הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"מדשקיל וטרי אליביה הלכתא כוותיה" / "סוגיא כוותיה"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה]
זבחים קב ע"א
"אפי' טמא בשעת זריקת דמים וטהור בשעת הקטר חלבים - אינו חולק. הא טהור בשעת זריקת דמים וטמא בשעת הקטר חלבים - חולק, מתניתין דלא כאבא שאול; דתניא, אבא שאול אומר: לעולם אינו אוכל עד שיהא טהור משעת זריקה עד שעת הקטר חלבים, דאמר קרא: +ויקרא ז+ המקריב את דם השלמים ואת החלב, דאפי' הקטר חלבים נמי בעי. בעי רב אשי: נטמא בינתיים, מהו? בשעת זריקה ובשעת הקטרה בעינן והאיכא, או דלמא עד שיהא טהור משעת זריקה ועד שעת הקטר חלבים? תיקו."
1.
הגמרא קובעת שמשנתנו חולקת על "אבא שאול". במשנתנו משמע שאם היה טהור בשעת זריקת הדם והיה טמא בשעת הקטר חלהים – חולק, ולפי אבא שאול - לא חולק.
2.
רב אשי מציג בעיה, ורש"י מפרש שהבעיה היא לפי שיטת אבא שאול, [רש"י: "בעי רב אשי - אליבא דאבא שאול"]
3.
רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פרק י הלכה כא:
כל שאין לו חלק בבשר אין לו חלק בעורות, אפילו טמא בשעת זריקת דמים וטהור בשעת הקטר חלבים אינו חולק בבשר שנאמר המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה, עד שיהיה טהור וראוי לעבודה משעת זריקה עד אחר הקטר חלבים.
הרמב"ם פוסק כאבא שאול.
4.
וקשה: הרי זה בניגוד ל"סתם משנה" - משנתנו!
4.1
אולי אפשר לומר, שהרמב"ם סובר שהביטוי "מתניתין דלא כ..." ["מתניתין דלא כאבא שאול"] מלמד שעורך הגמרא קובע שאין הלכה כמשנה!
5.
תוספות יום טוב מסכת זבחים פרק יב:
... וא"ת הרמב"ם והר"ב למה פירשו כאבא שאול.
כנראה שהוא מתכוון לשאלתנו בסעיף 4.
6.
והוא מיישב [הוא לא מיישב כדברינו לעיל בסעיף 4.1]:
ונ"ל משום דבתר הכי בעי רב אשי. נטמא בינתים מהו [כלומר וטבל]. בשעת זריקה ובשעת הקטר חלבים בעינן. והאיכא. או דלמא עד שיהא טהור משעת [זריקה עד שעת] הקטר חלבים. והך בעיא לא קאי אלא אליבא דאבא שאול וכן פירש"י.
ה"בעי" שמציג רב אשי מופנה כלפי דעת אבא שאול, וכלעיל בסעיף 2.
6.1
ומש"ה משמע ליה להרמב"ם דהלכתא כוותיה
הרמב"ם פוסק כרב אשי שדן לפי אבא שאול.
6.1.1
נראה שהוא מתכוון לכך, שמכיון שהגמרא דנה על פי דעת אבא שאול לכן יש לפסוק כמותו, על פי הכלל של "מדשקיל וטרי אליביה הלכתא כוותיה".
6.2
נראה, שהכלל לעיל "חזק" יותר כשמדובר ברב אשי, שהוא זה שהציג את הבעיה, מפני שרב אשי הוא "בתראי", והוא גם היה עורך הגמרא.