סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 

פירוש שטיינזלץ

ברכות וקללות (ויקרא פרק כו). אין מפסיקין באמצע פרשת הקללות לקרוא לאדם אחר שישלים את קריאתה, אלא אחד קורא את כולן. בימים

שני ובחמישי וכן בשבת במנחה קורין (קוראים) כסדרן לפי סדר הפרשות שבאותו שבוע, ואין עולים להם מן החשבון כלומר, אין מה שקוראים נחשב שימשיכו לקרוא ממקום שהפסיקו בו, אלא חוזרים וקוראים מהיכן שהפסיקו בקריאת הבוקר בשבת שעברה. והקריאה שבינתיים אינה נחשבת.

ורמז לכך שקוראים במועדים מעניינו של יום — שנאמר: "וידבר משה את מעדי ה' אל בני ישראל" (ויקרא כג, מד), כלומר, מצותן שיהו קורין אותן ("וידבר") כל אחד ואחד בזמנו.

א גמרא תנו רבנן [שנו חכמים]: בפסח קורין בפרשת מועדות ומפטירין בפסח גלגל (יהושע ה' ב-יד). ומעירים: והאידנא דאיכא תרי יומי [ועכשיו שיש שני ימים טובים של פסח] בחוץ לארץ, יומא קמא [ביום הראשון] של פסח מפטירים בפסח גלגל, ולמחר — בפסח שעשה יאשיהו (מלכים ב' פרק כג).

ושאר ימות הפסח מלקט וקורא בנושאים שונים מענינו של פסח מכל מה שכתוב בתורה. ושואלים: מאי היא [מה הוא] שמלקטים? אמר רב פפא: מאפ"ו הוא סימן. כלומר, שכו וקחו לכם צאן" (שמות יב. כא ואילך) ם כסף תלוה את עמי" (שמות כב, כד-כג, יט) סל לך" (שמות לד, א-כו) וידבר" (במדבר ט, א-טו).

ביום טוב אחרון של פסח קורין "ויהי בשלח" (שמות טו, א-כו), לפי שבו היתה קריעת ים סוף, ומפטירין "וידבר דוד" (שמואל ב' פרק כב), שהוא שירת דוד. ולמחר ביום השני (שהוא היום השמיני של פסח בחוץ לארץ) קוראים "כל הבכור" (דברים טו, יט - טז, ח), ומפטירין "עוד היום" (ישעיהו י, לב), מפני שמדבר שם בסנחריב, שמפלתו היתה בליל פסח.

אמר אביי: והאידנא [ועכשיו, בימינו] נהוג עלמא למיקרי [נוהגים הכל לקרוא] באופן זה שסימנו: "משך תורא, קדש בכספא, פסל במדברא, שלח בוכרא" [משוך שור, קדש בכסף, פסול במדבר, שלח בכור] והוא בפרשיות הבאות: "משכו וקחו לכם", "שור או כשב" (פרשת המועדות ויקרא כב, כו - כג, מד), "קדש לי כל בכור", "אם כסף תלווה את עמי", "פסל לך", "וידבר" שבספר במדבר, "בשלח פרעה את העם", ו"כל בכור" שבספר דברים.

בעצרת (בחג השבועות) קוראים "שבעה שבועות" (דברים טו, יט - טז, יז) ומפטירין בחבקוק (פרק ב) שיש בו הזכרת מעמד הר סיני. אחרים אומרים: קוראים "בחדש השלישי" (שמות יט, א-כ, כג) בענין מתן תורה, ומפטירין במרכבה (יחזקאל פרק א). ומעירים: והאידנא דאיכא תרי יומי, עבדינן כתרוייהו [ועכשיו בימינו שיש בחוץ לארץ שני ימים, עושים אנו כשניהם] ואיפכא [ולהיפך]. כלומר, נוהגים כאחרים ביום ראשון וכתנא קמא ביום שני.

בראש השנה קוראים: "ובחדש השביעי" (במדבר פרק כט), ומפטירין: "הבן יקיר לי אפרים" (ירמיהו לא, ב-כ). שנאמר שם "זכור אזכרנו", ויש אומרים שקוראים: "וה' פקד את שרה" (בראשית פרק כא), שלפי המסורת היה הדבר בראש השנה, ומפטירין בענין דומה לו בפרשת חנה (שמואל א' א, א - ב, י).

והאידנא דאיכא תרי יומי [ועכשיו בימינו שיש שני ימים של ראש השנה]יומא קמא [היום הראשון] של ראש השנה קוראים כיש אומרים, ולמחר קוראים "והאלהים נסה את אברהם" (בראשית פרק כב), שמזכירים את זכות העקידה ביום הדין, ומפטירין "הבן יקיר".

ביום הכפורים קורין פרשת "אחרי מות" (ויקרא ט״ז:א׳), ומפטירין "כי כה אמר רם ונשא" (ישעיהו נז, יד - נח, יד) העוסק בענייני צום ותשובה. ובמנחה קורין בפרשת עריות (ויקרא י״ח:י״א-י״ב) להודיע חומרת עבירות אלה, שאם חטא אדם בהן שישוב ביום הכיפורים. ומפטירין בכל ספר יונה, שמוזכרת שם התשובה של אנשי נינוה.

כיון שהוזכרה הפטרת יום הכיפורים מביאים מה שאמר ר' יוחנן: כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקדוש ברוך הוא נזכרת בכתוב, אתה מוצא ענוותנותו כתובה בצידה. ודבר זה כתוב בתורה, ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים.

ומפרטים: כתוב בתורה — שנאמר: "כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים" (דברים י, יז), וכתיב בתריה [ונאמר אחריו]: "עשה משפט יתום ואלמנה" (דברים י, יח), הרי שהוא ענוותן ודואג לקטנים ולעלובים. שנוי בנביאים — מצד אחד נאמר: "כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו" (ישעיהו נז, טו), וכתיב בתריה [ונאמר אחריו]: "ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים" (ישעיהו נז, טו). משולש בכתובים — דכתיב [שנאמר]: "סלו לרכב בערבות ביה שמו" (תהלים סח, ה), וכתיב בתריה [ונאמר אחריו]: "אבי יתומים ודין אלמנות" (תהלים סח, ו).

ושוב להמשך הברייתא: יום טוב הראשון של חג הסוכות קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים (ויקרא פרק כג), ומפטירין "הנה יום בא לה'" (זכריה פרק יד), שבסיומו נזכר במיוחד חג הסוכות. והאידנא דאיכא תרי יומי [ועכשיו שיש בחוץ לארץ שני ימים], למחר מיקרא הכי נמי קרינן [לקרוא כך גם כן קוראים אנו] שקוראים אנו אותו דבר, אפטורי מאי [להפטיר מה] אנו מפטירין"ויקהלו אל המלך שלמה" (מלכים א' ח, ב-כא), על שם המאורע, שהיה בחג הסוכות.

ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג שבספר במדבר (פרק כט). ביום טוב האחרון של חג הסוכות (שמיני עצרת) קורין "כל הבכור" (דברים טו, יט - טז, ט) ומתחילים ב"עשר תעשר" (יד, כב) לפי שיש בה הרבה מצות וחוקים של מתנות עניים, להזכירם בימי שמחה, ומסיימים בפרשת בכור, ומפטירין בפרשת "ויהי ככלות שלמה" (מלכים א' ח, נד-סו) שהיתה באותו יום. ולמחר ביום טוב שני של שמיני עצרת (שמחת תורה) קורין ב"וזאת הברכה" (דברים פרקים לג-לד), עד סוף התורה ומפטירין "ויעמד שלמה" (מלכים א' ח, כב-לג).

אמר רב הונא אמר רב: שבת שחל להיות בחולו של מועד, בין בפסח, בין בסוכותמקרא קרינן [לקרוא, קוראים אנו] את פרשת "ראה אתה אומר אלי" (שמות לג, יב - לד, כו), שיש בה דיני הרגלים וחול המועד, ואפטורי [ומפטירים] בפסח בפרשת "העצמות היבשות" (יחזקאל לז, א-יד), שמדברת בענין הגאולה מן השעבוד. ובסוכות מפטירים "ביום בוא גוג" (יחזקאל לח, יח - לט, ט) המדברת על הגאולה לעתיד.

ובחנוכה קוראים בתורה בפרשת הנשיאים שהביאו לחנוכת המשכן (במדבר פרק ז), ומפטירין בנרות של זכריה (זכריה ב, יד - ד, ז). ואי מיקלעי [ואם מזדמנות] שתי שבתות בתוך חנוכה — קמייתא [בשבת הראשונה] קוראים בנרות של זכריה, בתרייתא [באחרונה] בנרות שלמה (מלכים א', פרק ז) המדברת במנורות המקדש.

בפורים קוראים ב"ויבא עמלק" (שמות יז, ח-טז). בראשי חדשים קוראים "ובראשי חדשיכם" (במדבר כח, יא). ראש חדש שחל להיות בשבת, מפטירין "והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו" (ישעיהו פרק סו), שבסופה יש הזכרת שבת וראש חודש יחד. חל להיות ראש חודש באחד בשבת (ביום ראשון), מאתמול בשבת ערב ראש חודש מפטירין "ויאמר לו יהונתן מחר חדש" (שמואל א' כ, יח-מב), המספר על דבר שאירע בערב ראש חודש.

אמר רב הונא:

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר