מה עושים אם זבוב נפל לשתייה?

הרב דב קדרון

חולין ק ע"א

בדרך כלל, כאשר איסור מתערב עם היתר, הוא בטל בשישים. אולם יש כמה קטגוריות של דברים שלא בטלים, כגון: דבר המחמץ, דבר המתבל, דבר שבמניין, בריה, וחתיכה הראויה להתכבד בה, כפי שמובא בגמרא ובהלכה.

ב"בירור הלכה" מובאת מחלוקת ראשונים ופוסקים בקשר לביטול בריה בתערובת של מין בשאינו מינו. הכול מסכימים שבריה שלמה נחשבת דבר חשוב ולא בטלה בשישים אם התערבה מין במינו. אבל יש מחלוקת האם גם אם בריה התערבה באופן של מין בשאינו מינו, אינו בטל. לדוגמה, אם נפל יתוש שלם או זבוב שלם לתוך סיר של מרק, אם אפשר להוציא אותו משם, כל מה שנשאר בסיר הוא רק הטעם שנפלט מהיתוש או מהזבוב, והוא בטל בשישים, אבל אם הוא נעלם בתוך הסיר ואין אפשרות להוציא אותו, לפי הרמ"א (יו"ד קא,ו) כל התבשיל אסור, כי בריה לא בטלה גם אם התערבבה מין בשאינו מינו. בדעת השולחן ערוך יש מחלוקת: יש אומרים שהוא מיקל ויש סוברים שהוא מחמיר, כפי שמובא ב"בירור הלכה".

כאשר זבוב או יתוש נופל לתוך דבר אוכל או שתיה, לבני אדם שונים יש דרגות שונות של רגישות. כך נאמר בסוף מסכת גיטין (צ,א), לענין זבוב שנפל לתוך כוס שתייה קרה, שיש שנמנעים מלשתות לגמרי את הכוס, ויש שזורקים את הזבוב ושותים את שאר הכוס, ויש שמוצצים את השתיה מהזבוב ושותים את כל הכוס. כך גם באופן כללי יש לאנשים שונים דעות שונות ורגישויות שונות לעניינים שונים. על כגון זה נאמר (ברכות נח,א): "ברוך חכם הרזים, שאין דעתם דומה זה לזה, ואין פרצופיהן דומים זה לזה".