סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

דִּכְתִיב: "גִּלְעָד קִרְיַת פֹּעֲלֵי אָוֶן, עֲקוּבָּה מִדָּם" (הושע ו). מַאי "עֲקוּבָּה מִדָּם"? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שֶׁהָיוּ עוֹקְבִין לַהֲרוֹג נְפָשׁוֹת. וּמַאי שְׁנָא מֵהַאי גִּיסָא וּמֵהַאי גִּיסָא דִּמְרַחֲקֵי, וּמַאי שְׁנָא מְצִיעָאֵי דִּמְקָרְבֵי? אֲמַר אַבַּיֵי: בִּשְׁכֶם נַמִי שְׁכִיחֵי רוֹצְחִים, דִּכְתִיב: "וּכְחַכֵּי אִישׁ גְּדוּדִים, חֶבֶר כֹּהֲנִים, דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ שֶׁכְמָה" וְגוֹ' (הושע ו). מַאי "חֶבֶר כֹּהֲנִים"? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שֶׁהָיוּ מִתְחַבְּרִין לַהֲרוֹג נְפָשׁוֹת, כַּכֹּהֲנִים הַלָּלוּ, שֶׁמִּתְחַבְּרִין לַחְלוֹק תְּרוּמוֹת בְּבֵית הַגְּרָנוֹת. וְתוּ לֵיכָּא? וְהָא כְּתִיב: "וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר"! (במדבר לה). אָמַר אַבַּיֵי: הַלָּלוּ - קוֹלְטוֹת בֵּין לְדַעַת בֵּין שֶׁלֹּא לְדַעַת; הַלָּלוּ - לְדַעַת קוֹלְטוֹת, שֶׁלֹּא לְדַעַת אֵינָן קוֹלְטוֹת. וְחֶבְרוֹן - עִיר מִקְלָט הוּא?! וְהָכְּתִיב: "וַיִּתְּנוּ לְכָלֵב אֶת חֶבְרוֹן, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה" (שופטים א)! אֲמַר אַבַּיֵי: פַּרְוָודָהָא; דִּכְתִיב: "וְאֶת שְׂדֵה הָעִיר וְאֶת חֲצֵרֶיהָ, נָתְנוּ לְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה" (יהושע כא). וְקֶדֶשׁ - עִיר מִקְלָט הֲוַאי? וְהָכְּתִיב: "וְעָרֵי מִבְצָר, הַצִּדִּים צֵר, וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת [וְגוֹ'] וְקֶדֶשׁ וְאֶדְרֶעִי וְעֵין חָצוֹר" (יהושע יט); וְתַנְיָא: "עָרִים הַלָּלוּ - אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן, לֹא טִירִין קְטַנִּים וְלֹא כְּרַכִּים גְּדוֹלִים, אֶלָּא עֲיָירוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת"! אֲמַר רַב יוֹסֵף: תַּרְתֵּי קֶדֶשׁ הֲוַאי. אֲמַר רַב אַשִׁי: כְּגוֹן סְלִיקוּם וְאַקְּרָא דִּסְלִיקוּם.גּוּפָא: עָרִים הַלָּלוּ - אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן, לֹא טִירִין קְטַנִּים וְלֹא כְּרַכִּין גְּדוֹלִים, אֶלָּא עֲיָירוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת. וְאֵין מוֹשִׁיבִין אוֹתָן אֶלָּא בִּמְקוֹם מַיִם; וְאִם אֵין שָׁם מַיִם, מְבִיאִין לָהֶם מַיִם. וְאֵין מוֹשִׁיבִין אוֹתָן אֶלָּא בִּמְקוֹם שְׁוָוקִים, וְאֵין מוֹשִׁיבִין אוֹתָן אֶלָּא בִּמְקוֹם אוּכְלוּסִין; נִתְמַעֲטוּ אוּכְלוּסֵיהֶן - מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן, נִתְמַעֲטוּ דִּיּוּרֵיהֶן - מְבִיאִין לָהֶם כֹּהֲנִים, לְוִיִּם וְיִשְׂרָאֵלִים. וְאֵין מוֹכְרִין בָּהֶן, לֹא כְּלֵי זַיִין וְלֹא כְּלֵי מְצוּדָה; דִּבְרֵי רַבִּי נְחֶמְיָה. וַחֲכָמִים מַתִּירִין. וְשָׁוִין, שֶׁאֵין פּוֹרְסִין בְּתוֹכָן מְצוּדוֹת, וְאֵין מַפְשִׁילִין לְתוֹכָן חֲבָלִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא רֶגֶל גּוֹאֵל הַדָּם מְצוּיָה שָׁם. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַאי קְרָא? - "וְנָס אֶל אַחַת מִן הֶעָרִים הָאֵל וָחָי" (דברים ד), עָבֵיד לֵיהּ מִידִי דְּתֶהֱוֵי לֵיהּ חַיּוּתָא. תָּנָא: תַּלְמִיד שֶׁגָּלָה - מַגְלִין רַבּוֹ עִמּוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: "וָחָי". - עָבֵיד לֵיהּ מִידִי דְּתֶהֱוֵי לֵיהּ חַיּוּתָא. אָמַר ר' זְעִירָא: מִכָּאן, שֶׁלֹּא יִשְׁנֶה אָדָם לְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הָרַב שֶׁגָּלָה - מַגְלִין יְשִׁיבָתוֹ עִמּוֹ. אִינִי?! וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִנַּיִן לְדִבְרֵי תּוֹרָה שֶׁהֵן קוֹלְטִין? שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר" וְגוֹ' (דברים ד), [וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ] "וְזֹאת הַתּוֹרָה"! לָא קַשְׁיָא: הָא - בְּעִידָּנָא דְּעָסֵיק בָּהּ, הָא - בְּעִידָּנָא דְּלָא עָסֵיק בָּהּ. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: מַאי 'קוֹלְטִין'? - מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת. כִּי הָא דְּרַב חִסְדָּא הֲוָה יָתֵיב וְגָרֵיס בְּבֵי רַב, וְלָא הֲוָה קָא יָכוֹל שְׁלִיחָא [דְּמַלְאֲכָא דְּמוֹתָא] לְמִיקְרַב לְגַבֵּיהּ, דְּלָא הֲוָה שְׁתֵיק פּוּמֵיהּ מִגִּירְסָא. סְלִיק וִיתֵיב אַאַרְזָא דְּבֵי רַב, פָּקַע אַרְזָא, וּשְׁתֵיק, וְיָכִיל לֵיהּ.אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילָאי: מִפְּנֵי מַה זָּכָה רְאוּבֵן לִימָּנוֹת בַּהַצָּלָה תְּחִלָּה? - מִפְּנֵי שֶׁהוּא פָּתַח בְּהַצָּלָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן, וַיַּצִּילֵהוּ מִיָּדָם" (בראשית לז). דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלָאי: מַאי דִּכְתִיב: "אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה [שָׁמֶשׁ] " (דברים ד)? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: הַזְרַח שֶׁמֶשׁ לַרוֹצְחִים. אִיכָּא דְּאָמְרֵי: אֲמַר לֵיהּ: הִזְרַחְתָּ שֶׁמֶשׁ לַרוֹצְחִים. דָּרַשׁ רַבִּי סִימָאי: מַאי דִּכְתִיב: "אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף, וּמִי אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה" (קוהלת ה)? "אוֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף" - זֶה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ, שֶׁאֵין שָׁלֹשׁ עָרִים שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן קוֹלְטוֹת, עַד שֶׁלֹּא נִבְחֲרוּ שָׁלֹשׁ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן; וְאָמַר: מִצְוָה שֶׁבָּאָה לְיָדִי - אֲקַיְּימֶנָּה. "וּמִי אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה" - לְמִי נָאֶה לְלַמֵּד בֶּהָמוֹן? מִי שֶׁכָּל תְּבוּאָה שֶׁלּוֹ. וְהַיְינוּ דַּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי דִּכְתִיב: "מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה', יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ" (תהילים קו)? לְמִי נָאֶה (לְלַמֵּד) [לְמַלֵּל] גְּבוּרוֹת ה'? - מִי שֶׁיָּכוֹל לְהַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ. וְרַבָּנָן, וְאִיתֵּימָא רַבָּה בַּר מָרִי, אָמַר: "מִי אוֹהֵב בֶּהָמוֹן לוֹ תְבוּאָה" - כָּל הָאוֹהֵב לַמְּלַמֵּד בֶּהָמוֹן - לוֹ תְּבוּאָה. יְהַבוּ בֵּיהּ רַבָּנָן עֵינַיְיהוּ, בְּרָבָא בְּרֵיהּ דְּרַבָּה. (סימן אשי ללמוד רבינא ללמד) רַב אַשִׁי אָמַר: כָּל הָאוֹהֵב לִלְמוֹד בֶּהָמוֹן - לוֹ תְבוּאָה. וְהַיְינוּ דַּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּר' חֲנִינָא: מַאי דִּכְתִיב: "חֶרֶב אֶל הַבַּדִּים וְנֹאָלוּ" (ירמיהו נ)? חֶרֶב עַל צַוְּארֵי שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁיּוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה בַּד בְּבַד. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמִּטַּפְּשִׁין; כְּתִיב הָכָא: "וְנֹאָלוּ", וּכְתִיב הָתָם: "אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ" (במדבר יב). וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁחוֹטְאִין; שֶׁנֶּאֱמַר: "וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ". וְאִיבָּעֵית אֵימָא, מֵהָכָא: "נוֹאֲלוּ שָׁרֵי צֹעַן" (ישעיהו יט). רָבִינָא אָמַר: כָּל הָאוֹהֵב לְלַמֵּד בֶּהָמוֹן - לוֹ תְבוּאָה. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי: הַרְבֵּה תּוֹרָה לָמַדְתִּי מֵרַבּוֹתַי, וּמֵחֲבֵירַי יוֹתֵר מֵהֶם, וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכּוּלָּן. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַאי דִּכְתִיב: "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָלַיִם" (תהילים קכב)? מִי גָּרַם לְרַגְלֵינוּ שֶׁיַּעַמְדוּ בַּמִּלְחָמָה? - שַׁעֲרֵי יְרוּשָלַיִם, שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. וַאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַאי דִּכְתִיב: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד, שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ" (תהילים קכב)? אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! שָׁמַעְתִּי בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: 'מָתַי יָמוּת זָקֵן זֶה, וְיָבֹא שְׁלֹמֹה בְּנוֹ, וְיִבְנֶה בֵּית הַבְּחִירָה, וְנַעֲלֶה לָרֶגֶל!' - וְשָׂמַחְתִּי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "כִּי טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף" (תהילים פד) - טוֹב לִי יוֹם אֶחָד שֶׁאַתָּה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה לְפָנַי, מֵאֶלֶף עוֹלוֹת שֶׁעָתִיד שְׁלֹמֹה בִּנְךָ לְהַקְרִיב לְפָנַי עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ: "וּמְכֻוָּונוֹת לָהֶם דְּרָכִים" וְכוּ': תַּנְיָא: ר' אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:

רש"י

עוקבין. אורבין: מהאי גיסא ומהאי גיסא דמרחקי. חברון וקדש רחוקות מגבולי הארץ. שני רביעי הארץ וההורג בסוף הגבול צריך לנוס רביע הארץ: ומ''ש מציעאי דמקרבי. ההורג בין חברון לשכם ובין שכם לקדש קרוב למקלט מיכן ומיכן: בין לדעת בין שלא לדעת. בין שברח שם לדעת קליטה בין [שלא] ברח שם (שלא) לדעת [קליטה] שלא היה יודע שהיא קולטת: פרוודהא. כפרים וחצרים הסמוכות לה ונקראות על שמה נתנו לכלב: וערי מבצר. כרכים גדולים שהיו בנחלת נפתלי הצדים צר וגו': ערים הללו. ערי מקלט: טירין קטנים. לפי שאין מזונות מצויין שם: ולא כרכים גדולים. שהכל נקבצים שם תמיד ויהא רגל גואל הדם מצויה שם ויארוב לו: כגון סליקום. עיר מבצר ויש כפר סמוך הנקרא אקרא דסליקום כך קדש העיר מבצר ועיר בינוני סמוכה לה הנקראת על שמה: ואם אין שם מים. כשנפלו בגורל בימי יהושע ללוים הביאו להם אמות מים אחרי כן מן הנהרות הרחוקים: במקום שווקים. שימצאו מזונות לקנות: במקום אוכלוסין. שיהו כפרים ויישוב סמוכים להם שלא יבואו גואלי הדם מרובים על העיר בחיל: כלי זיין. שלא יקנה גואל הדם שם זיין ויהרוג שאם יביא כלי זיין ממקומו ירגישו בו: וכלי מצודה. אף בהם הורגין חיות: מאי קרא. דמתקנינן להו לרוצחין דבר שצריכין . לו: לתלמיד שאינו הגון. שלא יביאוהו עונותיו לידי הריגה בשוגג ויגלה דאמרי' לקמן (עמוד ב) שאינו מצוי אלא ברשעים: לימנות בהצלה תחלה. שפתח הכתוב בו בערי מקלט תחלה: הזרח שמש לרוצחים. להכין להם חיותם כגון הנך מילי דלעיל: הזרחת שמש לרוצחים. בהבדלה זו ויפה עשית: ללמד בהמון. לדרוש ברבים: שכל תבואה שלו. שבקי במקרא במשנה ובהלכות ובאגדות: ורבנן ואיתימא רב מרי אמרי מי אוהב בהמון וגו' האוהב ת''ח לו תבואה. התורה מחזרת עליו ועל זרעו כדאמרינן בעלמא (שבת דף כג:) האי מאן דרחים רבנן הויין ליה בנין רבנן: [יהבו רבנן עינייהו ברבה. שהיה אוהב תלמידי חכמים ביותר והיו לו בנים ת''ח]: רב אשי אמר כו'. בדרב אשי גרסי' ללמוד בדרבינא גרסי' ללמד: ללמד בהמון. עם חברים רבים: נואלו שרי צוען. נשאו שרי נוף. אלמא הנואל נשא לחטוא: ללמד בהמון. מרבה תלמידים: לו תבואה. לפי שעל ידיהם ירבה הפלפול ונותן לב לתרץ קושיותיהם: בשעריך. בשביל שעריך: מאלף עולות כו'. מקרא כתוב אלף עולות יעלה שלמה וגו' (מלכים א ג):

תוספות

אין תוס' על עמוד זה

עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר