דף קט - ב
וכמה הן? - אמה על אמה, ברום שלש אמות, שזה שיעור גוף האדם.
ושיערו חכמים שיעור מי מקוה לפי החשבון הזה, שהם ארבעים סאה.
ולפי אותו יחס, אצבעיים על אצבעיים ברום אצבעים, וחצי אצבע, וחומש אצבע, מכילים רביעית הלוג.
וכך הוא החשבון:
אמה = ששה טפחים.
טפח = ארבע אצבעות.
נמצאו באמה עשרים וארבע אצבעות.
סאה = ששה קבין.
קב = ארבעה לוגין.
נמצאו בסאה = עשרים וארבעה לוגין.
נחלק תחילה את הגובה של שלש אמות [שהם שבעים ושתים אצבעות] לשש עשרה.
הרי לכל חלק, ארבע וחצי אצבעות.
ובמקביל נחלק גם את ארבעים הסאה לשש עשרה.
ונקבל שתים וחצי סאה.
זאת אומרת, שארבע וחצי אצבעות גובה [בריבוע של אמה על אמה] מכילים שתים וחצי סאה.
ועתה נקח את ארבע וחצי האצבעות ונחלקם לחמישיות אצבע.
ונקבל עשרים ושתים וחצי "חמישיות אצבע" [ארבע = עשרים חמישיות. חצי = שתים וחצי חמישיות].
נחלק את העשרים ושתים וחצי האצבעות לחמשה חלקים.
ונקבל בכל חלק ארבע וחצי חמישיות אצבע.
במקביל נחלק גם את השתים וחצי סאה לחמש. ונקבל חצי סאה.
נכפיל הכל פי שלש.
נקבל שלש עשרה וחצי חמישיות אצבע גובה [ברבוע של אמה על אמה] שמכילים סאה וחצי, שהם שלשים וששה לוגין.
עתה נחלק את הריבוע של אמה על אמה לריבועים של טפח על טפח.
נקבל שלשים וששה ריבועים.
במקביל נחלק גם את השלשים וששה לוגין לשלשים ושש.
נמצא שכל ריבוע של טפח על טפח [בגובה שלש עשרה וחצי חמישיות אצבע] מכיל לוג אחד.
נחלק את משטח הריבוע הזה לארבעה.
נקבל בכל חלק מהמשטח אצבעיים על אצבעיים [כל טפח הוא ארבע אצבעות] בגובה שלש עשרה וחצי חמישיות אצבע.
במקביל נחלק גם את הלוג לארבעה.
נקבל רביעית הלוג.
לסיכום: ריבוע של אצבעיים על אצבעיים בגובה שלש עשרה וחצי חמישיות אצבע, שהם אצבעיים [עשרה חומשים], וחצי אצבע [שתים וחצי חומשים], וחומש אצבע - מכילים רביעית הלוג!
אמר רב אשי: אמר לי רבין בר חיננא: שולחן של מקדש שעשה משה - של פרקים הוה. שהיה השולחן מתפרק לשנים באורך.
דאי סלקא דעתך הדוקי הוה מיהדק, שאינו מתפרק, הרי מדות השולחן הם: אמתיים ארכו, ואמה רחבו, ואמה וחצי קומתו. ואם כן, כאשר נטמא השולחן האיך היו מטבילים אותו?
שהרי המקוה שהיתה בעזרה היתה אמה על אמה בריבוע.
ואם כן, אמתא של רוחב השולחן באמתא של רוחב המקוה היכי מטבליה? שאי אפשר לדחוק אחד בתוך השני.
אלא ודאי השולחן היה מתפרק לאורכו לשנים, וכל חלק היה רחב רק חצי אמה.
[וגם הרגלים היו מתפרקות מהשולחן. והיו מטבילין את דף השולחן בנפרד, וגובה המקוה היה יותר מאורך השולחן].
ודחינן: מאי קושיא?
דילמא בים, מקוה גדולה שעשה שלמה במקדש לצורך טבילת הכהנים, הוה מטביל ליה לשולחן. ולעולם לא היה מתפרק.
דתני רבי חייא: ים שעשה שלמה היה מחזיק מכיל מים בשיעור מאה וחמשים מקוה טהרה, שהיה בו מים בשיעור מאה וחמשים מקואות, כאשר שיעור המים בכל מקוה הוא ארבעים סאה.
שנינו במשנה: ולא יפחתו לו מארבעה כוסות של יין.
והוינן בה: היכי מתקני רבנן מידי דאתי בה לידי סכנה? שכל דבר שהוא "זוג" יש בו משום סכנה.
והתניא: לא יאכל אדם תרי שנים מסוג מאכל אחד, והוא הדין ארבעה או כל מספר זוגי אחר.
ולא ישתה תרי, ולא יקנח תרי פעמיים, ולא יעשה צרכיו תשמיש תרי.
ומתרצינן: אמר רב נחמן: אמר קרא בליל פסח "ליל שמורים". ודרשינן: ליל המשומר ובא מן המזיקין! הלכך אין לחשוש באותו לילה לזוגות.
רבא אמר: כוס של ברכה של ברכת המזון שהוא כוס שלישי מצטרף לטובה. כגון אם שתה שתי כוסות מלבדו, הוא מצטרף לבטל את הזוגות. ואינו מצטרף לרעה להשלים לזוגות. כגון הכא, שמלבדו יש רק שלש, הוא אינו מצטרף שיחשב על ידו לזוגות.
לַיְלָה הַמְשֻׁמָּר וּבָא מִן הַמַּזִּיקִים. נראה לי הכוונה כי אותה הלילה גבר אברהם אבינו על אותם המלכים בנס שהיה ליל ט"ו ניסן וגם בליל ט"ו ניסן נעשה הנס לשרה אבינו ע“ה באבימלך, גם בזו הלילה ניצול יעקב אבינו ע"ה מן שר עשו בהאבקו עמו וזהו מְשֻׁמָּר וּבָא משנים קדמוניות שהיה בו כמה שמירות מִן הַמַּזִּיקִין הם האוייבים של הצדיקים.
לֹא יֹאכַל אָדָם 'תְּרֵי', וְלֹא יִשְׁתֶּה 'תְּרֵי'. הנה ענין זה של הזוגות יפלא למה השדים היו מתקנאין ושולטין בזוגות? ואין לך דבר בעולם שאין לו טעם נסתר!
ונראה לי בס"ד דידוע דסטרא דקדושה שרי בחיבורא וסיים בחיבורא אך הסיטרא אחרא שרי בחיבורא וסיים בפירודא וכנזכר בזוהר משפטים דף צ"ה והדבר מפורש היטב בשער מאמרי רשב"י לרבינו האר"י ז"ל כי הקליפות בתחילה היו הזכר והנקבה דבוקים אחור באחור ואחר כך ננסרו ונעשו בפירודא ונכנס שבת בראשית ולא היו יכולים לחזור להדבק פנים בפנים ונשארו בפירודא, ובזה פירש רבינו מהרש"ו [מורנו הרב רבי שמואל ויטאל] ז"ל (תהלים צב, א) מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת וכו' יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן יעיין שם.
ולכן יש מזיקין דקפדי אזוגות כי הזוג הוא נפרד מפני כי זכר ונקבה דקליפה שהוא שרשם לא היו יכולים להתחבר יחד ונשארו בפירודא ודבר זה הוא קשה עליהם מאד שלא היו יכולים להדמות בזה אל הקדושה ששם סיים בחיבורא, ועל כן כשיראו למטה מעשה זוגות שהוא פירודא זוכרים צרתם ומתגרים במה דעביד זוגות.
והנה תהלות לאל שנתבטל נזק של הזוגות מפני כי הסיטרא אחרא נחלש כוחה ותחלה נתבטל בארץ ישראל מפני קדושתה ואחר כך נתבטל גם מבבל אף על גב דשכיחי שם מזיקין טפי. ועתה בזמן הזה אדרבה העולם עוסקים בזוגות ומנהג הנשים פה עירינו בג'דאד יע"א אם שולחים מיני מתיקה בתוך הכלים בשמחת נשואין או מילה מזה לזה מקפידים שלא ישלחו כלים מספר נפרד אלא מספר זוג ונהגו כדי לבטל חשש הזוגות שהיה בראשנה וגבר ישראל.
רָבָא אָמַר: כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה מִצְטָרֵף לְטוֹבָה, וְאֵינוֹ מִצְטָרֵף לְרָעָה. הקשה הרב פתח עינים ז"ל אמאי לא קאמר כוס של 'קִדּוּשׁ' מצטרף לטובה ואינו מצטרף לרעה? וטפי הוה ליה למימר כוס של קידוש אי משום דקדים ואי משום דלכולי עלמא בעי כוס מה שאין כן ברכת המזון איכא מאן דאמר דאינה טעונה כוס (ברכות נא.) עיין שם.
ונראה לי בס"ד דקושית הגמרא היא רק על שני כוסות האחרונים דוקא שהם של ברכת המזון ושל הלל יען כי ברכת המזון היא סילוק ולכן כוס ברכת המזון סברה הוא שאינו מצטרף עם הקודם לו, ואף על גב דאם נאמר שאינו מצטרף עם הקודם נמצא שתה זוגות מקודם ותקשי על זה! אין זו קושיא דיש לומר סמכי רבנן שבתוך הסעודה ודאי ישתה כוס אחד לפחות כדי לבטל הזוגות, ורק הקושיא היא על כוס ברכת המזון וכוס ההלל דקיימא לן בין שלישי לרביעי לא ישתה אם כן הם זוגות ממש ואיך יתקנו רבנן כך ומשני כוס של ברכת המזון מצטרף לטובה אפילו אם לא שתה קודם אלא רק שני כוסות שהם של קדוש ושל גאל ישראל יצטרף עמהם כדי שלא יהיה מספר זוגות וזהו רבותיה דאף על גב דברכת המזון יש לה דין סילוק ואינו ראוי שיצטרף כוס זה עם הקודם עם כל זה יצטרף לטובה, ועוד רבותא אחריתי דאינו מצטרף לרעה, דאחר ששתה כוס רביעי אין מצרפים כוס שלישי של ברכת המזון עם הכוסות כולם אלא נחשוב כאלו לא שתה כוס ברכת המזון כלל ונמצא שכל הכוסות ששתה הם שלשה דוקא.
הנשאר בגובה שהוא אחד מכ''ד ישאר שיעור הירושלמי יתר בדבר מועט ולחומרא לא דק ועוד מפרש דבירושלמי איירי בעגולות שיוכל לרבע אצבעים על אצבעים מתוכם דהוי תילתא טפי כדאמר ריבועא מגו עיגולא פלגא פירוש פלגא של ריבוע הפנימי וכשתסיר שליש מגובה שהם י''ג חומשין וחצי ישארו ט' חומשין שהם אצבעים חסר חומש והתם נקט חסר שתות נקט כפי הירושלמי והירושלמי לא דק לחומרא והא דיסד הפייט (שם) לריבוע כוס ישועות לא שהוא מרובע אלא קאמר שאותו רביעית מוכן לד' כוסות של פסח שניתקנו כנגד גאולה וישועה: אמה על אמה אדם מחזיק עם בגדיו אמה באמה כדאמרי' בעירובין מקומו של אדם אמה ובשמעתא דכוכין (ב''ב דף קא.) משמע דכוך מחזיק אמה עם דופני הארון אלמא גוף האדם אין מחזיק אמה ובמקוה דבעינן אמה כדי שיכנס בריוח עם זרועותיו דאין נדבקין לגופו: ברום שלש אמות. ואע''ג דקומת אדם שלש אמות בלא הראש ולכך מצריך בכוכין ארבע אמות בשביל הראש ועובי הדפין במקוה סגי בשלש אמות דכשטובל עולין המים למעלה ומיירי כשהכלי גבוה משלש אמות דאם לא כן כשיכנס יפלו המים למטה ויחסר השיעור ובתרגום (שני פ''ט) דמגילה דחשיב שלש אמות לכל א' קטועי ראש היו: אמתא באמתא היכי יתיב. וא''ת אפילו אי אמתא באמתא יתיב תיקשי ליה היאך יכול להטביל השלחן אמתים ארכו ואמה וחצי קומתו במקוה דהוי אמה על אמה וי''ל שעם הרגלים היתה קומתו אמה וחצי והרגלים לא היו מחוברין עם השלחן וכן פירש רש''י בפרשת תרומה: בים שעשה שלמה. ובירושלמי פריך והלא שאובין הן ואע''ג דכלי שמחזיק מ' סאה בלח שהן כורים ביבש אינו מקבל טומאה דאין מיטלטל מלא וריקן לענין שאיבה כלי הוא כדאמר בי''ח דבר (שבת דף טז:) גבי המניח כלים תחת הצינור כו' ועוד ים שעשה שלמה היה של נחושת ומקבל טומאה אע''ג דאין מיטלטל מלא וריקן דדוקא כלי עץ איתקש לשק ומשני תיפתר בשהיו רגלי השוורים שהיה עומד עליו נקובים כמוציא רמון והיו מחוברין למעיין שתחתיהן והא דנקט כמוציא רמון היינו לבטל השוורים מתורת כלי שלא יקבל טומאה אבל להכשיר המים שבים סגי כשפופרת הנוד כדתנן בפ''ו דמקואות (משנה ה) ומטבילין בשידה תיבה ומגדל שהן נקובין כשפופרת הנוד ומורי הר''ר יחיאל פי' דצריך כאן כמוציא רמון לפי שהשוורים מפסיקין בין הים למעיין והוה ליה כהורק מכלי אל כלי כיון דמרחקי טובא וצריך שיבואו שם מים בשפע והביא ראיה מתוספתא: ארבעה כוסות. ירושלמי תמן תנינן אין מבשלים יין של תרומה מפני שהוא ממעיטו ר' יהודה מתיר מפני שמשביחו א''ר יוחנן מיחלפא שיטתיה דרבי יהודה פי' דקתני תורמין יין שאינו מבושל על המבושל אבל לא מן המבושל על שאינו מבושל ולכך מחליף ותני אין מבשלין יין של תרומה מפני שממעיטו דברי רבי יהודה וחכמים מתירין מפני שמשביחו ורבי אלעזר פליג עליה התם ולא מחליף והלכה כרבי יוחנן וכרבנן ואם כן יוצאין ארבע כוסות במבושל ומקדשין עליו ומברכין עליו בפה''ג: רבא אמר כוס של ברכה אין מצטרף לרעה. אע''ג דרבא גופיה קאמר לקמן וישמרך לרעה לא מצטרף וד' אין בהם משום זוגות תירץ רשב''ם דהיינו דוקא ממזיקין אבל לכשפים איכא למיחש:
221ימים לסיום הש״ס