סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וְדִלְמָא אַאֵינוֹ פּוֹסֵל אִי נָמֵי מִמַּאי דְּאִיתַהּ לִדְרַב הוּנָא דִּלְמָא לֵיתַהּ דְּרַב הוּנָא כְּלָל וּבִדְרַב הַמְנוּנָא קָמִיפַּלְגִי דְּאָמַר רַב הַמְנוּנָא שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁזִּינְּתָה אֲסוּרָה לִיבָמָהּ
דְּרַב אָמַר הֲרֵי הִיא כְּאֵשֶׁת אִישׁ וּמִיפַּסְלָא בִּזְנוּת וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵינָהּ כְּאֵשֶׁת אִישׁ וְלָא מִיפַּסְלָא בִּזְנוּת וְאִי נָמֵי בְּקִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בִּיבָמָה קָמִיפַּלְגִי דְּרַב אָמַר הֲרֵי הִיא כְּאֵשֶׁת אִישׁ וְלָא תָּפְסִי בַּהּ קִדּוּשִׁין וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵינָהּ כְּאֵשֶׁת אִישׁ וְתָפְסִי בַּהּ קִדּוּשִׁין
וְהָא אִפְּלִיגוּ בַּהּ חֲדָא זִימְנָא חֲדָא מִכְּלָל דַּחֲבֶרְתַּהּ אִיתְּמַר
מַתְנִי' אָמְרוּ לוֹ מֵתָה אִשְׁתְּךָ וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאָבִיהָ מֵתָה וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאִמָּהּ מֵתָה וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאָבִיהָ מֵתָה וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאִמָּהּ וְנִמְצְאוּ כּוּלָּן קַיָּימוֹת מוּתָּר בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁלִישִׁית וּבַחֲמִישִׁית וּפוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן
וְאָסוּר בַּשְּׁנִיָּה וּבָרְבִיעִית וְאֵין בִּיאַת אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ
וְאִם בָּא עַל הַשְּׁנִיָּה לְאַחַר מִיתַת הָרִאשׁוֹנָה מוּתָּר בַּשְּׁנִיָּה וּבָרְבִיעִית וּפוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְאָסוּר בַּשְּׁלִישִׁית וּבַחֲמִישִׁית וְאֵין בִּיאַת אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ
בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד הוּא פּוֹסֵל עַל יְדֵי אַחִין וְהָאַחִין פּוֹסְלִין עַל יָדוֹ אֶלָּא הוּא פּוֹסֵל תְּחִלָּה וְהָאַחִין פּוֹסְלִין תְּחִלָּה וָסוֹף
כֵּיצַד בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ פָּסַל עַל יְדֵי אַחִין בָּאוּ עָלֶיהָ אַחִין וְעָשׂוּ בָּהּ מַאֲמָר נָתְנוּ גֵּט אוֹ חָלְצוּ פּוֹסְלִין עַל יָדוֹ
גְּמָ' אַטּוּ כּוּלְּהוּ לָאו לְאַחַר מִיתַת רִאשׁוֹנָה נִינְהוּ אָמַר רַב שֵׁשֶׁת לְאַחַר מִיתַת רִאשׁוֹנָה וַדַּאי
בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְכוּ' בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד תְּחִלָּה פָּסֵיל בְּסוֹף לָא פָּסֵיל וְהָתָנֵי רַב זְבִיד בַּר רַב אוֹשַׁעְיָא הָעוֹשֶׂה מַאֲמָר בִּיבִמְתּוֹ וְאַחַר כָּךְ בָּא אָחִיו שֶׁהוּא בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד עָלֶיהָ פְּסָלָהּ
אָמְרִי בִּיאָה פָּסֵיל אֲפִילּוּ בְּסוֹף מַאֲמָר תְּחִלָּה פָּסֵיל בְּסוֹף לָא פָּסֵיל וּבִיאָה אֲפִילּוּ בְּסוֹף פָּסֵיל וְהָא קָתָנֵי אֶלָּא שֶׁהוּא פּוֹסֵל תְּחִלָּה וְהֵן תְּחִלָּה וָסוֹף כֵּיצַד בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ וְכוּ'
חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד הוּא פּוֹסֵל תְּחִלָּה וְהֵן פּוֹסְלִין תְּחִלָּה וָסוֹף בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּמַאֲמָר אֲבָל בִּיאָה פּוֹסֶלֶת אֲפִילּוּ בַּסּוֹף כֵּיצַד בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ פָּסַל עַל יְדֵי אַחִין
וּמִי אִית לֵיהּ מַאֲמָר כְּלָל עַל יְדֵי אַחִין וְהָתַנְיָא בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד הוּא פּוֹסֵל בְּדָבָר אֶחָד וְהָאַחִין פּוֹסְלִין עַל יָדוֹ בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים הוּא פּוֹסֵל עַל יְדֵי אַחִין בְּבִיאָה וְהָאַחִין פּוֹסְלִין עַל יָדוֹ בְּבִיאָה בְּמַאֲמָר בְּגֵט בַּחֲלִיצָה
בִּיאָה דְּפָסְלָה בֵּין בִּתְחִלָּה בֵּין בְּסוֹף פְּסִיקָא לֵיהּ מַאֲמָר דְּבִתְחִילָּה פָּסֵיל בְּסוֹף לָא פָּסֵיל לָא פְּסִיקָא לֵיהּ
אִיתְּמַר נָמֵי אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל יֵשׁ לוֹ גֵּט וְכֵן אָמַר רַב תַּחְלִיפָא בַּר אֲבִימִי יֵשׁ לוֹ מַאֲמָר תַּנְיָא נָמֵי הָכִי יֵשׁ לוֹ גֵּט וְיֵשׁ לוֹ מַאֲמָר דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר
וְסָבַר רַבִּי מֵאִיר יֵשׁ לוֹ גֵּט וְהָתַנְיָא עָשׂוּ בִּיאַת בֶּן תֵּשַׁע כְּמַאֲמָר בַּגָּדוֹל רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר עָשׂוּ חֲלִיצַת בֶּן תֵּשַׁע כְּגֵט בַּגָּדוֹל וְאִם אִיתָא לִיתְנֵי כְּגִיטּוֹ אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אִית לֵיהּ וְזוּטַר
לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל דְּאָמַר אֵין גֵּט אַחַר גֵּט הָנֵי מִילֵּי בְּגָדוֹל אַחַר גָּדוֹל וְקָטָן אַחַר קָטָן אֲבָל גָּדוֹל אַחַר קָטָן מַהֲנֵי
לְרַבָּנַן דְאָמְרִי יֵשׁ גֵּט אַחַר גֵּט הָנֵי מִילֵּי בְּגָדוֹל אַחַר גָּדוֹל אוֹ בְּקָטָן אַחַר קָטָן אֲבָל קָטָן אַחַר גָּדוֹל לָא מַהֲנֵי

רש"י

הכי גרסינן אי נמי ליתא לדרב הונא כלל ובדרב המנונא קמיפלגי: והא אפליגו בה חדא זימנא. בהאי פירקא גופיה (לעיל דף צב:) דאמר שמואל בעניותינו צריכה גט: מתני' אמרו לו מתה אשתך ונשא אחותה מאביה. שלא מאמה: וחזרו ואמרו לו מתה. השנייה ונשא אחותה של שנייה מאמה ולא מאביה ונמצאת שלישית רחוקה מן הראשונה ולא קרובתה היא: חזרו ואמרו לו מתה. ונשא אחותה של שלישית זו מאביה ולא מאמה נמצאת רביעית רחוקה מן השנייה וכ''ש מן הראשונה: חזרו ואמרו לו מתה. ונשא אחותה מאמה ורחוקה מן השלישית ואח''כ אמרו לו כולן קיימות: מותר בראשונה ובשלישית ובחמישית. שאין קרובות זו לזו ואף על גב שהשלישית אחות השנייה היא שריא דקדושי שנייה לא תפסי דאחות אשה היא והויא לה כאנוסה ומפותה ותניא (לקמן דף צז.) אנס אשה מותר לישא בתה דלא אסרה תורה אלא אחות אשה והיכא דלא תפוס קדושין לאו אשה היא וכן חמישית אף על פי שהיא אחות הרביעית מותרת הואיל ותפסי קדושי שלישית נמצאת ביאת רביעית שהיא אחות שלישית ביאת זנות ולא אסרה חמישית עליו: ופוטרות צרותיהן. אם מת ובא יבם וייבם את אחת מהן נפטרה צרתה: ואסור בשניה וברביעית. בשניה משום ראשונה וברביעית משום שלישית: לאחר מיתת הראשונה. שאמת היו הדברים של ראשונה ושאר הדברים שקר היו: ואסור בשלישית. מפני שנייה ובחמישית מפני רביעית: הוא פוסל תחלה. כשבעל תחלה אבל לא בסוף כדמפרש בגמרא: פוסלין על ידו. דביאתו לא קנייה לגמרי אלא כמאמר בעלמא והא קי''ל (לעיל דף נ.) דיש מאמר וגט וביאה וחליצה אחר מאמר: גמ' לבסוף לא פסיל. אם עשה בה גדול מאמר קודם ביאת בן תשע לא פסיל לה ביאת בן תשע אבעל מאמר: והתני רב זביד כו'. ומשני ביאת בן תשע פסלה אפי' בסוף אבל מאמרו של בן תשע אם הוא תחלה פסיל לבסוף לא פסיל: והא קתני הוא פוסל תחלה. ומפרש ביאה לאלתר אלמא אביאה קאי: חסורי מחסרא כו'. אבל ביאה אפי' בסוף כיצד בן ט' שנים שבא על יבמתו פסל ע''י אחין שעשו בה מאמר תחלה דהא כיצד אבסוף קאי: יש לו גט. לפוסלה ע''י אחין דקיימא עלייהו בכיון שלא בנה שוב לא יבנה: עשו חליצת בן ט'. לדחות כגט בגדול שפוסל ע''י אחין וצריכה חליצה כן חליצת בן ט' אינה לפטור אלא לפסול: אית ליה. גט: וזוטר. מגט דגדול אבל חליצתו הויא כגט דגדול ומשום הכי לא תני כגיטו והשתא קמפרש ואזיל מאי בצירותיה דגטו מגט דגדול לר''ג כו':

תוספות

ודלמא אאינו פוסל. ואם תאמר ומאי דוחקיה לומר כן נימא דבדרב המנונא פליגי ואכולה מילתא דר' יוסי ויש לומר דלא מסתבר ליה למימר דפליגי בדרב המנונא משום דאמר בסוטה בסוף היה מביא (דף יח: ושם) דלית הלכה כוותיה ולא ניחא ליה נמי לומר דפליגי באין קידושין תופסין ביבמה משום דאיפליגו בה חדא זימנא. וכן אמר רב תחליפא בר אבימי יש לו מאמר. אר''י דמ''ד יש לו מאמר אבל גט לא דמאמר עדיף שהוא במקום ביאה אבל גט הוי במקום חליצה וביאה עדיפא מחליצה דהא ביאה אמרינן דפסיקא ליה בין בתחלה בין בסוף אבל חליצה לא ושמואל דאמר גט יש לו כ''ש מאמר דיש לו: רבי מאיר אומר עשו חליצת בן ט' כו'. אר''י דלר''מ יש לו חליצה וכ''ש ביאה אבל לרבנן דוקא ביאה יש לו אבל חליצה אין לו ומתניתין וברייתא דלעיל דקתני בן ט' פוסל ע''י אחין בדרך אחד ע''כ רבנן היא דלרבי מאיר פסיקא ליה חליצה כמו ביאה דאמר חליצת בן ט' כגט בגדול וגט של גדול פוסל אפי' לבסוף והא דפליגי שמואל ורבי אלעזר בריש כל הגט (גיטין דף כד:) דלשמואל חליצת קטן פסולה ופוסלת ולרבי אלעזר אינה פוסלת ליכא למימר דאליבא דרבנן פליגי וסבר שמואל דלרבנן פוסלת בתחלה ורבי אלעזר סבר דאפי' בתחלה לא פסלה דע''כ מודה שמואל דלרבנן אין לו חליצה כלל דבפרק מצות חליצה (לקמן קה:) אמתניתין דהחולצת מן הקטן חליצתה פסולה אמר שמואל זו דברי רבי מאיר אבל חכמים אומרים אין חליצת קטן כלום ואליבא דר''מ נמי ליכא למימר דפליגי דהא בהדיא קאמר הכא עשו חליצת בן ט' כגט בגדול אלא במתני' דפ' מצות חליצה (ג''ז שם) פליגי דשמואל מוקי לה כר' מאיר ורבי אלעזר מוקי לה כרבנן:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר