הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
אלא תריץ
[תנאים ואמוראים]
זבחים ק ע"ב
אמר רב ששת: איום קבורה קאי.
מתקיף רב יוסף, אלא הא דקתני: השומע על מתו כמלקט עצמות - טובל ואוכל בקדשים לערב,
מכלל דיום קבורה אפילו לערב נמי לא אכיל,
הא מני?
אלא תריץ: עד מתי מתאוננין עליו?
כל אותו היום ולילו,
רבי אומר: כל זמן שלא נקבר, [אבל נקבר] - בלא לילו.
אמרוה קמיה דר' ירמיה, אמר: גברא רבה כרב יוסף לימא הכי!
לימא דרבי לקולא, והתניא: עד מתי מתאונן עליו?
כל זמן שאינו נקבר אפילו מכאן ועד עשרה ימים, דברי רבי;
וחכ"א: אין מתאונן עליו אלא אותו היום בלבד!
אלא תריץ הכי: עד מתי הוא מתאונן עליו? כל אותו היום בלא לילו,
רבי אומר: כל זמן שלא נקבר,
ואם נקבר - תופס לילו.
מבנה הסוגיה:
1.
תרוץ על קושיה:
... אמר רב ששת: איום קבורה קאי.
2.
קושיה על התרוץ:
מתקיף רב יוסף, אלא הא דקתני: השומע על מתו כמלקט עצמות - טובל ואוכל בקדשים לערב,
מכלל דיום קבורה אפילו לערב נמי לא אכיל,
הא מני?
3.
תרוץ אחר [על ידי רב ששת או על ידי רב יוסף]:
אלא תריץ: עד מתי מתאוננין עליו?
כל אותו היום ולילו,
רבי אומר: כל זמן שלא נקבר, [אבל נקבר] - בלא לילו.
התיקון בברייתא של "אלא תריץ" [השינוי מובא בסוגריים מרובעים]:
"עד מתי מתאוננין עליו? כל אותו היום [ולילו], רבי אומר: כל זמן שלא נקבר, [אבל נקבר- בלא לילו]."
במשפט הראשון - תוספת של "ולילו"
במשפט השני - בדברי רבי - תוספת של "אבל נקבר- בלא לילו".
4.
נראה לומר, שתוספת מלה בסוף משפט ["ולילו"] יכולה להתפרש כפירוש [הרחבה או צמצום] ולא כשינוי/תיקון גירסא.
4.1
אבל תוספת משפט הנגדה ["אבל..."] מתאים יותר להגדרה של "חיסורי מחסרא והכי קתני" במשנה.
5.
קושיה על התרוץ הקודם:
אמרוה קמיה דר' ירמיה, אמר: גברא רבה כרב יוסף לימא הכי!
לימא דרבי לקולא, והתניא: עד מתי מתאונן עליו?
כל זמן שאינו נקבר אפילו מכאן ועד עשרה ימים, דברי רבי;
וחכ"א: אין מתאונן עליו אלא אותו היום בלבד!
6.
תרוץ "מתוקן":
אלא תריץ הכי: עד מתי הוא מתאונן עליו? כל אותו היום בלא לילו,
רבי אומר: כל זמן שלא נקבר,
ואם נקבר - תופס לילו.
גם כאן המבנה של התרוץ - "תיקון" גרסת הברייתא - כלעיל בסעיף 3:
"עד מתי הוא מתאונן עליו? כל אותו היום [בלא לילו], רבי אומר: כל זמן שלא נקבר, [ואם נקבר - תופס לילו]"
7.
אולי אפשר לומר, שמפני שמדובר במבנה של "חיסורי מחסרא" יחד עם תוספת הדגשה ["לילו"] ו"בלא לילו" הגמרא משתמשת בביטוי "תריץ".