סקר
איך אתה מסתדר עם פירוש הרשב"ם לב"ב?





 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וּמָצְיָא עָקְרָא אֶלָּא בִּיאָה וּמַאֲמָר דְּהוּא קָעָבֵיד מָצְיָא עָקְרָא זִיקָּה דְּרַחֲמָנָא רְמָא עֲלַהּ לָא מָצְיָא עָקְרָא עוּלָּא אָמַר מְמָאֶנֶת אַף לְזִיקָּתוֹ מַאי טַעְמָא נִישּׂוּאֵי קַמָּאֵי קָא עָקְרָא אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְעוּלָּא כֹּל שֶׁיְּכוֹלָה לְמָאֵן וְלֹא מֵיאֲנָה צָרָתָהּ חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת וְאַמַּאי תְּמָאֵן הַשְׁתָּא וְתִעְקְרִינְהוּ לְנִישּׂוּאֵי קַמָּאֵי וְתִתְיַיבֵּם צָרָתָהּ צָרַת עֶרְוָה שָׁאנֵי דְּתָנֵי רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל מֵיאֲנָה בַּבַּעַל מוּתֶּרֶת לְאָבִיו בַּיָּבָם אֲסוּרָה לְאָבִיו אַלְמָא בִּשְׁעַת נְפִילָה נִרְאֵית כְּכַלָּתוֹ הָכָא נָמֵי בִּשְׁעַת נְפִילָה נִרְאֵית כְּצָרַת בִּתּוֹ אָמַר רַב מֵיאֲנָה בָּזֶה אֲסוּרָה לָזֶה מִידֵּי דְּהָוֵה אַבַּעֲלַת הַגֵּט בַּעֲלַת הַגֵּט לָאו כֵּיוָן דְּאִיתַּסְרָא לַהּ לְחַד אִיתַּסְרָא לְהוּ לְכוּלְּהוּ הָכָא נָמֵי לָא שְׁנָא וּשְׁמוּאֵל אָמַר מֵיאֲנָה בָּזֶה מוּתֶּרֶת לָזֶה וְלָא דָּמְיָא לְבַעֲלַת הַגֵּט בַּעֲלַת הַגֵּט הוּא דְּקָא עָבֵיד בַּהּ הָכָא הִיא קָעָבְדָא בֵּיהּ דְּאָמְרָה לָא רָעֵינָא בָּךְ וְלָא צָבֵינָא בָּךְ בָּךְ הוּא דְּלָא רָעֵינָא הָא בְּחַבְרָךְ רָעֵינָא רַב אַסִּי אָמַר מֵיאֲנָה בָּזֶה מוּתֶּרֶת אֲפִילּוּ לוֹ לֵימָא כְּרַבִּי אוֹשַׁעְיָא סְבִירָא לֵיהּ דְּאָמַר אֵינָהּ מְמָאֶנֶת לְזִיקָּתוֹ בְּחַד יָבָם הָכִי נָמֵי דְּמָצְיָא עָקְרָא הָכָא בִּשְׁנֵי יְבָמִין עֲסִיקִינַן דְּאֵין מֵיאוּן לַחֲצִי זִיקָּה כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מֵיאֲנָה בָּזֶה מוּתֶּרֶת לָאַחִין וְלֹא הוֹדוּ לוֹ מַאן לֹא הוֹדוּ לוֹ אָמַר אַבָּיֵי רַב רָבָא אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא וְאָמְרִי לַהּ רַב אַסִּי בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים בְּפָנָיו וְכוּ' תַּנְיָא אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי וַהֲלֹא פִּישׁוֹן הַגַּמָּל מֵיאֲנָה אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי לְבֵית הִלֵּל פִּישׁוֹן הַגַּמָּל בְּמִדָּה כְּפוּשָׁה מָדַד לְפִיכָךְ מָדְדוּ לוֹ בְּמִדָּה כְּפוּשָׁה מִדְּקָא אָכֵיל פֵּירֵי פְּשִׁיטָא נְשׂוּאָה הִיא וְהָאָמְרִי בֵּית שַׁמַּאי נְשׂוּאָה לָא מְמָאֲנָה תְּרֵי קִיטְרֵי עֲבַדוּ בֵּיהּ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים בִּפְנֵי בֵּית דִּין וְכוּ' תְּנַן הָתָם הַחֲלִיצָה וְהַמֵּיאוּנִין בִּשְׁלֹשָׁה מַאן תַּנָּא אָמַר רַבָּה בֵּית שַׁמַּאי הִיא אַבָּיֵי אָמַר אֲפִילּוּ תֵּימָא בֵּית הִלֵּל עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי בֵּית הִלֵּל אֶלָּא דְּלָא בָּעֵינַן מוּמְחִין אֲבָל שְׁלֹשָׁה בָּעֵינַן כִּדְתַנְיָא בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים בִּפְנֵי בֵּית דִּין וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בִּפְנֵי בֵּית דִּין וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין וְאֵלּוּ וְאֵלּוּ מוֹדִים שֶׁצָּרִיךְ שְׁלֹשָׁה רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁירִין בִּשְׁנַיִם אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב נַחְמָן הֲלָכָה כְּאוֹתוֹ הַזּוּג בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים תְּמָאֵן וְכוּ' וְהָא מֵיאֲנָה חֲדָא זִימְנָא אָמַר שְׁמוּאֵל עַד שֶׁתַּגְדִּיל וְתֹאמַר רוֹצָה אֲנִי בַּמֵּיאוּנִים הָרִאשׁוֹנִים עוּלָּא אָמַר תַּרְתֵּי קָתָנֵי אוֹ שֶׁתְּמָאֵן וְתַגְדִּיל וְתֵיאָרֵס אוֹ שֶׁתְּמָאֵן וְתִנָּשֵׂא לְאַלְתַּר בִּשְׁלָמָא עוּלָּא הַיְינוּ דְּקָתָנֵי עַד שֶׁתַּגְדִּיל וְתִנָּשֵׂא אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל עַד שֶׁתַּגְדִּיל וְתֹאמַר מִיבְּעֵי לֵיהּ קַשְׁיָא מַתְנִי' אֵי זוֹ הִיא קְטַנָּה שֶׁצְּרִיכָה לְמָאֵן כֹּל שֶׁהִשִּׂיאוּהָ אִמָּהּ וְאַחֶיהָ לְדַעְתָּהּ הִשִּׂיאוּהָ שֶׁלֹּא לְדַעְתָּהּ אֵינָהּ צְרִיכָה לְמָאֵן רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר כׇּל תִּינוֹקֶת שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִשְׁמוֹר קִידּוּשֶׁיהָ אֵינָהּ צְרִיכָה לְמָאֵן רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אֵין מַעֲשֵׂה קְטַנָּה כְּלוּם אֶלָּא כִּמְפוּתָּה בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן לֹא תֹּאכַל בִּתְרוּמָה בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל תֹּאכַל בִּתְרוּמָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר כׇּל עַכָּבָה שֶׁהִיא מִן הָאִישׁ כְּאִילּוּ הִיא אִשְׁתּוֹ כׇּל עַכָּבָה שֶׁאֵינָהּ מִן הָאִישׁ כְּאִילּוּ אֵינָהּ אִשְׁתּוֹ גְּמָ' אָמַר רַב יְהוּדָה וְאָמְרִי לַהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ כּוֹתְבִין גֵּט מֵיאוּן לָא רָעֵינָא בֵּיהּ וְלָא צָבֵינָא בֵּיהּ וְלֵית אֲנָא בָּעֲיָא לְהִתְנַסְבָא לֵיהּ כֵּיוָן דַּחֲזוֹ דִּנְפִישׁ דִּיבּוּרָא אָמְרִי


רש"י

ומציא עקרא. שלא תהא צריכה גט לביאתו דהא אמרי ב''ה ממאנת ביבם דומיא דבעל: נישואין קמאי עקרא. ושוב אין כאן זיקה: כל שיכולה למאן. בפרק קמא (לעיל ב:) בתו קטנה הנשואה לאחיו ולא קיבל אביה קידושין כגון שהשיאה אביה תחלה לאחר ונתגרשה והיא יתומה בחיי האב ויכולה למאן ולא מיאנה בו ומת צרתה חולצת שאינה צרת הבת להפטר משום צרת ערוה הואיל והבת יכולה למאן אינן נישואין גמורין ולא מתייבמת הואיל ולא מיאנה הבת הויא לה הך צרת ערוה במקצת: צרת ערוה שאני. דאע''ג דמהני מיאון לקטנה יבמה בעלמא למיפק בלא חליצה לא מהני לגבי ערוה אם מיאנה באביה שהוא יבמה למיהוי צרתה מותרת ליבם: דתני רמי בר יחזקאל. קטנה שמיאנה בבעל מותרת לינשא לאביו דעקרתינהי לנשואין והויא כאנוסה ומפותה אבל מת בעלה ולא מיאנה בו ומיאנה ביבם אע''ג דנפקא בלא חליצה אלמא נישואי קמאי עקרא אפ''ה אסורה לאביו מפני מראית העין דמשעת נפילה דאהני נישואי קמאי למיפל קמי יבם ולהצריכה מיאון לגבי יבם נראית כלתו של חמיה: ה''נ. אע''ג דעקרא לנישואי קמאי נראית צרתה כצרת בתו הואיל ואהנו נישואי אחיו בבתו למרמי קמיה: מיאנה. יבמה באחד מן האחין יבמין אסורה לכולן: אבעלת הגט. אם נתן לה האחד גט פסלה על כולן: אמר אביי רב. לא הודה לו דאיהו אמר לעיל מיאנה בזה אסורה לזה: רבי אושעיא לא הודה לו. מדקאמר ר' יוחנן מותרת לאחין אע''ג דאיהו גופיה נמי במשמע ומיהו אי איכא אחין אין דהוה ליה מיאון לחצי זיקה כרב אסי אבל בחד יבם דמיאנה בזיקה שלימה אסורה ולרבי אושעיא אפי' בחד יבם נמי שריא דאין מיאון לזיקה: ואמרי לה רב אסי. נמי לא הודה לו וכל שכן רבי אושעיא דרבי יוחנן דוקא לאחין אמר ולא לו: במדה כפושה מדד. במדה כפויה מדד לשון אונאה כמודד בשולי המדה וחברו מצאתי בתוספתא דאהלות קדירה שהיא נתונה כו' היתה כפושה לשון הכפישני באפר (איכה ג) שהיה מפסיד נכסי מלוג שלה: תרי קיטרי עבדו ביה. שני קשרים עשו עליו לרעתו: והרי מיאנה חדא זימנא. בבעלה ואמאי קתני ותמאן ותנשא: רוצה אני. שמא חזרה: תרתי קתני. לאו למיהדר למאן זימנא אחריתי אלא תרתי מילי נינהו ממאנת וממתנת מליארס לאחר עד שתגדיל כדי שלא תחזור ותמאן בשני או אם רצתה להנשא ממאנת בבעל ותנשא לאלתר דתו לא ממאנת לבית שמאי דנשואה היא: מתני' אין מעשה קטנה אלא כמפותה. כדקתני בת ישראל לכהן לא תאכל כו' דכמי שלא נשאת דמי: כל עכבה כו'. כל מה שהיא מעוכבת אצלו בשבילו כאילו היא אשתו ובגמרא מפרש מה היא: גמ'

תוספות

מידי דהוה אבעלת הגט. הקשה רבינו יהודה א''כ מיאנה בבעל אמאי מותרת לאביו ניחוש מידי דהוה אבעלת הגט שאסורה לאביו ואומר דשמא הכא שייך למיחש טפי כיון שאינה אשתו ואינה אסורה במיאון ה''ה דגט לא אסר לה כיון שאינה אשתו: מאן לא הודו לו אמר אביי רב. משמע אבל ר' אושעיא הודה לו ומיאנה בזה מותרת לאחין דקאמר היינו לכל האחין ה''ל כרבי אושעיא דאמר אינה ממאנת לזיקתו מאן לא הודה לו רבי אושעיא דיש לו דאין מיאון לכולה זיקה אבל רב אסי הודה לו דאית ליה אין מיאון לחצי זיקה הא לכולה זיקה יש מיאון והא דקאמר מותרת לאחין היינו אף לו כיון דאין מיאון לחצי זיקה איכא דאמרי אמרו רב אסי וכל שכן ר' אושעיא וכן פירש בקונטרס: תרי קיטרי עבדו ביה. בירושלמי פריך אילו העושה דבר שלא כשורה מתירין ערוה שלו ומשני רב חסדא (היא) הדא אמרה עברה ומיאנה מן הנשואין ושלא בפניו על דעתייהו דבית שמאי מיאונה מיאון ואין זו קושיא כ''כ דאיכא למימר דקידושי קטנה דרבנן נינהו ואפקעינהו רבנן לקידושין מינייהו: מכשירין בשנים הוא הדין בחד אלא שצריך לעדות שמיאנה: הלכה כאותו הזוג. פר''ח דוקא בדיעבד אבל לכתחילה לא דמכשירים דיעבד משמע:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר