סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

צורתא דשמעתא - ניתוח סוגיות בכלים צורניים                                   לרקע וביאור שיטת הלימוד - לחץ כאן
אברהם ליפשיץ

 

בדין אם עלו לא ירדו בנסכים ומנחה


א. (ר"ל אמר) +מסורת הש"ס: אמר ריש לקיש+: מנחה הבאה בפני עצמה, לדברי כולן - לא תרד, לדברי רבי יוסי הגלילי ור"ע - תרד;
ב. מנחה הבאה עם הזבח, לדברי ר"ג ורבי יהושע - לא תרד, לדברי כולן - תרד;
ג. נסכים הבאין בפני עצמן, לדברי כולן - ירדו, לדברי ר"ג ור"ש - לא ירדו;
ד. נסכין הבאין עם הזבח, לדברי כולן - ירדו, לדברי ר"ג לחודיה - לא ירדו. 

 

רקע

בארבעה מקרים (לפי הסדר לעיל, א-ד) דן ר"ל, בשאלה אם במקרים אלו ירדו מהמזבח או לא. משני משתנים נגזרים ארבעת המקרים הללו:
א. סוג הקרבן [מנחות / נסכים]
ב. אופן הבאתו [בפ"ע / עם הזבח]
שני הערכים השמאליים נוטים יותר לדין של ירדו, והימניים לדין של לא ירדו. 

ארבע שיטות הלכתיות נדונות בדברי ר"ל (אמנם בעצם מדובר בחמש שיטות אך בנוגע למקרים של ר"ל שיטת ריה"ג ור"ע אחת הן, וכדלהלן):
1. שיטת ר"ג: שני המשתנים לא רלבנטים, כיוון שבשני הערכים של שני המשתנים - לא ירדו.
2. שיטת ר"י: רק המשתנה הראשון רלבנטי: בנסכים תמיד ירדו (לא עולים על האשים) ובמנחה תמיד לא תרד (עולה על האשים).
3. שיטת ר"ש: רק המשתנה השני רלבנטי: הבאים עם הזבח ירדו והבאים בפ"ע לא ירדו (כעולה). 
4. שיטת ריה"ג ור"ע: שני המשתנים לא רלבנטים, כיוון שבשני הערכים של שני המשתנים - ירדו (רק בהמות ועופות בדין לא ירדו)


המקרים של ר"ל

נציג כל אחת מהשיטות בטבלה המציגה את ארבעת המקרים:



העולה מארבע טבלאות אלו הוא שאם נבחן את הערך שבכל אחת מהמשבצות לאורך כל הטבלאות נמצא שאין שתי משבצות זהות (ונראה שזה מה שהניע את ר"ל לבחור דווקא את ארבעת המקרים אלו):
המשבצת הימנית עליונה (מקרה א): בכל הטבלאות לא ירדו חוץ מהטבלה השמאלית תחתונה (ר"יהג ור"ע)
המשבצת הימנית תחתונה (מקרה ב): בשתי הטבלאות העליונות לא ירדו ובשתי התחתונות ירדו
המשבצת השמאלית עליונה (מקרה ג): בשתי הטבלאות הימניות לא ירדו ובשתי השמאליות ירדו
המשבצת השמאלית תחתונה (מקרה ד): בכל הטבלאות ירדו חוץ מהטבלה הימנית עליונה
 

סיכום

לבסוף נציג את הנתונים האחרונים בטבלה אחת (שגם בה יש 16 משבצות כמנין סך כל המשבצות בארבע הטבלאות לעיל), צורה התואמת להצגת הדברים של ר"ל עצמו:



ניתן לראות שר"ג חולק קיצונית על ריה"ג ור"ע, ואילו ר"י ור"ש בתווך:
שניהם סוברים כר"ג במקרה א (כיוון שהוא תרתי לטיבותא, מקביל למשבצת הימנית עליונה לעיל)
שניהם סוברים ריה"ג ור"ע במקרה ד (כיוון שהוא תרתי לגריעותא, מקביל למשבצת השמאלית תחתונה לעיל)
לגבי מקרים ב – ג הם מתהפכים: ר"י סובר כר"ג במקרה [ב] וכריה"ג ור"ע במקרה [ג], ואילו ר"ש סובר כר"ג במקרה [ג] וכריה"ג ור"ע במקרה [ב]. 

 

 

כתב: אברהם ליפשיץ  © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר