צורתא דשמעתא - ניתוח סוגיות בכלים צורניים לרקע וביאור שיטת הלימוד - לחץ כאן
אברהם ליפשיץ

מחלוקת ת"ק וריה"ג בדם שנכנס להיכל

מתני'. חטאת שקבל דמה בשני כוסות, יצא אחד מהן לחוץ - הפנימי כשר, נכנס אחד מהם לפנים - ר' יוסי הגלילי מכשיר בחיצון, וחכמים פוסלין. א"ר יוסי הגלילי: מה אם במקום שהמחשבה פוסלת בחוץ - לא עשה את המשויר כיוצא, מקום שאין המחשבה פוסלת בפנים - אינו דין שלא נעשה את המשויר כנכנס ...
א. גמ'. תניא, א"ר יוסי הגלילי: ק"ו, ומה במקום שמחשבה פוסלת בחוץ - לא פסל דם שבחוץ את שבפנים, מקום שאין מחשבה פוסלת בפנים - אינו דין שלא יפסול דם שבפנים את שבחוץ! א"ל, הרי הוא אומר: +ויקרא ו+ אשר יובא מדמה, אפילו מקצת דמה.
ב. אמר להם: ק"ו ליוצא מעתה, ומה במקום שאין מחשבה פוסלת בפנים - פוסל דם שבפנים את שבחוץ, מקום שמחשבה פוסלת בחוץ - אינו דין שיפסול דם שבחוץ את שבפנים! אמרו לו, הרי הוא אומר: אשר יובא, הנכנס פוסל ואין היוצא פוסל.
ג. ותהא מחשבה בפנים פוסלת מקל וחומר: ומה במקום שלא פסל דם שבחוץ את שבפנים - מחשבה פוסלת בחוץ, מקום שפסל דם שבפנים את דם שבחוץ - אינו דין שתהא מחשבה פוסלת בפנים! הרי הוא אומר: +ויקרא ז+ ביום השלישי, מקום שיהא משולש, בדם בבשר באימורים.
ד. ולא תהא מחשבה פוסלת בחוץ מקל וחומר: ומה מקום שפסל דם שבפנים את שבחוץ - אין מחשבה פוסלת בפנים, מקום שלא פסל דם שבחוץ את שבפנים - אינו דין שלא יהא פוסל מחשבה בחוץ! ת"ל: שלישי - חוץ לזמנו, פיגול - חוץ למקומו.

בשר [היוצא לחוץ - פסול], הנכנס לפנים - כשר
ה. שיהא בדין שפסול, ומה במקום שלא פסל דם שבחוץ את שבפנים - בשר היוצא לחוץ פסול, מקום שפסל דם שבפנים את שבחוץ - בשר הנכנס בפנים אינו דין שיפסול! הרי הוא אומר: מדמה, דמה ולא בשר.
ו. ק"ו מעתה, ומה במקום שפסל דם שבפנים את שבחוץ - בשר הנכנס לפנים כשר, מקום שלא פסל דם שבחוץ את שבפנים - בשר היוצא לחוץ אינו דין שכשר! הרי הוא אומר +שמות כב+ ובשר בשדה טרפה לא תאכלו, כיון שיצא בשר חוץ למחיצתו - נאסר.

רקע

שלושה פסולים של 'לא במקומו' נדונים בסוגיא: מיקום (המילה 'מיקום' כוללת גם כניסה של הדם וגם יציאתו) הדם (דהיינו כוס אחת, חלק מן הדם) שלא במקומו, מחשבה לזרוק את הדם שלא במקומו, מקום בשר שלא במקומו. בכל אחד מהנדונים מחלקת הסוגיא בין שני מקומות ששניהם 'לא מקומו': היכל וחוץ לעזרה. אלא שלשיטת רבנן היחס בין שני המקומות הללו מתהפך בין הנדונים השונים, דהיינו יש נדון בהם ההיכל חמור מחוץ לעזרה, ויש שחוץ לעזרה חמורה מההיכל. מיחס הפוך זה נגזרים קושיות הק"ו של ריה"ג, כפי שיבואר.

מהלך הסוגיא

משנה

במשנה נדונים שניים מן השלושה: מיקום דם ומחשבה. נחלקו בהם ת"ק וריה"ג. כדי להבין את הק"ו של ריה"ג נציג את מחלוקתם ע"י טבלה:

מחלוקת ת"ק וריה"ג היא במשבצת השמאלית תחתונה, אך היא משפיעה על היחס הכללי בין הטורים. לריה"ג חוץ לעזרה חמור מהיכל, דבר שבא לידי בטוי בשורה העליונה. אמנם בשורה התחתונה כשר אף חוץ לעזרה. לעומת זאת לפי רבנן היחס בין ההיכל לחוץ לעזרה מתהפך בין שתי השורות. מכאן מקשה ריה"ג ארבע קושיות של ק"ו, אחת מופיעה כבר במשנה, ושוב חוזרת ומופיעה בברייתא שבגמ' בסעיף א, ועוד שלוש קושיות בסעיפים ב-ד בברייתא. קושיות אלו מערערות על כל אחת מארבע המשבצות בטבלה של רבנן, דהיינו ממלאות את אחת המשבצות בטבלה באופן שונה מת"ק, ובכך מציגות ארבע אפשרויות בהן היחס בין ההיכל לחוץ לעזרה לא יהיה הפוך.

סעיף א בברייתא, קושיא על המשבצת השמאלית תחתונה

בקושיא זו ריה"ג משתמש בק"ו כדי לחלוק על המשבצת השמאלית תחתונה. בכך הוא בעצם מציג את הטבלה שלו כנובעת מהק"ו. נציג את הטבלה של ת"ק ללא המשבצת השמאלית תחתונה:

אם נשתמש בק"ו נוכל להסיק שבמשבצת השמאלית תחתונה הדין הוא כשר. כיצד?
א. חוץ לעזרה חמור מהיכל (ע"פ השורה עליונה)
ב. מיקום דם חוץ לעזרה כשר (ימנית תחתונה)
ג. מסקנה: מיקום מקצת דם בהיכל כשר (ק"ו)

מסקנה זו עומדת בניגוד לשיטת ת"ק.

תשובת ת"ק היא דרשת הפסוק (מדמה – אפילו מקצת דמה) ממנה מוכח שבמשבצת השמאלית תחתונה הדין הוא פסול.

סעיף ב בברייתא, קושיא על המשבצת הימנית תחתונה

בקושיא זו ריה"ג משתמש בק"ו כדי לערער על המשבצת הימנית תחתונה. כאן הוא לא מציג את שיטתו שלו כאלטרנטיבה, אלא מקשה על ת"ק לאור השלב הקודם בו ת"ק בסס את המשבצת השמאלית תחתונה על דרשה. נציג את הטבלה של ת"ק ללא המשבצת הימנית תחתונה:

אם נשתמש בק"ו נוכל להסיק שבמשבצת הימנית תחתונה הדין הוא פסול. כיצד?
א. חוץ לעזרה חמור מהיכל (ע"פ השורה עליונה)
ב. מיקום מקצת דם בהיכל פסול (שמאלית תחתונה)
ג. מסקנה: מיקום מקצת דם חוץ לעזרה פסול (ק"ו)

מסקנה זו עומדת בניגוד לשיטת ת"ק.

תשובת ת"ק היא שוב דרשת הפסוק (יובא מדמה – מקצת דמה רק בהיכל פסול ולא חוץ לעזרה) ממנה מוכח שבמשבצת הימנית תחתונה הדין הוא כשר.

סעיף ג בברייתא, קושיא על המשבצת השמאלית עליונה

בקושיא זו ריה"ג משתמש בק"ו כדי לערער על המשבצת השמאלית עליונה. ריה"ג מקשה על ת"ק לאור שני השלבים הקודמים בהם ת"ק בסס את השורה התחתונה כולה על דרשה. מכאן נובע שההיכל חמור מחוץ לעזרה, ומכאן הק"ו אמור להתהפך בשורה העליונה. נציג את הטבלה של ת"ק ללא המשבצת השמאלית עליונה:

אם נשתמש בק"ו נוכל להסיק שבמשבצת השמאלית עליונה הדין הוא פסול. כיצד?
א. היכל חמור מחוץ לעזרה (ע"פ השורה התחתונה)
ב. מחשבה חוץ לעזרה פסולה (ימנית עליונה)
ג. מסקנה: מחשבה בהיכל פסולה (ק"ו)

מסקנה זו עומדת בניגוד לשיטת ת"ק.

תשובת ת"ק היא שוב דרשת פסוק (שלישי – מקום משולש) ממנה מוכח שבמשבצת השמאלית עליונה הדין הוא כשר.

סעיף ד בברייתא, קושיא על המשבצת הימנית עליונה

בקושיא זו ריה"ג משתמש בק"ו כדי לערער על המשבצת הימנית עליונה. ריה"ג מקשה על ת"ק לאור שלושת השלבים הקודמים בהם ת"ק בסס את השורה התחתונה כולה ואת המשבצת השמאלית עליונה על דרשה. נציג את הטבלה של ת"ק ללא המשבצת הימנית עליונה:

אם נשתמש בק"ו נוכל להסיק שבמשבצת הימנית עליונה הדין הוא כשר. כיצד?
א. היכל חמור מחוץ לעזרה (ע"פ השורה התחתונה)
ב. מחשבה בהיכל כשרה (שמאלית עליונה)
ג. מסקנה: מחשבה חוץ לעזרה כשרה (ק"ו)

מסקנה זו עומדת בניגוד לשיטת ת"ק.

תשובת ת"ק היא שוב דרשת פסוק (פגול - חוץ למקומו) ממנה מוכח שבמשבצת השמאלית עליונה הדין הוא כשר.

סכום סעיפים א-ד

הטבלה של ת"ק מציגה יחס לא עקבי הין שני הטורים, מה שמצריך את חכמים לבסס כל אחת מהמשבצות על דרשה. אם היתה משבצת אחת ללא דרשה היינו הופכים את הדין בה מכח הק"ו.

סעיפים ה-ו, הקושיות מבשר לדם

בחלק זה יש חזרה על שלבים ג-ד ביחס לנדון השלישי: מקום בשר. הדין של מקום הבשר מקביל לדין של מחשבה: בהיכל כשר חוץ לעזרה פסול, ומכאן שאם נשווה את הבשר לדם נקבל שוב היפוך ערכים בטבלה:

בטבלה זו דין הבשר מחליף את דין המחשבה בטבלאות הקודמות, אך מילוי הטבלה נותר זהה. כיוון שהשורה התחתונה של הטבלה מסתמכת על פסוקים (סעיפים א-ב) נותר להקשות על השורה העליונה. ומכאן שסעיף ה המקשה מק"ו על המשבצת השמאלית עליונה מקביל לקושיא בסעיף ג, וסעיף ו המקשה על המשבצת הימנית עליונה מקביל לסעיף ד. אף כאן התירוצים מבססים את המשבצות של השורה העליונה על דרשות (מדמה ולא דם בשר - להכשיר את השמאלית עליונה; ובשר בשדה טרפה - לפסול את הימנית עליונה).