סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "מיתיבי... תא שמע"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

זבחים פ ע"א-ע"ב


"מיתיבי, רבי אומר: לדברי ר"א, הזאה כל שהוא מטהרת, הזאה אין צריכה שיעור, הזאה מחצה כשר ומחצה פסול!
ועוד תניא בהדיא: הניתנין למעלה שנתערבו בניתנין למטה - רבי אליעזר אומר: יתן למעלה והתחתונים עלו לו; ואי אמרת אין בילה, אמאי עלו לו? דילמא קיהיב עליונים למטה והתחתונים למעלה! הכא במאי עסקינן - כגון דאיכא רובא עליונים, וקא יהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד. הא תחתונים עלו לו קתני! לשם שירים.
תא שמע: נתן למטה ולא נמלך - ר"א אומר: יחזור ויתן למעלה, והתחתונים עלו לו! הכא נמי ברובא עליונים, וקא יהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד. והא תחתונים עלו לו קתני! לשם שירים.
תא שמע: נתנן למעלה ולא נמלך - [אלו ואלו מודים שיחזור] ויתן למטה, ואלו ואלו עלו לו! הכא נמי ברובא עליונים, וקא יהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד. ]והא אלו ואלו עלו לו קתני[! מי קתני אלו ואלו מודים? אלו ואלו עלו לו קתני, סיפא אתאן לרבנן, דאמרי: יש בילה.
תא שמע: הניתנין במתנה אחת שנתערבו בניתנין במתנה אחת - ינתנו במתנה אחת; ואי אמרת אין בילה, אמאי ינתנו במתנה אחת? דילמא מהאי קיהיב ומהאי לא קיהיב! כגון שנתערבו אחת באחת".

1.
במשנה יש מחלוקת בין רבי אליעזר וחכמים. הגמרא מאריכה בקושיה על רבי אליעזר, ונאמרו על כך תרוצים על ידי 3 אמוראים: ריש לקיש; רבא ורב אשי.

2.
הגמרא מקשה – "מיתיבי" – על ריש לקיש, ואחר כך מקשה 3 פעמים על רב אשי. את הקושיות על רב אשי הגמרא פותחת בביטוי "תא שמע".

3.
ז"ל של"ה כלל אלף:

מדרך התלמוד כשבא להקשות לאמורא מברייתא או ממשנה תחילה אומר מיתיבי וכשבא האמורא לתרץ הברייתא או המשנה ובא עליו המקשן להקשות ממשנה או ברייתא אחרת אומר "תא שמע", כלומר אם הקושיא שהקשיתי תרצת אותה, תבוא ותשמע הקושיה שיש לי ממקום אחר ואל תדמה בנפשך שאין לי להקשות נגדך,
אבל כשבא התלמוד להקשות בתחלה לאמורא אינו אומר ת"ש אלא מיתיבי,
ולפעמים תמצא שבתחלה אומר ת"ש מפני שבתחלה הקשה קושיות אחרות מברייתא לאמורא אחר בלשון ת"ש,
והשתא שמביא אמורא אחר ומקשה עליו מאותה ברייתא אומר ג"כ ת"ש ע"כ.
כ"כ הרשב"ם ב"ב פ"ו משום דפרכינן מינה טובא בשמעתין לעיל לא קאמר מתיבי.
 

לפי דבריו, כאשר מובאות בסוגיה כמה קושיות מדברי תנאים על אמורא מסויים, הרי שנפוץ בש"ס, שהקושיה הראשונה נפתחת בלשון "מיתיבי" והקושיות הבאות נפתחות בלשון "תא שמע".

4.
בסוגייתנו הקושיה הראשונה מ"מיתיבי" היא על ריש לקיש, ואחר כך 3 פעמים "תא שמע" - קושיות על רב אשי. וזה לא כל כך מתיישב לפי דברי השל"ה, שכאשר מובא "מיתיבי" ואחר כך "תא שמע" מדובר על קושיות שונות על אותו אמורא מסויים.

5.
אלא יש לומר: אחרי ה"מיתיבי" ולפני ה"תא שמע" מופיע ביטוי נוסף: "ועוד תניא בהדיא..." [ - 4 מופעים בש"ס] שמצטט ברייתא להקשות על רב אשי. מדוע הגמרא לא פתחה ב"תא שמע" כמו בהמשך?

5.1
אפשרות א: כי הגמרא רוצה לשמור על סדרה של 3 פעמים "תא שמע" – מופיע פעמים רבות בש"ס. [ובעיקר בגלל שיש קושיות בסוגייתנו שהתרוצים עליהם חוזרים על עצמם, ונראים כמיותרים].

5.2
אפשרות ב: הביטוי "ועוד תניא בהדיא" נועד להדגיש שיש מעבר מקושיה על ריש לקיש לקושיות על רב אשי. ומשמעות הביטוי דומה לביטוי "מיתיבי" ואחר כך קושיות "תא שמע " על רב אשי. ומתאים מאד לדברי השל"ה, שאומר שקושיה ראשונה נפתחת ב"מיתיבי", ואחר כך הקושיות נפתחות ב"תא שמע".

6.
אמנם ראה ב"מתיבתא", הערה ב, שקושיית ה"ועוד תניא בהדיא" היא גם על ריש לקיש וגם על רב אשי.

7.
ויש מי שאומר שגם הקושיה הראשונה שנפתחה ב"מיתיבי" קשה גם על רב אשי, ולפי זה מתאים לדברי השל"ה, שקושיות ה"תא שמע" מובאות כלפי אותו חכם - רב אשי - שעליו היתה קושיית ה"מיתיבי".

8.
על כל הסוגיה הנוכחית יש לשאול: הרמב"ם פוסק כחכמים במשנה ולא כרבי אליעזר. וזה מובן, מפני שהלכה כרבים מול יחיד, ובודאי מול רבי אליעזר.
אבל, מצד שני רואים בסוגיה שרובה עוסקת בדברי רבי אליעזר, וכמה אמוראים מסבירים את דעתו, והכלל הוא שבכל מקום שהסוגיה טורחת להסביר שיטת חכם - הלכה כמותו, וזה על פי הכלל של "מדשקיל וטרי אליביה הלכתא כוותיה", אם כן היה צריך לפסוק כרבי אליעזר.

8.1
מעשה רקח הלכות פרה אדומה פרק ט הלכה ח:

ואף דעיקר תירוצן משמע דלא אתי אלא לדר"א
מ"מ אפשר דכוונתן אפילו לרבנן דכיון דשייך שפיר משום קנסא

הוא מעיר [לא כמענה ישיר לשאלתנו לעיל בסעיף 8] שהדיון בסוגייתנו הוא אף לשיטת חכמים, וממילא ברור שיש לפסוק כמותם.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר