סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"תדע שהרי אמרו" / "מאן תנא" /

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

זבחים צט ע"ב


"מאן תנא אנינות לילה מדרבנן? ר"ש היא, דתניא: אנינות לילה מדברי תורה, דברי רבי יהודה; ר"ש אומר: אונן אינו מדברי תורה אלא מדברי סופרים, תדע, שהרי אמרו: אונן טובל ואוכל את פסחו לערב, אבל לא בקדשים. "

 

1.
הגמרא אומרת שרבי שמעון הוא התנא שסובר שאונן בלילה הוא רק איסור מדרבנן. ורבי שמעון בברייתא מוכיח זאת מקרבן פסח שאם הוא אונן הרי שיטבול ויאכל בערב.

2.
וכן פוסק הרמב"ם הלכות קרבן פסח פרק ו הלכה ט

האונן ראוי לאכול הפסח לערב, מפני שאנינות לילה מדבריהם לא העמידו דבריהם במקום כרת בדבר זה אלא שוחטין עליו וטובל ואחר כך אוכל כדי שיפרוש מאנינותו ולא יסיח דעתו,...

3.
וכן:
רמב"ם הלכות ביאת המקדש פרק ב הלכה ט

אי זהו אונן זה שמת לו מת מן הקרובים שהוא חייב להתאבל עליהן ביום המיתה בלבד הוא הנקרא אונן דין תורה, ולילה הוא אונן מדברי סופרים.

3.1
ולכאורה קשה, שהרי בברייתא רבי יהודה חולק על רבי שמעון, והכלל הוא, שהלכה כרבי יהודה נגד רבי שמעון!

4.
כסף משנה הלכות ביאת המקדש פרק ב הלכה ט:

[ט] אי זהו אונן וכו'. בפרק טבול יום (דף צ"ט:) אנינות לילה מדברי תורה דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר אינה [מדברי תורה] אלא מד"ס

ופסק כר"ש משום דרבי ס"ל כר"ש כדאיתא בפ' הנזכר (דף ק"א) הן היום אני היום אסור ולילה מותר ולדורות בין ביום ובין בלילה אסור דברי ר' יהודה רבי אומר אנינות לילה אינה מדברי תורה אלא מד"ס

הוא מביא את דעת "רבי" - בהמשך הסוגיה בדף קא - שסובר כרבי שמעון. והלכה כרבי מחברו.

4.1
הוא מביא נימוק נוסף:

ועוד דסתם לן תנא כוותיה בפסחים ס"פ האשה (דף צ"א:) וכן הכריח הרי"ף בפרק היה קורא (דף י"ח):

במשנה שהובאה בסוגייתנו ממסכת פסחים כך משמע, והמשנה שם היא "סתם משנה", ועל כן הלכה כמותה [ומתאים גם לדעת "רבי" שהובאה לעיל בסעיף 4].

4.1.1
ואולי זאת היא המשמעות של הביטוי "מאן תנא" בסוגייתנו - לומר שכך הלכה, והגמרא קובעת שהתנא הוא רבי שמעון.

5.
תוספת הסבר:
הביטוי "תדע" נאמר על ידי רבי שמעון, ומשמעותו היא: "וההוכחה היא...". בסוגייתנו הביטוי הזה מיותר והיה מספיק לומר: "שהרי אמרו..."

5.1
אלא כנראה, שרבי שמעון מתכוון לומר "תדע שהרי אמרו..." - שזהו דין שנפסק להלכה.

5.2
גם הביטוי "שהרי אמרו" [בלי ההקדמה של "תדע"] משמעו שהדין נפסק להלכה, מפני שנאמר על ידי הרבים – כך מעיד כאן רבי שמעון, ולכן הלכה כמותו.

5.3
ואף יתכן שכוונתו של רבי שמעון היא, שהמשנה בפסחים - לעיל בסעיף 4.1 - [שהיא "סתם משנה"] מבוססת על אותם תנאים קדומים שעליהם מתייחס הביטוי "שהרי אמרו".

5.4
ראה גם שוטנשטיין, הערה 22.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר