פתיחת פקק בשבת
מכות ג ע"ב
"אמר רב יהודה אמר רב: הפותח בית הצואר בשבת חייב חטאת. מתקיף לה רב כהנא: וכי מה בין זה למגופת חבית? אמר ליה רבא: זה חיבור וזה אינו חיבור".
פתיחת בקבוק חדש שמנתקת את הטבעת שמנעה מהפקק להפתח ומשלימה בכך את ייצור הפקק, הריהי כפתיחת בית הצואר ואסורה. החומר ממנו עשוי הפקק אינו משנה, משנה רק אם הפקק היה ראוי לשימוש כבר בשלב לפני הפתיחה.
לכאורה היה מקום לטעון ולחלק בין פתיחת בית הצואר שהיא מלאכת אומן לבין פתיחת פקק שהיצרן הוא שתיכנן שהשלמת ייצורו תתבצע בפתיחה פשוטה לצורך שימוש.
אלא שסברה זו נסתרת מהירושלמי ברכות פרק ב הלכה ו: "זאת אומרת שמותר לבעול בעילה בתחילה בשבת... מה בינה לבין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות? אמר ליה ומור דבתרה ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי, וכאן שמתכוין לעשותה בעולה כמי שמתכוין לעשותה כלי". הרי שעשיית כלי קיימת גם בבעילה שאינה מלאכת אומן. וכשם שניחא ליה לעשותה בעולה ובכך נחשב למתכוין, כך ניחא ליה בהשלמת יצירת הפקק לצורך השימוש בו לאחר המזיגה הראשונה, ובכך נחשב למתכוין לעשות כלי.
פתיחה על מנת להשליך מיד את הפקק לאשפה אין בה כוונה לעשיית כלי. אך אם מיד לאחר הפתיחה יימלכו להשתמש בפקק, מאותו היום כל פתיחת פקק תיחשב אצלם למתכוין.
