סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

רש"י

מגיסה. מהפכת בכף: דשגר עובד כוכבים. הסיק בתנור: חתיית. גחלת מחממת ומוציאה חום הגחלים: דג מליח. שמלחו העובד כוכבים ובמליחתו הוא נאכל בלא בישול: חזקיה שרי. דלאו הוא בישול: ור' יוחנן אסר. דזהו בישולו: ביצה צלויה. שצלאה עובד כוכבים: בר קפרא שרי. הואיל ובליע אוכל דידיה ולא נגע עובד כוכבים באוכלא: אשקיה. אשקיוהו לרב זביד: נגוטא דחלא. הנך דבי ריש גלותא דלא הוו מעלו משום דאחמיר עלייהו: הקפריסין. שומר לפרי הן ממין צלף ודרך לאכלן חיין ויש ששולקין אותן ואם בישלן עובד כוכבים מותרין: והקפלוטות. כרתי נאכלין כמות שהן חיין: והמטליא. לקמן מפרש: והחמין. מים חמין דהא אין משתנין מברייתם ע''י האור: וקליות. נמי לא נשתנו: שיעתא ביזרא דכרפסא. זרע של כרפס: שבלילתא. פנגריי''א והוא תלתן: ותרו להו. שורין אותן במים: דמקבל. שצומחין: גרגישתא. ארזיל''א: ומדבקין. הנך ביזרא: מבינתא דרישייהו. שיער ראשו וקמ''ל ברייתא דאי נמי תרו להו בחמימי שרי: מילין. דברי כזב הן דלא מלבלבי בחדא שעתא: במילין. על ידי דברי לחש של כשפים הן עושין: הכוספן. פסולת של תמרים שעשו מהן שכר וחולטין אותן: כל שאין צפור דרור כו'. שפיה קצר דבהא ודאי לא איבשל דבר טמא דניחוש לגיעולי עובדי כוכבים: ודלמא אדמויי אדמוה. נתחוה לאברים והכניסוה ונתבשלה בו ועכשיו פלט הטעם בחמין הללו: אלא כל שאין ראש צפור דרור כו'. ואין לך חתיכת איסור קטנה מזו: נותן טעם לפגם. פלוגתא היא בפ' בתרא (לקמן סז:) וכל גיעולי עובדי כוכבים נותן טעם לפגם שהרי נתבשל האיסור אתמול וכבר הופג טעמו ונפסל בלינה חוץ מקדירה בת יומא דנותן טעם לשבח הוא ואסור: איערובי. שמא נתערב בו יין: סרי. מסריח: אהיני. תמרים: חוליי לא תיבעי לך. מתוקים ודאי שרו דאי משום בישולי עובדי כוכבים הרי נאכלין חיין: מרירין. אינן נאכלין ובישולן ממתקן: מציעאי. נאכלין חיין ע''י הדחק: שתיתאה. תבשיל העשוי מקמח של קליות שייבשן בתנור ויש שעושין אותו מקמח עדשים ולפי שהן מתוקין יותר מדאי נותן שם חומץ: בחיטי או שערי. אין דרך לתת שם חומץ: טלופחי. עדשים: ואית דאמרי בטלופחי ומיא כ''ע לא פליגי דאסור. דמיחלף בטלופחי וחלא: וספות. כלים להשתמש כמו שומרי הסף (אסתר ב): תרי זימני כתיב קלי בקרא והיינו תרי מיני שתיתא: ומאי שנא ממורייס. דרובא דעלמא שדו ביה חמרא והוי בידוע: התם חמרא לעבורי זוהמא. דדגים והוי כמאן דאזיל לאיבוד:

תוספות

ואתא ישראל וחתי חתוי בגחלים. מכולה שמעתין משמע דבעינן שיהא הישראל מקרב הבישול קצת ומה שנהגו להשליך קיסם לתנור סומכין על מה שיש בדברים שבין בני בבל לבני ארץ ישראל דקאמר בני בבל משליכין קיסם לתנור ובני מערב אומרים קיסם זה מה מעלה ומה מוריד ואנו נמשכין אחר בני בבל ותלמודם: תנו רבנן הקפריסין וביצה צלויה. אין להקשות מהך ברייתא לחזקיה ובר קפרא דשרו דתנאי נינהו וקשישי מר' יהודה הנשיא הנזכר בזאת הבריית': אי משום גיעולי עובדי כוכבים נטל''פ מותר. משמע דהכי הלכתא וגם רבי יהודה הנשיא התיר השמן ואפילו ב''ש וב''ה שגזרו עליו הכי סבירי להו כדפירשתי לעיל מיהו מדבש דאמרינן לקמן (דף לט:) נותן טעם לפגם מותר אין ראיה דשאני התם דפוגם אפילו בעין אבל שמן כשהוא בעין ה''ל לשבח ואפ''ה לפגם מותר וגם מרבא דאמר בפרק בתרא (לקמן סח:) הלכתא נותן טעם לפגם מותר אין ראיה דהתם פוגם מעיקרו אפילו בעין דומיא דעכבר בשיכרא דאיירי התם וקי''ל נמי דסתם כלי עובדי כוכבים אינן בני יומן מדשרינן מישחא שליקא ושמן וחילתית נמי שרי אי לאו דחורפיה מחליא ליה וכן פוסקים רש''י ור''ת והר''י דסתם כליהם אינן בני יומן והיינו טעמא לפי שהוא ספק ספיקא ספק נשתמשו בו היום או אתמול ואפי' נשתמשו בו היום שמא נשתמשו בו דבר שהוא פוגם בעין או דבר שאין נותן טעם [וע''ע תוס' חולין ח: ד''ה השוחט]:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
תיכנות: אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר