סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף

א''ל כולה כאחת היא באה ולמה אמרו בשלשה פרקים כדי לעשו' פומבי לדבר ר' יהודה בר פזי בשם רבי הן נקרא ולא נבעת לטובה {שמות לה-ה/כב ??} כל נדיב לב . לרעה {שמות לב-ג} ויתפרקו כל העם וגו' לטובה {שמות יט-יז} ויוצא משה את העם לרעה {דברים א-יז/כב ??} ותקרבון אלי כלכם. לטובה {שמות טו-א} אז ישיר משה ובני ישראל לרעה {במדבר יד-א} ותשא כל העדה וגו' אמר ר' חייא בר אבא {צפניה ג-ז} אכן השכימו השחיתו וכל השחתה שהיו עושין בהשכמה היו עושין אותה א''ר אבא בר אחא אין את יכול לעמוד על אופיא של אומה זו נתבעין לעגל ונותנין נתבעין למשכן ונותנין. תנא ריב''ח הדא מתניתא {שמות כה-יז} ועשית כפורת זהב טהור יבא זהב של כפורת ויכפר על זהב של עגל ר' בשם רשב''ג שלש תרומות נאמרו בפ' זאת תרומת אדנים ותרומת שקלים ותרומת המשכן {שמות כה-ב} דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה וגו' זו תרומת אדנים {שמות כה-ב} מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי זו תרומת שקלים {שמות כה-ג} וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זו תרומת המשכן תרומת המשכן למשכן מה שירצו יעשו) תרומת שקלים לקרבן מה שירצו יעשו כדי שיהא יד כולן שוה. תרומת אדנים לאדנים {שמות ל-טו} העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט אמר רבי אבון אף בפרשה הזאת נאמר בה ג' תרומות {שמות ל-יג} מחצית השקל תרומה לה' יתן תרומת ה' לתת את תרומת ה': בט''ו בו קורין את המגילה בכרכים: לא כן אמר רבי חלבו ר''ה רב בשם ר''ח רבה הכל יוצאין בי''ד שהוא זמן קריאתה (א''ל) לא בא אלא ללמדך שכל המצות הנוהגו' באדר. שני אינן נוהגות באדר ראשון ר' יוסה ור' אחא הוון יתבין א''ר יוסה לר' אחא לא מסתברא אלא לשעבר אבל. לבא לא והא תני מקום שנהגו לקרותה שני ימים קורין אותה שני ימים א''ל אוף אנא סבר כן אמר רבי מנא ויאות אילו משקרייא בי''ד חוזר וקרייא בט''ו שמא אין שומעין לו אם את אומר כן נמצאת עוקר זמן כרכים בידך. תני רשב''ג אומר מצות הנוהגות באדר שני אינן נוהגות בראשון חוץ מהספד ותענית שהן שווין בזה ובזה ר' בא רבי ירמיה בשם רב ר' סימון בשם ריב''ל הלכה כרשב''ג רב הונא רבה דצפורין אמר הנהיג ר''ח בציפורין כהדא דרשב''ג לא אמר אלא הנהיג (אבל) הא להלכה לא אבל לענין שטרות כותבין אדר ראשון ואדר שני) סתם ר''י אומר אדר ראשון

קרבן העדה

שקליהן קודם החג: כולה כאחת היא באה. לצורך כל השלשה תרומות היו תורמין בר''ח ניסן ואף שלא היו בה ממקומות הרחוקים לית לן בה שתורמין על הגבוי ועל העתיד לגבות: כדי לעשות פומבי לדבר. לפרסם ולהודיע כי בחג הפסח חובה להביא תרומה ממקום הקרוב לירושלם והרחוק במקצת בעצרת והרחוק ביותר בחג אבל לתוך הקופות לא בא משקלי הרחוקים: הן נקרא ולא נבעת. איך אפשר לקרות פסוקים אלו בלא בעיתה ורעדה: לטובה. לנדבת משכן לא הביאו כולם אלא כל נדיב לב הביאו: לרעה. במעשה עגל כתיב ויתפרקו כל העם: לטובה. במתן תורה כתיב ויוצא משה את העם ולא יצאו מעצמן: לרעה. בשילוח מרגלים ותקרבין אלי מעצמן: אז ישיר משה. וע''י החעוררות משה השירו גם בני ישראל: לרעה. בביאת מרגלים ותשא כל העדה את קולם מעצמן: אכן השכימו השחיתו. כלומר גם הנביא צפניה הוכיחן כיוצא בזה השחתה עשו בהשכמה והטוב לא עשו בהשכמה שגבי עגל כתיב וישכימו ממחרת וגבי נדבת המשכן כתיב והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר ולא בהשכמה ממש: אופיא. דעתם ומנהגם של אומה זו: נתבעין לעגל. כשתבעו מהם זהב לעגל נתנו וכשתבעו למשכן נתנו: הדא מתניתא. פליגא על רבי בא דלכך נתנו למשכן כדי לכפר על מעשה עגל: בפרשה זאת. היא פרשת ויקחו לי חרומה: מה שירצו יעשו. לצרכי המשכן יהיה לאיזה צורך שיהיה וגם כמה שהיו רוצים היו יכולים ליתן: מה שירצו יעשו. לאיזה קרבן שהיו צריכין וכן מבקר. מומין היו לוקחין שכרן מתרומת הלשכה וכמה שהיו רוצים היו יכולים ליתן ובלבד שיהא יד כולם שוה: תרומת אדנים לאדנים. דוקא ולא לשאר דברים: אף בפרשה הזאת. והיא פרשת כי תשא: הכל יוצאין בי''ד. אפי' כרכים שהוא עיקר זמן קריאתה והא דתנן כרכים קורין בט''ו היינו אם רצו משא''כ עיירות אסורים לקרות בט''ו דכתיב ולא יעבור: לא בא אלא ללמדך כו'. כלומר ולא תיקשי לך א''כ דהכל יוצאין בי''ד בזמניהסם ל''ל דבבבלי ריש מגילה אמרי' בזמניהם בא ללמד שזמנו של זה לא כזמנו של זה: קאמר הש''ס דלרבי חלבו בא ללמד שיכול לקרותן באחד מהזמנים באדר ראשון או בשני ובמגילה פ''ק הגירסא לא בא אלא ללמדך שהמצות נוהגות בשני ואיכא לפרוש. דה''ק בזמניהם אתי ללמד שלא יקראו אלא בזמנם דהיינו באדר שני והא ודאי דלרבי חלבו קשיא מתני' דתני בט''ו קורין את המג. לה בכרכים דמשמע מינה דחיובא הוא שיקראו דוקא בט''ו א''נ הכי קשיא ליה דבמחניתין משמע שאין קורין אלא באדר שני דומיא דאינך: הוון יתיבין. והוה קשיא להו מחני' לר' חלבו: ה''ג לא מסתבר אלא לשעבר אבל להבא לא. וה''פ הא דר''ח אינו אלא לשעבר אם קרא בכרכים בי''ד שיצא אבל לכתחלה צריך לקרו ' בט''ו ומתניתין איירי בלכתחילה: ופריך והא תני מקום שנהגו לקרות שני ימים. והיינו במקום שמסופקים אם הוא כרך או כפר ואס''ד שהכל יוצאין בי''ד למה קורין שני ימים: א''ל אף אנא סובר כן. שאינו יוצא בי''ד: ויאות. בחמיה וכי שפיר קפריך דקאמר שאף הוא סובר כן. ל''א ויאות ושפיר קאמר ר''ח ולא קשיא מהך ברייתא: שמא אין שומעין לו. וכי מוחין בידו: אם אומר את כן. שעיר שהיא ספק כרך אם קראו בי''ד שאסורין לקרות בט''ו עקרת זמן הכרכים בידך ולא ידענו שהוא ספק ובטלת תקנת חכמים שאמרו שהכרכים יקראו בט''ו לחלוק כבוד לא''י וכיון שאין מוחין בידן לא קשיא לרבי חלבו דלכך קורין שני ימים אע''פ שיצאו בקריאת י''ד כיון דלא אפשר: מצות. הנוהגות באדר שני עון סדר פרשיות ומקרא מגילה ומתנות לאביונים: שהן שוין בזה ובזה. שבי''ד ובט''ו שבראשון נמי אסור בהספד ובתענית: לא אמר אלא הנהיג. אבל אין מורין כן: כותבין אדר הראשון ואדר השני. כלומר ולא אמרינן דאדר ראשון שבט מיקרי אלא שניהן הן אדר וכותבין בשטרות אדר. אלא שבאדר ב' כותבין אדר תניין: רי''א כותבין תי''ו.

ריבב"ן

אין פירוש בדף זה
תיכנות: אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר