סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"תיובתא ד... תיובתא" – מסקנה סופית?

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

זבחים צה ע"ב


"ההוא תנורא דאטחו בה טיחייא, אסרה רבה בר אהיליי למיכלה לריפתא לעולם ואפי' במילחא, דילמא אתי למיכלה בכותחא. מיתיבי: אין לשין את העיסה בחלב, ואם לש - כל הפת כולה אסורה, מפני הרגל עבירה; כיוצא בו אין טשין את התנור באליה, ואם טש - כל הפת כולה אסורה עד שיסיק את התנור; תיובתא דרבה בר אהיליי! תיובתא.
אמר ליה רבינא לרב אשי: וכי
מאחר דאיתותב רבה בר אהיליי, אמאי אמר רב: קדירות בפסח ישברו?
אמר ליה: רב מוקי לה ההיא בשל מתכת. ואי בעית אימא: בתנור של חרס, זה הסיקו מבפנים, וזה הסיקו מבחוץ. ונעביד הסקה מבפנים! חייס עלייהו דמתברי.
"

 

ראה מה שכתבתי על הסוגיה המקבילה - מסכת פסחים דף ל עמוד ב:

בגמרא:

ההוא תנורא דטחו ביה טיחיא, אסרה רבא בר אהילאי למיכליה לריפתא אפילו במילחא לעולם, דילמא אתי למיכליה בכותחא. מיתיבי: אין לשין את העיסה בחלב, ואם לש - כל הפת כולה אסורה, מפני הרגל עבירה. כיוצא בו

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף ל עמוד ב

אין טשין את התנור באליה, ואם טש - כל הפת כולה אסורה, עד שיסיק את התנור, הא הוסק התנור - מיהא שרי, תיובתא דרבא בר אהילאי! תיובתא.
אמר ליה רבינא לרב אשי: וכי מאחר דאיתותב רבא בר אהילאי, אמאי קאמר רב קדירות בפסח ישברו? - אמר ליה: התם - תנור של מתכת, הכא בקדירה של חרס.
ואיבעית אימא: הא והא בשל חרס, זה - הסיקן מבפנים, וזה - הסיקן מבחוץ. וכי תימא הכי נמי ליעבד ליה הסקה מבפנים - חייס עליה משום דפקעה. הלכך, האי בוכיא - הסיקו מבחוץ הוא, ואסור. ואי מלייה גומרי - שפיר דמי.

1.
רבא בר אהילאי סובר שאם הסיקו את התנור – אחרי שמרחו בקרקעיתו שומן בשרי – הרי שהפת שנאפית בו אסורה.

2.
הגמרא מקשה עליו מברייתא ומכריעה ב"תיובתא... תיובתא" – והפת תהיה מותרת.

3.
רבינא שואל את רב אשי שמכיון שיש "תיובתא" גמורה נגד רבא בר אהילאי מדוע רב היה צריך לשבור את הקדירות [בסוגיה שבעמוד הקודם] הרי אפשר היה להסיקם ואחר כך להשתמש בהם! [וקשה לי, שהרי באמת נקבעה שם הלכה כשמואל ולא כרב.]

4.
עונה הגמרא שני תירוצים שבכל אחד מהם יש אוקימתא באיזה מקרה בדיוק דיבר רבא בר אהילאי.

5.
והפרשנים מקשים, שאם כן, אולי לפי אותם אוקימתות בדברי רבא בר אהילאי גם לא היה מקום ל"תיובתא" על שיטתו.

5.1
ראה ב"מתיבתא", הערה ב. ובמסכת זבחים דף צה, ב"שוטנשטיין", הערה 30, שהיה ידוע לגמרא שהמקרה שהובא להכרעה מעשית בפני רבה בר אהיליי היה בתנור לש מתכת.

6.
תולדותיו של רבא בר אהילאי [מתוך "פרוייקט השו"ת]:

רבא בר אהילאי -
אמורא בבלי בדור החמישי. מובא בבבלי, שמתקיף על דברי רבא (זבחים י' ע"ב). רבינא ורב אשי שקלו וטרו בדבריו (פסחים ל' ע"ב).

כנראה שחכם זה - רבא בר אהילאי - היה בדור שהכין את ההכרעות בש"ס – בתקופת רב אשי ורבינא.

7.
לאור האמור לעיל נראה לומר, שאת הביטוי בסוגייתנו "תיובתא... תיובתא" על רבא בר אהילאי קבעו רב אשי ורבינא בסוגייתנו בדיון בין עורכי הגמרא.

7.1
ועל כך מקשה רבינא לרב אשי מדוע הוא קובע "תיובתא... תיובתא" על רבא בר אהילאי, שהרי יקשה מזה על רב [אם רב אשי עצמו קבע גם שהלכה כרב!].

7.2
ובאמת יתכן שלפי האוקימתות השונות בדברי רבא בר אהילאי באמת מתבטלת גם ההכרעה של "תיובתא.. תיובתא" נגד רבא בר אהילא.

8.
ההסבר לעיל בסעיפים 6-7.2 נראה סביר לאור העובדה שהביטוי "וכי מאחר דאיתותב..." - 3 מופעים בש"ס. פעמיים בסוגיות המקבילות - מסכת פסחים דף ל ובמסכת זבחים דף צה - ופעם אחת ביטוי זה נאמר על ידי האמורא רב אחא בריה דרבא, ובכל 3 המופעים השאלה הופנתה לרב אשי.

8.1
גם על רב אחא בריה דרבא אפשר לומר שהיה בין עורכי הגמרא, לפי הפרטים הבאים:

תנאים ואמוראים - ביוגרפיות: תולדותיו של רב אחא בריה דרבא
רב אחא בריה דרבא -
אמורא בבלי בדור הששי. תלמיד מובהק לר' כהנא (סוכה דף ל"ב ע"ב). נשא ונתן רבות עם רב אשי. יותר משבעים פעם נמצא בש"ס הלשון: "אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי".
היה כתלמיד - חבר לרב אשי (חולין דף י"ז ע"ב).
אמר על רב אשי "מימות רבי ועד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד" (גיטין דף נ"ט ע"א). היה גם חברו של רבינא (פסחים דף ל"ט ע"א).
עמד בראש ישיבת פומבדיתא מד"א קע"ד (414) עד פטירתו בשנת קע"ט (419) ("אגרת רב שרירא גאון").

 



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר