ניצני גמרא במשנה / יעקב מאיר

פורסם במדור "שולי הדף" במוסף 'שבת', מקור ראשון

המשנה הראשונה בפרק קבעה: 'המזבח מקדש את הראוי לו'. אחרי קביעת כלל זה באה מחלוקתם של ר' יהושע ורבן גמליאל מיהו ה'ראוי':

רבי יהושע אומר: כל הראוי לאישים אם עלה לא ירד, שנאמר "היא העולה על מוקדה", מה עולה שהיא ראויה לאישים אם עלתה לא תרד אף כל שהוא ראוי לאישים אם עלה לא ירד. רבן גמליאל אומר: כל הראוי למזבח אם עלה לא ירד, שנאמר "היא העולה על מוקדה על המזבח". מה עולה שהיא ראויה למזבח אם עלתה לא תרד אף כל דבר שהוא ראוי למזבח אם עלתה לא תרד. אין בין דברי רבן גמליאל לדברי רבי יהושע אלא הדם והנסכים, שרבן גמליאל אומר לא ירדו ורבי יהושע אומר ירדו.

נתעכב רגע על מבנה המחלוקת. התוספות הראשון על הפרק הגדירו זאת כך 'המזבח מקדש וכו': רבי יהושע ורבן גמליאל אתו לפרושי הך רישא' כלומר, ישנן שתי שכבות במשנה זו. השכבה הראשונה היא 'המזבח מקדש את הראוי לו'. כבר אצל רבי יהושע ורבן גמליאל לא היה פירוש המילה 'ראוי' ברור, והם חלקו בה וכך יצרו את השכבה השניה. שניהם מסכימים ש'הראוי לו' כולל גם את הכשרים וגם את הפסולים, אלא שהם נחלקו מיהם בדיוק אותם פסולים.

המשנה משמשת כאן כמעין גמרא בזעיר אנפין. יש בה משנה ראשונית קצרה שעל פירושה המדוייק חולקים שני תנאים. אלא שיתכן שהמסורת היתה ספציפית עוד יותר. ר' יהושע ורבן גמליאל אינם מביאים פסוקי שונים כדי לחזק את עמדתם, שניהם מפרשים את אותו הפסוק מתחילת פרשיית העולה 'היא העולה על מוקדה על המזבח' (ויקרא ו ב). רבי יהושע מפרש: 'כל הראוי לאשים אם עלה לא ירד שנאמר "היא העולה על מוקדה על המזבח" מה העולה שהיא ראויה לאשים אם עלתה לא תרד, אף כל שהוא ראוי לאשים אם עלה לא ירד'. ואילו רבן גמליאל מפרש: 'כל הראוי למזבח אם עלה לא ירד שנאמר "היא העולה על מוקדה על המזבח" מה העולה שהיא ראויה למזבח אם עלתה לא תרד, אף כל דבר שהוא ראוי למזבח אם עלה לא ירד'.

אכן הכפילות מצויה כבר בלשון הפסוק. העולה היא גם 'על מוקדה' וגם 'על המזבח', ר' יהושע מפרש את הפסוק כך שמרכזו הוא ב'מוקדה' ואילו רבן גמליאל - ב'המזבח'. הפסוק עצמו מאפשר את שתי הפרשנויות הללו.

מדוע בחרו שני התנאים לפרש את אותו הפסוק, שאיננו קשור בהכרח לקידוש כל מה שעולה על המזבח. יתכן ששניהם יודעים שהפסוק קשור להלכה 'המזבח מקדש את הראוי לו', אך אינם יודעים בדיוק איך וכל אחד מפרש מדעתו או לפי המסורת שבידיו. לפיכך אולי ניתן לשחזר בקירוב את המקור שעמד לפני ר' יהושע ורבן גמליאל ושהם נחלקו בפירושו - 'המזבח מקדש את הראוי לו, שנאמר "היא העולה על מוקדה על המזבח"'.