|
טקסט הדף מנוקד
וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל לָא שְׁנָא אֶלָּא חֲמִשָּׁה עָשָׂר לִטְבִילָתָהּ שֶׁהֵן עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לִרְאִיָּיתָהּ
וְשִׁינְּתָה לְיוֹם עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה דְּכִי הָדְרִי וְאָתוּ עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּי קָיְימָא לַהּ בְּתוֹךְ יְמֵי זִיבָתָהּ וְקָתָנֵי זֶה וָזֶה אֲסוּרִין אַלְמָא דְּחָיְישִׁינַן לַהּ וְקָסָבַר רַב פָּפָּא עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין מֵעֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין מָנֵינַן נִדָּה וּפִתְחָהּ מֵעֶשְׂרִין וְשִׁבְעָה מָנֵינַן אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרַב פָּפָּא מִמַּאי דִּלְמָא עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין נָמֵי מֵעֶשְׂרִין וְשִׁבְעָה מָנֵינַן דְּכִי הָדְרִי וְאָתוּ עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין קָיְימָא לַהּ בְּתוֹךְ יְמֵי נִדּוּתָהּ וְהָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי הַאי תַּרְנְגוֹלְתָּא דְּרָמְיָא יוֹמָא וְכָבְשָׁה יוֹמָא וְרָמְיָא יוֹמָא וְכָבְשָׁה יוֹמָא וְכָבְשָׁה תְּרֵי יוֹמֵי וְרָמְיָא חַד יוֹמָא כִּי הָדְרָה נָקְטָה כְּדִלְקַמֵּיהּ נָקְטָה אוֹ כִּדְמֵעִיקָּרָא נָקְטָה עַל כׇּרְחָךְ כְּדִלְקַמֵּיהּ נָקְטָה אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא אֶלָּא הָא דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי זִיבָתָהּ וְאֵין אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי נִדּוּתָהּ וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי נִדּוּתָהּ הֵיכִי דָּמֵי לָאו כְּגוֹן דַּחֲזַאי רֵישׁ יַרְחָא וְחַמְשָׁא בְּיַרְחָא וְרֵישׁ יַרְחָא וְחַמְשָׁא בְּיַרְחָא וְהַשְׁתָּא חֲזַאי בְּחַמְשָׁא בְּיַרְחָא וּבְרֵישׁ יַרְחָא לָא חֲזַאי וְקָאָמַר אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי נִדּוּתָהּ אַלְמָא מֵרֵישׁ יַרְחָא מָנֵינָא אֲמַר לֵיהּ לָא הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּגוֹן דַּחֲזַאי רֵישׁ יַרְחָא וְרֵישׁ יַרְחָא וְעֶשְׂרִין וְחַמְשָׁה בְּיַרְחָא וְרֵישׁ יַרְחָא דְּאָמְרִינַן דָּמֵי יַתִּירִי הוּא דְּאִתּוֹסַפוּ בַּהּ וְכֵן כִּי אֲתָא רָבִין וְכֹל נָחוֹתֵי יַמָּא אַמְרוּהָ כְּרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ הֲדַרַן עֲלָךְ בְּנוֹת כּוּתִים רש"יואמר רב יהודה. דהאי ט''ו היינו לטבילה שהוא כ''ב לראייתה ושינתה לכ''ז וקתני דכי מטי יום כ''ב אסורה לשמש וקס''ד דהאי כ''ב לאו לראיית הדילוג קאמר אלא כ''ב לאותו יום שהיתה ראויה לראות בו ודילגתו דהוי יום י''ז לראייתה ובתוך ימי זיבה היא לראיית כ''ז: וקתני אסורה. דכי הדר אתו כ''ב לחשבון יום שהיתה ראויה לראות בו כשדילגה בה קיימא לה בימי זיבה לחשבון ראייתה כדפרישית וקסבר רב פפא יום עשרין ותרתין דאסרינן עלה מיום כ''ב מנינן כלומר לאו כ''ב לראיית דילוגה שהיה בכ''ז אלא כ''ב מיום שהיתה ראויה לראות לימודה ומדקרי להו רב פפא ימי זיבה קסבר נדה ופתחה ימי נדותה וזובה מעשרין וז' מנינן דהיינו מיום ראיית דילוגה ומיום ראיית כ''ז עד השתא לא הוו (לה) י''ז דאי ליום שראויה לראות כשדילגה מנינן ימי נדות וזוב לא הוה קרי להו ימי זובה דהא חלפו להו כ''ב מההוא יומא: פתחה. קרי חשבון הנדה לימי הנדה וזוב: ממאי. דהאי יום כ''ב דאסרינן ליה מנינן מיום כ''ב שהיתה ראויה לראות כשדילגה דמטי ליה בימי זיבה לחשבון ראייה שראתה בכ''ז: דלמא. האי יום כ''ב דאסרינן עלה מנינן מיום ראייתה שכבר שלמו ימי זוב כי הדרי אתו הנך כ''ב וקיימא לה ד' ימים בימים הראוים לנדות: והכי מסתברא. דהא משום דחיישינן שמא תחזור לקדמותה לראות מכ''ב לכ''ב אסרינן לה דהשתא הוי כ''ב לראייה אבל ליום כ''ב לחשבון יום שהיתה ראויה לראות לא מצי אסרינן משום הא חששא דאפי' חוזרת לקדמותה לא תראה היום שהוא י''ז לראייתה דההיא לא היתה למודה לראות אלא לכ''ב לראייה ואי משום שהוא כ''ב ליום הראוי לה אין זה דרך החוזרת לוסתה לקצר ימי טהרתה ולמהר ימי ראייתה כדי שיבא לפי חשבון של תחלה אלא חוזרת וקובעת כ''כ ליום שראתה: דאלת''ה האי תרנגולתא דרמיא יומא וכבשה יומא ורמיא יומא וכבשה יומא וכבשה תרי יומי ורמיא יומא כי הדרה נקטה כדלקמן נקטה כו'. כלומר תרנגולת הרגילה להטיל ביצה היום ולעמוד למחר ולהטיל יום ג' ולעמוד יום ד' ושינתה וסתה ועמדה מלדת יום ה' עם יום ד' דהוו להו תרי יומי ורמיא יום ששי כי הדרה נקטה אם היא חוזרת למנהגה להטיל יום ולעמוד יום: כדלקמיה נקטה. מעכשיו היא חוזרת למנות כגון שעומדת יום ז' שאחר יום ו' שהטילה ומטלת יום שמיני: או כדמעיקרא נקטה. לפי חשבון שהיתה ראויה להטיל מתחלה שהיתה ראויה לילד בה' ולעמוד בו' ולהטיל בז' ולעמוד בח' השתא מטילה יום ז' עם ו' כנגד ב' ימים שעמדה כדי שתעמוד ביום ח' כפי שהיתה ראויה לחשבון הראשון: על כרחך כדלקמיה נקטה. והא אשה נמי כשחוזרת לוסתה לראות ליום כ''ב לאו לפי חשבון הראשון אלא ליום כ''ב לראייתה הלכך האי יומא הוא דאסרינן: א''ל רב פפא אלא הא דאמר כו' אין אשה קובעת לה וסת תוך ימי נדותה. בימים שהיא נדה כדבעינן לפרושי מילתא דרבי יוחנן דחזאי ריש ירחא וה' בירחא וריש ירחא וה' בירחא והשתא חזאי בה' בירחא דהוו להו ג' זימני בה' בירחא ומעכשיו יהיה לה וסת בה' בחדש לריש לקיש לא הוה וסת דהא תרי זימני קמאי דה' בירחא הוי תוך ימי נדותה ממש דהא נדה הויא מריש ירחא ופעם ג' הוה ימי נדה לפי חשבון הראוי שהיתה ראויה לראות ריש ירחא ומדקרי לפעם ג' תוך ימי נדה אלמא לפי חשבון הראוי מנינן: א''ל לא אלא הכי א''ר יוחנן. כגון דחזיא תרי זימני בריש ירחא ופעם שלישית בכ''ה ורביעית בר''ח דה''ל הך ראייתה בתרייתא שהיא שלישית לראייה של ר''ח בתוך ימי נדותה ממש שהיא נדה מיום כ''ה ומש''ה קרי להו תוך ימי נדותה דהא נדה היא וטעמא מאי הוי קביעות הא אורחה בהכי שנפתח מעיינה משום דאמר הך ראייה דראש חדש ראיית וסתה היא והיום זמנה והאי דאקדים וחזאי בכ''ה דמים יתירי איתוספו בה: אמרוה. להא דרבי יוחנן: כרב הונא. וכדמתרצינן: תוספותאלמא מריש ירחא מנינן. וא''ת דילמא משום ראיה ראשונה קרי ליה תוך ימי נדה ופרש''י דדייק מדקאמר קובעת תוך ימי נדותה משמע דפעם ג' דהוא הקביעות הוי כימי נדתה אלמא חשיב כאילו ראתה ריש ירחא והקשה לו ריב''א דלמה לא תירץ לו כגון שראתה ריש ירחא וה' בירחא שלשה זימני דהשתא הוי ממש תוך ימי נדתה וקבעה וסת ודיה שעתה אם תראה בחמשא בירחא של חדש ד' או שצריכה לפרוש מבעלה כל ה' בירחא עד שתעקור וסתה ג' פעמים והשיבו רש''י משום דבפ''ק (לעיל דף יא.) מוקמינן דר' יוחנן במעיין סתום משום דפריך אמתניתין דהתם דקתני דבימי נדתה אינה צריכה בדיקה ולבדוק דלמא קבעה לה וסת כרבי יוחנן ולכך המקשה אוקי הכא מילתיה דר' יוחנן במעיין סתום שראתה בג' ה' בירחא ולא בריש ירחא דראייה שלישית היא ממעיין סתום ומתניתין דפ''ק (שם דף יא.) כגון שראתה תרי זימני ריש ירחא וה' בירחא ובשלישית כי ראתה ריש ירחא לא תבדוק בה' בירחא שאפילו תראה לא קבעי' לה וסת דמעיין פתוח הוא אבל פעם ראשונה ושניה בודקת בימי נדה שמא תראה בג' בה' בירחא ולא בריש ירחא ולהכי לא הוה מצי לשנויי כגון דראתה ג' זימני ריש ירחא וה' בירחא דא''כ הוה ליה מעיין פתוח אלא משני כגון שראתה תרי זימני ריש ירחא לחוד דהוי מעיין סתום ובג' נמי אע''ג דכבר ראתה בכ''ה מה שראתה בריש ירחא חשיב מעיין סתום כדמשני דהא דחזאי בכ''ה דמים יתרים הוא דאתוספו בה ועוד נראה לפרש דהכא דייק דחשיב כאילו ראתה בג' בריש ירחא דאי לאו הכי אמאי קבעה לה וסת הלא ראיה זו אינה מעין האחרות שבאו בימי נדותה ומיהו תימה לומר כיון כדמעיקרא נקטה וחשיב כאילו ראתה ריש ירחא כיון דאכתי לא קבעה לה וסת בריש ירחא דלא דמי לההיא דלעיל דכבר קביע לה וסת לכ''ב כדקאמר היתה למודה לראות ונראה לפרש דמיירי כגון שראתה ג' זמני בריש ירחא וה' בירחא ואין לחוש אם אין הש''ס מזכיר תלתא זימני דה''נ בפ''ק (שם דף יא.) לא קאמר תלתא זימני גבי קפצה וראתה והא דנקט והשתא חזאי בה' בירחא ובריש ירחא לא חזאי לאו משום דע''י ראייה זו השתא קבעה לה וסת דהא קבעה לה כבר מג' זימני קמאי אלא לומר לך שדיה שעתה בראייה זו כדרבי דוסא דאמר בפ''ק (לעיל דף ד:) דאין דיה שעתה אלא בשעת וסת דוקא ומיהו אף בלא ראתה השתא הוה מצי למימר דקבעה לה וסת לענין שאסורה בה' בירחא עד שתעקור הוסת ג' פעמים והשתא מוכח אע''ג דברביעי לא חזאי ריש ירחא קבעה לה וסת בה' בירחא משום דכיון שראתה ג' זימנין ה' בירחא גם בחדש ד' חשוב כאילו ראתה ריש ירחא וה''נ כ''ב מכ''ב מנינן והוי מצי למימר וליטעמיך דאוקמית מילתיה דר' יוחנן במעין פתוח א''כ תקשה מתני' דפ''ק (שם דף יא.) דקתני דאינה בודקת בימי נדה א''נ הא חשיב מעיין סתום ומעיין פתוח יפרש כמו שפירש''י בלשון שני בפ''ק (שם יא.) שראתה אבג''ד ובהכי איירי מתני דהתם דבהכי לא קבעה לה וסתה: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|