [כללו של דבר]: כל שגמרו בידי אדם בין שהוא כלי או מאכל מתוקן אין בהן משום זוגות. אם גמרו בידי שמים — במילי מיני דמיכל חיישינן [בדברים שהם מיני מאכל חוששים אנו].

ועוד, חנות כלומר האוכל או שותה בחנות — אין בהן משום חשש זוגות, שאין זו דרך קביעות. נמלך לאחר שאכל או שתה מספר שאינו זוגי להוסיף עוד אחת אבל לא נתכוון מתחילה לזוגות — אין בהם משום זוגות. אורח השותה, או האוכל בבית של אחר — אין בו משום זוגות, שהרי לא הוא קובע מה ישתה אלא בעלי הבית. אשה — אין בה (באכילתה, או בשתייתה) משום חשש זוגות שאין המזיקים מקפידים. ואי [ואם] אשה חשובה היא — חיישינן [חוששים אנו].

אמר רב חיננא בריה [בנו] של רב יהושע: איספרגוס (משקה העשוי מיין מבוסם בתבלינים) והיו רגילים לשתותו בבוקר — מצטרף לטובה כדי להוציא מכלל זוגות אם מספר הכוסות בלעדיו זוגי, ואין מצטרף לרעה כשמספר הכוסות בלעדיו אינו זוגי.

אמר רבינא משמיה [משמו] של רבא: זוגי — לחומרא [להחמיר], כלומר, אם ספק בידו אם גמר בזוגות ישתה כוס נוספת. ואמרי ליה [ויש אומרים]: זוגי [זוגות] — לקולא [להקל], שלא יוסיף עוד, שמא על ידי כך ימצא שותה בזוגות. אמר רב יוסף: תרי דחמרא וחד דשיכרא [שתי כוסות של יין וכוס אחת של שיכר] — לא מצטרף, תרי דשיכרא וחד דחמרא [שתי כוסות של שיכר ואחת של יין] — מצטרף.

וסימניך לזכור את הדבר, המשנה בדיני טומאה שנאמר בה, זה הכלל: כל המחובר לו מן החמור ממנו — טמא, ואם מחובר לו מן הקל ממנו — טהור, שאם חיבר לדבר המקבל טומאה רק בשיעור גדול (והוא לכן "קל") דבר המקבל טומאה אף בשיעור קטן (שהוא "חמור") — הריהם יחד מצטרפים לשיעור הגדול. ואף כאן, כיון שיין חמור, כלומר חשוב מן השיכר, הריהו מצטרף לשיכר ולא להיפך.

אמר רב נחמן אמר רב: תרי קמא תכא וחד אתכא — מצטרפי [שתי כוסות לפני שמביאים את השולחן לאכול, ואחד על השולחן — מצטרפות] לכך שלא ייחשבו כזוגות, אבל חד מקמי תכא ותרי אתכא [אחת לפני השולחן ושתים על השולחן] — לא מצטרפין [מצטרפות], ואלו שעל השולחן נחשבות כזוגות.

מתקיף לה [מקשה על כך] רב משרשיא: אטו אנן לתקוני תכא קא בעינן [וכי אנחנו לתקן את השולחן אנחנו צריכים]? לתקוני גברא בעינן [לתקן את האיש אנו צריכים], כדי שישתה, וגברא קא מיתקן וקאי [והאדם מתוקן ועומד] שהרי שתה שלוש כוסות.

אלא אמר רב משרשייא: דכולי עלמא תרי אתכא וחד לבתר תכא [לדעת הכל, שתים על השולחן ואחת לאחר השולחן] — לא מצטרפי [מצטרפות]. כי ההיא [כאותו] מעשה שהיה אצל רבה בר נחמני ( ב"מ פו, א ), באדם ששתה זוגות וניזק, שאמר רבה שישתה כוס שלישית אבל הורה להחזיר את השולחן ושישתה לידו, משמע שבלא זה אינן מצטרפות.

אמר רב יהודה אמר שמואל: כל מין משקה שהוא מזוג — מצטרף למנין,

your spices, which you use for your witchcraft, should scatter; the wind should carry away the fresh saffron that you witches hold to perform your witchcraft. As long as I was shown favor from Heaven and you showed me favor, I did not come here. Now that I have come here, your favor toward me has cooled and you should find favor.

The Gemara relates that in the West, Eretz Yisrael, they were not particular with regard to pairs. Rav Dimi from Neharde’a was particular about pairs even with regard to the signs on a barrel; he would not write pairs of symbols on a barrel. There was an incident in which there were pairs of symbols on a barrel and the barrel burst. The Gemara concludes: The rule of the matter is that all who are particular about pairs, the demons are particular with him; and if one is not particular, they are not particular with him. However, one is required to be concerned about the harm that might result from purposely performing actions in pairs.

When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said: With regard to two eggs, two nuts, two cucumbers, and another matter, there is a halakha transmitted to Moses from Sinai that they are dangerous in pairs. But the Sages are uncertain about what the other matter is, and therefore the Sages decreed that all pairs are prohibited due to that other matter.

And the Gemara notes that that which we said above, that the numbers ten, eight, six, and four do not cause the danger associated with pairs, we said only with regard to harmful spirits. However, with regard to witchcraft, we are concerned even with regard to one who performed an activity a greater number of times.

This is like that incident involving a certain man who divorced his wife. She went and married a shopkeeper who sold wine in his store. Every day, the first husband would go and drink wine in that shop. His ex-wife would perform witchcraft upon him, and it would not be effective for her in her attempts to harm him because he was careful with regard to pairs.

One day he drank a lot, and he did not know how much he drank. Until he drank sixteen cups, he was lucid and was careful with regard to himself, to keep track of how many cups he had drunk. From here onward he was not lucid and was not careful to watch himself, and she caused him to leave after having consumed a pair, i.e., an even number of cups. As he walked, a certain Arab met him and, noticing that he was bewitched, said to him: It is a dead man who walks here. He went and hugged a palm tree for support; the palm tree dried out due to the witchcraft, and he burst.

Rav Avira said: Plates and loaves do not contain the element of danger associated with pairs. The Gemara elaborates upon this point: The rule of the matter is that anything whose production was completed by people, whether a vessel or food, they do not contain the element of danger associated with pairs. Conversely, if the object was completed by Heaven, e.g., with regard to types of food, we are concerned.

Furthermore, a store does not contain the element of danger associated with pairs. If one eats there, there is no danger, as this is not his regular place. If one changed one’s mind after drinking an odd number of cups and added one more, his drinking does not contain the element of danger associated with pairs, as he did not initially intend to drink an even number. The behavior of a guest who eats or drinks in someone else’s house does not contain the element of danger associated with pairs, as his host determines how much he will eat and drink. The behavior of a woman does not contain the element of danger associated with pairs, as demons are not particular with regard to how much a woman eats or drinks. But if she is an important woman, we are concerned.

Rav Ḥinnana, son of Rav Yehoshua, said: Isparegus, a wine-based drink with added spices that people would regularly consume in the morning, combines with the number of cups of wine one has already consumed for the good, to raise the total to an odd number, and does not combine for the bad, to bring the sum to an even number.

Ravina said in the name of Rava: If one is in doubt as to whether he has drunk in pairs, he should be stringent and drink another cup. And some say that one who is uncertain with regard to pairs should be lenient and not drink an additional cup, lest the additional cup be the even number. Rav Yosef said: Two cups of wine and one cup of beer do not combine; two cups of beer and one cup of wine do combine.

And this is your mnemonic by which to remember this rule is a mishna concerning the halakhot of ritual purity. This is the rule: With regard to anything attached to an object, if the smaller piece is more stringent than the larger one, the combined object is ritually impure; if the attached substance is more lenient than it, the combined object is ritually pure. In other words, if a small piece of a type of fabric that contracts ritual impurity when it is relatively small, which is a stringency, is attached to a larger object comprised of a less valuable fabric that contracts ritual impurity only when it is bigger, the two materials combine to form a unified fabric that contracts ritual impurity if together they amount to the larger requisite size. However, if there is more of the stringent material, the two substances do not combine halakhically to form the amount of the smaller requisite size. Similarly, in the case of pairs, the wine is more significant than the beer. Therefore, the wine combines with the beer but not vice versa.

Rav Naḥman said that Rav said: If one drinks two cups before the table is brought and the meal begins and one cup over the table they combine, the person is not considered to have drunk a pair of cups. However, if one drinks one cup before the table is brought and two cups over the table they do not combine; the two cups he drank during the meal are considered a pair.

Rav Mesharshiya strongly objects to this ruling: Is that to say that we need to resolve the problem of pairs with regard to the table? Is the presence of the table the decisive factor here? We need to resolve the problem with regard to the person, and with regard to the person it is considered resolved. He began drinking before the table was brought, and he has consumed an odd number of cups.

Rather, Rav Mesharshiya said: Everyone agrees that if one drank two cups over the table during the meal and one after the table has been removed, they do not combine. This is like that incident involving Rabba bar Naḥmani, in which someone drank in pairs and was harmed. Rabba instructed them to return the table so that the man could drink an additional cup over the table. This shows that the additional cup counts only if the drinker returns to the table.

Rav Yehuda said that Shmuel said: Any type of drink that is diluted combines to form an even or odd number,