|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
ביברי דנרש, אינן מן הישוב – בונה
"תנו רבנן: כל שיש ביבשה יש בים, חוץ מן החולדה. אמר ר' זירא: מאי קראה? האזינו כל יושבי חלד. אמר רב הונא בריה דרב יהושע: ביברי דנרש, אינן מן הישוב" (חולין, קכז ע"א).פירוש: ועוד בעניינם של יצורים החיים רק בסביבה אחת. תנו רבנן [שנו חכמים]: כל בעל חיים שיש כמותו ביבשה, בדומה לו יש גם בים, חוץ מן החולדה, הנמצאת ביבשה בלבד. אמר ר' זירא: מאי קראה [מה המקרא] המלמד על כך? "האזינו כל יושבי חלד", שכן היבשה נקראת "חלד" על שום שהיא מקומה הבלעדי של החולדה. ועוד בעניינם של יצורים החיים רק במקום אחד אמר רב הונא בריה [בנו] של רב יהושע: ביברי [הבונים] באיזור העיר נרש, אינן מן הישוב שהם חיים רק במים ולא ביבשה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: בונה אירופי שם באנגלית: Beaver שם מדעי: Castor fiber
שם נרדף במקורות: ביברי
נושא מרכזי: האם הבונה היה נפוץ באזורנו ומדוע איננו מן היישוב?
זיהוי "ביברי דנרש" נתון למחלוקת הנובעת גם מהבדלי גירסאות. לדעת ה"ערוך" הכוונה לבעל חיים החי בקרבת מים: "ביברי – דנרש אינו מן היישוב בפרק העור בגמרא דעכבר כלומר אין דרין ביישוב אלא במים". המקור הראשון לזיהוי המין ביברי הוא דברי רש"י בסוגייתנו המזהה אותו עם הבונה האירופי. מפרש רש"י: "ביברי דנרש - חיות המצויות באותו מקום ביברונ"ש בלע"ז. אינן מן הישוב - אינן גדלות אלא במים". ד"ר מ. קטן מתרגם ב"אוצר לעזי רש"י" את ביברונ"ש (bevrons) למכרסם בונה אירופי. הוא מציין שרש"י רצה להצביע על קרבת השם הארמי לצרפתי(1). במוסף הערוך אנו מוצאים תאור רחב יותר: "פירוש פיבר בלשון רומיי (שמו הלטיני של הבונה fiber). מין חיה יושבת בחורים בשפת הים וזנבה במים ועורה חשוב מפני דקות השער". הבונה חי בסביבת מים מתוקים בלבד לכן צריך להניח שהמונח ים מתייחס לגופי מים בכלל או אגמים פנימיים. פרוותו העדינה של הבונה הייתה אחת הסיבות העיקריות לכך שהוא ניצוד עד שכמעט הוכחד בתחילת המאה ה – 19. התוס' מביא כאן גירסה שונה ואת פירוש ר"ת שעל פיו אין מדובר כלל בשמו של בעל חיים אלא בשם מקום: "הני ביברי דנרש אינן מן הישוב - פירש בקונטרס ביברונ"ש בלע"ז שאין לוקים עליהן משום השרץ השורץ שהן גדלות במים. ור"ת אומר דגרסינן ביברי ונרש ועיירות הן כדמשמע בכיצד מעברין הני מעלות ומורדות דביברי ונרש אזקינן וכו'". כמבוא לתשובה לשאלה האם הבונה היה נפוץ באזורנו עלינו לזהות את מיקומה של העיר "נרש" ששמה נכלל בשמו. השם נרש מוזכר בגמרא פעמים רבות ולעיתים באופן לא מחמיא. כמה איזכורים מספקים לנו רמזים על תיאורה. במסכת עירובין (נו ע"א) נאמר: "אמר רב: כל עיר שיש בה מעלות ומורדות אדם ובהמה שבה מתים בחצי ימיהן. מתים סלקא דעתך? אלא אימא: מזקינים בחצי ימיהן. אמר רב הונא בריה דרב יהושע: הני מולייתא דבי בירי ודבי נרש אזקנון"(2). מפרש רש"י: "בי בירי ובי נרש - שתי עיירות, ויש בין זו לזו מעלות ומורדות, והן מולייתא". מספור במסכת בבא מציעא (צג ע"ב) אנו לומדים על קיומו של נהר בעיר: "בר אדא סבולאה הוי קא מעבר חיותא אגמלא דנרש, דחפה חדא לחברתה ושדיתה במיא"(3). מעט על הפאונה של העיר נוכל ללמוד מתקנתו של רב אידי (נדה, סז ע"ב): "אתקין רב אידי בנרש למטבל ביומא דתמניא, משום אריותא"(4). העיר נרש הייתה ממוקמת מדרום-מזרח לעיר התלמודית סורא (במרחק של כ-20–24 ק"מ ממנה), בסמוך לאזור העיר המודרנית אל-חלה בעיראק ובקרבת העיר בבל העתיקה. נרש שכנה על שפת תעלה או נהר (שנקרא "נהר נרש"), שהסתעף מנהר הפרת ונמשך דרומה. חלקה של העיר שכן באזור נמוך בסמוך למים וחלקה על צלע הר/גבעה. המידע הקיים בידינו על התפוצה הקדומה של הבונה במזרח הקרוב מועט מאד בהשוואה לתפוצה באירופה. מעדויות קדומות ידוע לנו שהבונה היה חלק מהפאונה (הרכב המינים המקומי) של אסיה הקטנה והחלק הצפוני של מסופוטמיה (האיזור שבין הפרת והחידקל). קיימות עדויות היסטוריות על נוכחותו באיזורים אלו אפילו במהלך המאה ה – 19. לרוע המזל רוב (או אפילו כל) עדויות אלו אינן מוצקות דיין משום שייתכן והבונה הוחלף בלוטרה. בניגוד לנתונים מהתקופות ההיסטוריות הרי שמהתקופות הפרהיסטוריות שרדו ממצאים רבים המייצגים פרקי זמן ארוכים שבהם הבונה היה נוכח באיזור. בנוסף לעצמות שנמצאו באיזור מופיעים מעט איזכורים המתייחסים לבונה בטקסטים אכדיים. אינן מן הישוב
|
 |
 |
|
| תמונה 1. בונה צילם: Gilbertfilion | תמונה 2. סכר בונה צילם: IlyaHaykinson |
מקור מרכזי:
Becker, C. et al., 2005. 'Small Numbers, Large Potential – New Prehistoric Finds of Elephanr and Beaver From the Khabur River/Syria'. Munibe, 57 pp: 445–456.
(1) לפני קוהוט (הערוך השלם ערך "ביברי") היתה גירסה שונה בדברי רש"י ולכן מצא לנכון לציין שגם רש"י פירש שהביברי הוא הבונה. הוא מצא בדברי רש"י את השם בברנ"ש והגיהו ל"בברא"ש" שהוא צורת הרבים מצורת היחיד "בבר"א" Bievre. על פי הרד"ק (שורש "אנק") רש"י פירש את השם "אנקה" (ויקרא, יא ל') לבבר"א. התוס' כאן גרסו ברש"י "ביברונ"ש".
(2) פירוש: ועוד אמר רב יהודה אמר רב בענין טבע המקומות: כל עיר שיש בה מעלות ומורדות, והרי הם מייגעים את הגוף, אדם ובהמה שבה מתים בחצי ימיהן. ותוהים: מתים סלקא דעתך [עולה על דעתך]? הרי רואים אנו שאנשים חיים שם כרגיל! אלא אימא [אמור]: מזקינים בחצי ימיהן מחמת טרחת המעלות והמורדות. וכן אמר רב הונא בריה [בנו] של רב יהושע: הני מולייתא דבי בירי ודבי נרש אזקנון [אותן העליות והמורדות של בית בירי ושל בית נרש שאני גר בהם, הם הזקינונו].
(3) פירוש: מסופר: בר אדא סבולאה [הסבל] הוי קא מעבר חיותא אגמלא [היה מעביר בהמות על הגשר הצר] של נרש. דחפה בהמה חדא [אחת] את חברתה ושדיתה במיא [וזרקתה במים] וטבעה.
(4) אתקין [התקין] רב אידי בעיר נרש למטבל ביומא דתמניא [לטבול ביום השמיני], משום אריותא [אריות] ששוטטו בלילות באיזור זה, והיו פוגעים בנשים הטובלות בלילה.
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.