סקר
בעקבות מסכת זבחים - כמות הלומדים בשיעור שלי:
התדלדלה מאוד!
פחתה
אותו דבר
עלתה


 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

 

כבש ועז

זבחים צ ע"ב


"פרים קודמין לאילים... וכן אילים לכבשים, כבשים לשעירים - שכן נתרבו באליה".

משמעות דברי הגמרא שההבדל בין כבשים לשעירים הוא: שלכבשים יש אליה, ולשעירים אין.
וכן אמרו במסכת סוטה דף לב ע"ב:
"...התם מיכסיא באליה. תינח כבשה, שעירה מאי איכא למימר?".

מכאן גם משמעות השמות כבש ועז.
בעוד הכבשה כובשת ומסתירה את ערוותה באליה, העז בעזותה מגלה את ערוותה. גם הביטויים עזות פנים ועזות מצח משמעותם גילוי הפנים בחוצפה.
הכבשה נקראת גם רחל. גם שם זה מורה על כיסוי. אותיות ע' וח' מתחלפות כמו יעוד ויחוד. והרחלות מתחלפות במילה הָרְעָלוֹת (ישעיהו ג, יט) –  צניף שמצניפות כל פרצופיהם. רש"י.
לכן השם רחל המורה על צניעות מצוי. ואין אדם מישראל קורא לבתו בשם עז.

גם בהתנהגותם, הכבש מהווה דוגמא לכניעות, לעומת עוז העז.
כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל (ישעיהו נג, ז).
וַאֲנִי כְּכֶבֶשׂ אַלּוּף יוּבַל לִטְבוֹחַ (ירמיהו יא, יט).

ואילו על גבורת עיזים מסופר במסכת תענית דף כה ע"א:
"רבי חנינא בן דוסא הוו ליה הנך עיזי, אמרו ליה: קא מפסדן. אמר: אי קא מפסדן - ניכלינהו דובי, ואי לא - כל חדא וחדא תיתי לאורתא דובא בקרנייהו. לאורתא אייתי כל חדא וחדא דובא בקרנייהו".
ובמסכת בבא בתרא דף טו ע"ב:
"א"ר יוסי בר חנינא: מקנהו של איוב פרצו גדרו של עולם, מנהגו של עולם - זאבים הורגים העזים, מקנהו של איוב - עזים הורגים את הזאבים".
אפילו מעשי ניסים כאלו, לא שייכים בכבשים.
ומה שאמרו: "זאבים הורגים העזים", מדובר רק במספר זאבים, כמו שאמרו במסכת בבא מציעא פרק ז משנה ט: "זאב אחד אינו אונס שני זאבים אונס".
ואילו על זאב בודד אמרו בויקרא רבה פרשה כז, ה ובעוד מדרשים:
"שור נרדף מפני ארי, כבש נרדף מפני זאב, עז נרדף מפני נמר".
המשמעות היא שדוקא נמר מתקיף עז, זאב בודד מתקיף רק כבש.


אמרו במסכת כריתות פרק ו משנה ט:
"רבי שמעון אומר: כבשים קודמין לעזים בכל מקום. יכול מפני שהן מובחרין? מהן תלמוד לומר (ויקרא ד') ואם כבש יביא קרבנו לחטאת, מלמד ששניהם שקולין".
פירוש:
מידת הצניעות משובחת היא, ישראל ביישנים הם. "כבשים קודמין לעזים בכל מקום".
ואף על פי כן, יְהוּדָה בֶן תֵּימָא שאמר באבות פרק ה משנה כ: עַז פָּנִים לְגֵיהִנָּם, אמר שם גם: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר... לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמָיִם! גֶּבֶר חָכָם בַּעוֹז וְאִישׁ דַּעַת מְאַמֶּץ כֹּחַ (משלי כד, ה).
"מלמד ששניהם שקולין". עזות דקדושה שקולה כביישנות. ואין לך "בן תימא" – תמים ושלם, שאין בו שתי מעלות אלו גם יחד.

וראה עוד כאן.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר