אוצרות הדף היומי
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"דם ורבב על בגדו מהו"
חלוק עבודה של טבח המותר לחבירו להכתימו?
ראובן ושמעון ידידים הם. ושמעון עוסק כל ימיו בשומן בהמות ועופות, וכעוסקים במלאכה מעין זו – סינור מיוחד לו אותו הוא לובש בעת שעוסק במלאכה זו ומשמר את בגדיו לבל יתלכלכו אם יינתז עליהם שומן. באחד הימים הזדמן ראובן לבית מלאכתו של שמעון, שמעון יצא לרגעים מספר מבית המלאכה, ולהוותו של ראובן בדיוק באותה עת נפצע שם באצבעו ודם שתת ממנה. חיפש ראובן אחר מפית או בד כל שהוא לקנח בו את ידו השותתת הדם ולא מצא דבר מלבד חלוקו המטונף של שמעון. אך ראובן שירא חטא היה חשש שמא אסור לו להכתים בדם את חלוקו של חברו. לאחר אותו מעשה הציג ראובן את ספקו בפני רבו הוא רבינו ה"בן איש חי" ששטחו בשו"ת "תורה לשמה" (סימן שס. כידוע העלים רבינו יוסף חיים את שמו מספר זה ועל התשובות המופיעות בו חתם בשם 'יחזקאל כחלי' - העולה רכ"ד כמניין 'יוסף חיים').
הבן איש חי הציג את צדדי הספק והרחיב עליהם – מחד לכאורה מותר לראובן לקנח אצבעו שותתת הדם בחלוקו המוכתם של שמעון שהרי חלוק זה מוכתם כך וכך. מאידך עד עתה חלוקו של שמעון מוכתם רק בשומן אך לא בדם, ויתכן שמקפיד על כך שחלוקו לא יוכתם בדם, על אף שמוכתם הוא כבר בשומן. ואם כן – הוסיף הבן איש חי נדבך לספק – מה יהא במקרה ששמעון הוא גם קצב ולעיתים משתמש בחלוק זה כדי לבתר חלקי בשר – ואו אז חלוקו נכתם גם בדם. האם גם אז ייאסר על ראובן לקנח את ידו בחלוק זה, או שמא נאמר כי אף אם נקי הוא כעת מדם, מכל מקום כיון שסופו להתלכלך בדם, כבר עתה אין שמעון מקפיד עליו ומותר לראובן לקנח בו אצבעו.
את פתרון הבעיה – מבהיר הבן איש חי, יש לפשוט מסוגייתנו. לפנינו בגמרא הסתפק רבא בדינו של אדם שהוא גם טבח וגם מוכר רבב – הוא שומן. וסינורו מוכתם הן בדם והן ברבב ונטמא ורוצה לטובלו. ומסתפק האם חוצצים הם לטבילה אם לאו. וצדדי הספק – כי אם אמנם אדם זה אינו מקפיד על כתם דם הנמצא על בגדו בלחוד או על כתמי שומן הנמצאים על בגדו בלחוד, אך שמא כאשר יש עליו שני כתמים – כבר גנאי הוא לו ומקפיד עליהן ולכך חוצצים הם. ומאידך מעלה הגמרא צד כי שמא אף באופן כזה אינו מקפיד. והגמרא אינה פושטת ספיקה והוא עולה בתיקו.
והנה הרי זו ממש השאלה שלפנינו – שהרי כאן מדובר במי שיש לו חלוק המוכתם כבר בכתם אחד ואף על פי כן מסתפקת הגמרא שמא אין להכתימו בכתמים נוספים, ואף מעלה ספק זה בתיקו – ואם כן אף בשאלה שלפנינו, אין להתיר לראובן להכתים בדם את חלוקו של שמעון המוכתם כבר ברבב ושומן.
אמנם – למעשה מוסיף הבן איש חי, כי אפילו ידו של ראובן מלוכלכת בשומן ולא בדם, גם אז אסור לו לקנחה בחלוקו של שמעון המלוכלך כבר בדם, ומשום שאף אם אינו מקפיד על לכלוך הנגרם מחמת מלאכתו אך "עם כל זאת מקפיד על לכלוך שעושין לו אחרים ומי התיר לזה לעשות צרכיו בבגד חברו שלא מדעתו". וחותם: "והיה זה שלום וא-ל שד-י ה' צבאו-ת יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו".
