סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

רש"י

וחישב. כלומר אם חישב עליה כל זמן שהוא בשמאלו לאו מחשבה היא ולאו חיוביה כרת האוכלו שאין מחשבה פוסלת אלא במי שראוי לעבודה ושמאל בלא כלי לר''ש אינו כשרה כדאמרינן לעיל בא לעובדה ביד עובדה בימין: פסלתו מתנתו. מה שניתן בשמאלו ושוב אין לו תקנה בחזרה: מ''ט משום דבעי לקדושיה בכלי כו' ואספו שפסול. עוד להקדישן בכלי דאי לא הוי בעי עוד האי קומץ קידוש כלי לא הוה מפסיל דהוה כדם שנשפך מן הכלי על הרצפה ואספו שכשר כדאמרינן במס' יומא בפ' הוציאו לו (דף מח.) נשפך מן הכלי על הרצפה ואספו כשר: לא בעו מתן כלי. דאי בעי לית ליה תקנתא בחזרה כדפרישית דהוה ליה כנשפך על הרצפה מן הצואר שפסול דנפקא לן מולקח מדם הפר דם מהפר יקבלנו וקידוש קומץ במקום קבלת דם ושמאל בלא כלי הרי היא כרצפה דכי אכשר רבי שמעון שמאל בקבלה לא הכשיר אלא בכלי: לרבי יהודה מסייע ליה. דאמר כשעובדה ביד בעינן ימין הכא נמי קתני יחזיר לימינו: לרבי ינאי לימא תיהוי תיובתא. דאמר אפילו בהמיינו וכל שכן בשמאל והכא קתני יחזיר לימינו: דאמר כתנא דהקטר. דקתני לעיל הקטר חלבים ואברים כו' ומכשר עבודת קומץ בשמאל ואפילו ביד: ולאו לצדדין קתני. כדתרצה רבי יהודה בריה דרבי חייא לעיל: פעמים. חציו בראשונה וחציו בשניה ולא פעמי פעמים: משני זיתים. הלכך האי דנקיט מתניתין פעמים דוקא נקט שתהא בכל הקטרה כזית ולא פחות דאין הקטרה בפחות מכזית: ורבי יוחנן אמר יש קומץ בפחות משני זיתים. ואפילו הכי קתני מתניתין פעמים כשרה: מאימתי מתיר כו'. דכתיב קדש קדשים מאשי ה' אין להן חלק אלא לאחר אשי ה' בת''כ: משמשלה. במקצתה: אין כבשן מעלה קיטור כו'. ובקומץ נמי כתיב והקטיר הלכך בעינן קיטור: אמרי תלמידיך. תלמידיך אומרים משמיה דרב עמרם: אין לי. אעל מזבח כל הלילה קאי: מבוא השמש. אחר שבא השמש: קומץ. ולבונה וכל הקרבנות דרכן ליקרב ביום דנפקא לן מביום צוותו בת''כ ולא יצא מאותו כלל אלא אברי עולה שהתירן הכתוב בלילה דכתיב (ויקרא ו) על מוקדה וגו': אברים ופדרים. דדרכן ליקרב בלילה מהאי קרא גופיה נפקא בתורת כהנים: עם בא השמש. קודם ביאת השמש ואי קשיא הא קיימא לן מנחתם ונסכיהם בלילה והכא תני ומנחת נסכים ביום תריץ הא מותיב לה בפ''ב דמסכת תמורה (דף יד:) ומשני כאן בנסכים הבאין עם הזבח כאן בנסכים הבאין בפני עצמן: והא עם בא השמש לא משכחת דיצית האור ברובו. קודם שקיעת החמה ואי לא חשיב הקטרה עד שתצית האור ברובו איפסלו להו בשקיעת החמה: לקלוט. שתהא מזבח קולטו שלא יפסל בלינה הויא משמשלה בו האור: להתיר. שיריה לא הוי הקטרה עד שתצית בו האור ברובו: ר' אלעזר מתני לה. כדקתני לעיל בקומץ ולבונה שמעלן מבוא השמש: בפוקעין. בקומץ ולבונה הקופצין מתוך האור ונופלים מעלין אותן כל הלילה: אפי' קרטין. שלמים וחשובין שבה: אין מחזירין. ולעיל קתני קטרת ומוקי לה איהו בפוקעין: תאכל. קרי ביה תעוכל: עיכולי. פוקעין: כי פשיט. כשהיה שונה: על המזבח. תחת העצים: בצידי המערכה.

תוספות

אין הקטרה פחותה מכזית. בפ' כל המנחות באות מצה (לקמן דף נח.) פליגי אביי ורבא וקיימא רבא כרבי יהושע בן לוי דהכא ואביי כרבי יוחנן וצ''ע בפ' אלו עוברין (פסחים דף מג:) דאמר רבי יוחנן כל איסורין שבתורה אין היתר מצטרף לאיסור חוץ מאיסורי נזיר שאמרה תורה משרת וכל משרת זעירי אמר אף שאור בבל תקטירו כמאן כר' אליעזר דדריש כל אי הכי אפילו חמץ בפסח נמי אין הכי נמי ולאפוקי דאביי והשתא מרבי יוחנן מיהא תקשי דכרבי אליעזר הוי ולא מ''ל דלאפוקי מדאביי דהא ר''י קאי כאביי וי''ל (דאביי) אפילו מ''ד דלא דריש כל וכל דריש וצריך עיון דממשרת דריש מדפריך לקמיה והא משרת להכי הוא דאתא. מ''ר: יש הקטרה בפחות מכזית. בהקטר שומשום בסוף הקומץ זוטא (לעיל טז:) מודה דאין דרך הקטרה בכך והא דמשמע בכל דוכתי דאין הקטרה בפחות מכזית כדאמר לעיל דאם לא נשתייר כזית חלב אין זורק את הדם הכא היינו טעמא משום דיש קומץ פחות משני זיתים וחצי קומץ מרבין בפרק כל המנחות באות מצה (לקמן נח.) ובריש אלו עוברין (פסחים מג:) מדכתיב כל שאור. מ''ר: תורת העולה ריבה. אכתי דרשינן מינה בפ' יוצא דופן (נדה מ:) תורה אחת לכל העולין שאם עלו לא ירדו. מ''ר: קומץ מאימתי מתיר את השיריי' לאכילה. הוה מצי למינקט אימורים דכמה דלא (פסחים נט:) מיקטרי אימורים לא מישתרי בשר באכילה אלא משום דכי נטמאו או שאבדו מישתרי בשר לא פסיקא ליה אבל קומץ פסיקא ליה. מ''ר: אלא עם בא השמש כו'. מקומץ ולבונה לא קשה היאך הם קריבין אחר התמיד דשמא כיון שנקמצו קודם הוי כאברים שנתותרו שהתירתן הקמיצה ומנחת כהנים וכהן משיח אף על פי שאין בהם קמיצה יש בהם קידוש כלי כדאמרינן (זבחים דף מה:) דכל דבר שאין לו מתירין משקידש בכלי חשיב כמתירין. מ''ר: ואי אתה מחזיר עיכולי קטורת. מהעולה לא ממעט עיכולי קומץ ולבונה כיון דאיתנהו על מזבח החיצון אבל קטורת על מזבח הפנימי. מ''ר:
עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר