סקר
הפרק שהיה לי הכי מאתגר במס' חולין:
אלו טרפות
בהמה המקשה
גיד הנשה
כל הבשר


 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

רש"י

בחד זימנא אמדינן ליה. פי שנים בדמים יתן: אמדוהו מאליו. בלא שום צורך אלא לשום דברים בעלמא ועשרה היו שם מהו: פשוט מהא מתני' חדא. מהני בעיות: שאין דמים למתים. ומעיקרא לא ידעינן כמה שוה: הא אמיד וקאי. דהא אין לך אדם שאינו שוה ד' זוזי: לא נחית לאומדנא. שלא נאמד מעולם אלא השתא הוא דאמדינן ואנן אומדנא בעינן: מתני' ערכי עלי. דבר קצוב הוא הלכך יתנו היורשין: שאין דמים למתים. והא דתניא בב''ק (דף כז.) ונתן פדיון נפשו דמי ניזק התם הוא טעמא משום דמשעתא דאזיק רמי עליה לשלומי כשעת ההיזק וההיא שעתא דאזקיה חי הוא אבל דמי עלי שאינו נודר אלא מה שישומוהו ב''ד והרי לא בא לידי כך שהרי מת לא יתנו היורשין: נותן ערך כולו. בערכך נפשות כתיב: ערך חציי עלי. הוי כערך ראשי וערך כבידי דהוי דבר שהנשמה תלויה בו: דמי חציי עלי נותן דמי כולו. דהא תניא בפרק השג יד (לעיל יח.) הקשתה דמים לערכין לידון בכבודו: גמ' על בהמה. אם אמר דמי בהמתי עלי אבל ערך אינו אלא באדם: ואינן נידונין בהשג יד. שאם אמר דמי עלי ואין ידו משגת יתן הכל לכשיוכל: ש''מ מלוה על פה כו'. ופלוגתא היא בכמה דוכתי: ש''מ מלוה הכתובה כו'. ופלוגתא היא במס' בכורות בפ' יש בכור לנחלה (דף מט:): כשעמד בדין. וחייבוהו קודם מותו דה''ל כמלוה בשטר: אמאי לא יתנו יורשין. הרי אמדוהו ב''ד: מחסרא אומדנא. שחייבוהו לשלם ולא הספיקו לאומדו עד שמת: לא אמר כלום לרבנן. דאמרי בפ''ק (לעיל ה.) אדם מוציא דבריו לבטלה: נותן דמיו. ואוקימנא בפ''ק דאליבא דר''מ אמרה: אבל דמי לא קאמר. והלכך לא ליתיב דמי קמ''ל: נדר בערכך. הוקשו נדרים לערכין: ל''ש כולו ול''ש חציו. ואשמועינן בחציו וכ''ש בכולו דאע''ג דלאו אורחא לאינדובי חצי דמי כלי אפ''ה יהיב וכ''ש כולו: אפי' כולו נמי. אפי' אמר ערך כלי זה עלי ליפטר: סברי לה כר''מ. ומש''ה לא פליג בכולו: ר''ש פוטר. האומר הרי עלי מנחה מן השעורין בפ''ב דמנחות (דף קג.): מאי ניהו שעמד בדין. כלומר מתני' דקתני יתנו היורשין היכי מיתוקמא בע''כ כשעמד בדין קודם מותו כדאוקמא לרישא ואמאי הדר קתני לה:

תוספות

אמדוהו מאליו מהו מי אמרי' כו'. הא בעיא לא אתיא בואם תמצא לומר כמו ההיא דלעיל ולבדה היה יכול לשאלה אלא שרוצה לערבה עם שאר הבעיות: דמי עלי ומת לא יתנו יורשים לפי שאין דמים וכו'. והא דתניא בב''ק (דף כז. ושם) ונתן פדיון נפשו דמי ניזק פי' ששמין אותו לאחר מיתה כמה היה שוה מחיים גזירת הכתוב היא אבל הכא אינו נודר אלא דמים שישומוהו בב''ד והוא לא בא לידי שומא שהרי הוא. מת לא יתנו יורשין את דמיו: ת''ר חומר בנדרים מבערכין כו'. תימה אמאי לא פריך אמתני' דקתני זה חומר בנדרים מבערכין זה חומר ותו לא והא איכא הני דברייתא דכה''ג פריך בב''מ פרק הזהב (דף נז:) גבי הא דאמר זה חומר בהקדש מבהדיוט ופריך זה חומר ותו לא האיכא טובא לפרוך הכא הכי וי''ל דהתם ליכא חידוש למצוא חומרא בהקדש מבהדיוט דמדין הוא דיש לנו להחמיר טפי בהקדש מבהדיוט ומש''ה קא מתמה עליה הש''ס זה חומר ותו לא והא איכא טובא אבל הכא דאיכא רבותא דמחמיר טפי בנדרים מבערכין מש''ה לא שייך למיפרך עליה זה חומר ותו לא דתנא ושייר: ואין נידונין בהשג יד כערכין. וקשה שהרי הקשנו לעיל (ד' יח.) דמים לערכין מרגלית לקלים ואין היקש למחצה ואיכא למימר דאיכא חד מיעוטא דכתיב יעריכנו הכהן גבי ערכין דמשמע ליה ולא לאחר וגבי ערכין נידון בהשג יד כאשר יעריכנו הכהן ולא גבי נדרים: לאתויי מן הארכובה ולמעלה. וא''ת אמאי נקט מן הארכובה ולמעלה טפי מכל שאר י''ח טריפות וי''ל דאיכא רבותא בהאי טפי לאפוקי דר''ש דאמר (חולין דף מב:) יכולה היא ליכוות ולחיות: ת''ר המעריך חצי ערך כלי ר''מ אומר נותן דמיו. ה''ג ברוב הספרים ולא נראה דא''כ מאי קאמר בסמוך פלגיה לאו אורחיה לאינדובי ואמאי אין דרך להתנדב חצי שוייה של כלי לכך נראה לר''י דה''ג המעריך ערך חצי כלי והשתא ניחא דאמר פלגיה לאו אורחיה לאינדובי דחצי כלי אין שוה כלום ומשום הכי קאמר פלגיה לאו אורחיה לאינדובי:

עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר