סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "ופליגא דרב..."

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

זבחים עט ע"א


"ופליגא דרבי אלעזר, דאמר רבי אלעזר: כשם שאין מצות מבטלות זו את זו, כך אין איסורין מבטלין זו את זו. מאן שמעת ליה דאמר: אין מצות מבטלות זו את זו? הלל היא, דתניא: אמרו עליו על הלל הזקן שהיה כורכן בבת אחת ואוכלן, משום שנאמר: +במדבר ט+ על מצות ומרורים יאכלוהו".

 

1.
הגמרא אומרת שדינו של ריש לקיש [שאיסורים מבטלים זה את זה] חולק על רבי אלעזר, שסובר שאין איסורים מבטלים זה את זה.

2.
והגמרא אומרת שההנחה בדברי רבי אלעזר - שאין מצות מבטלות זו את זו - מבוססת על דעת הלל, שאפשר לאכול מצה עם מרור. [וראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד כה בשם ה"שפת אמת", שמסוגייתנו מוכח, שהלכה כהלל, שמצוות אין מבטלות זו את זו.]

3.
אנציקלופדיה תלמודית כרך ט, [הלכה] טור שכד:

"ופליגא דפלוני" - בין בתנאים ובין באמוראים, על הרוב אין הלכה כאותו החולק על פלוני

ומקורותיו: רס"ג בכללי ר"ב אשכנזי 377, והובא ביעיר אוזן עין זוכר מערכת ו כלל כא.

כלומר, ההלכה בסוגייתנו צריכה להיות כרבי אלעזר, שאין איסורין מבטלין זה את זה.

4.
רמב"ם הלכות פסולי המוקדשין פרק יח הלכה כ

הפגול והנותר והטמא שבללן זה בזה ואכלן חייב, אף על פי שריבה מין על חבירו אינו מבטלו שאין האיסורין מבטלין זה את זה.

הרמב"ם פסק כרבי אלעזר [ומתאים לאמור לעיל בסעיף 3].

5.
ויש לשאול, שהרי לכאורה יש לפסוק כריש לקיש על פי הכלל "מדשקיל וטרי אליביה הלכתא כוותיה", כלומר, בכך שהגמרא דנה - מקשה ומיישבת - לגבי דעת ריש לקיש משמע שעורך הגמרא פוסק כמותו.

6.
כסף משנה הלכות פסולי המוקדשין פרק יח הלכה כ:

[כ] הפגול והנותר והטמא וכו'. בפ' התערובת (זבחים דף ע"ח) פלוגתא דר"פ +לפנינו איתא ר"ש בן לקיש+ ור"א ופסק כר' אלעזר משום דרבא אותביה לר"פ ושני ליה בשינויי דחיקי.

הוא טוען שההסברים בגמרא לטובת ריש לקיש הם "דחיקי", ולכן קושיות רבא על ריש לקיש נשארות בתוקפן, ולכן הלכה כרבי אלעזר [ולפי זה מיושבת שאלתנו לעיל בסעיף 5].
.
6.1
ה"כסף משנה" מוסיף נימוק אחר להכרעת הרמב"ם כרבי אלעזר:

עוד דבירושלמי פ"ק דחלה איפלגו ר"י ור"ל במילתא ור"י סבר כר"א:

הכלל הוא שהלכה כרבי יוחנן נגד ריש לקיש, ולכן הלכה כרבי אלעזר בסוגייתנו מפני שרבי יוחנן - בירושלמי - סובר כמותו.

7.
הרחבת האמור לעיל בסעיף 3:
הרב יוסף קאפח [כתבים ב], עמוד 581, בקשר לסוגייתנו:

"אמר ריש לקיש הפגול והנותר והטמא שבללן זה בזה ואכלן פטור, אי אפשר שלא ירבה מין על תברו ויבטלנו, שמע מינה... איסורין מבטלין זה את זה... ופליגא דר' אלעזר דאמר כשם שאין מצות מבטלות זו את זו כך אין איסורים מבטלין זה את זה וכו' ע"ש.
ונדחה הנפלג כלומר ריש לקיש מהלכה, ולפיכך פסק רבנו בהלכות פסולי המוקדשין פי"ח הל' כ: הפגול והנותר והטמא שבללן זה בזה ואכלן חייב, אע"פ שריבה מין על חברו אינו מבטלו, שאין האיסורין מבטלין זה את זה .ע"כ

הרב קאפח טוען שהרמב"ם מכריע כרבי אלעזר [ובניגוד לריש לקיש] בסוגייתנו מכיון שהגמרא ניסחה "ופליגא דרבי אלעזר...", וכמובא גם לעיל בסעיף 3.

7.1
המשך דבריו:

וכתב שם הר' כסף משנה ופסק כר' אלעזר משום דרבא אתיביה לר"ל ושני ליה בשנויי דחיקי.
ולא היה צריך להכריע משום דשינויי דר"ל הם דתיקי, דמי מפיס, ויש לו שביל מרוות ודרך סלולה והיא הכלל הנ"ל."

הוא מביא את דעת ה"כסף משנה" שמנמק את פסיקת הרמב"ם בכך שהגמרא מיישבת את דברי ריש לקיש "בדוחק" - לעיל בסעיף 6. והוא עצמו מסביר "ולא היה צריך להכריע משום דשינויי דר"ל הם דתיקי" - כלומר, הרב קאפח טוען שהסברו הראשון של ה"כסף משנה" מיותר!

7.1.1
לכאורה יוצא, שה"כסף משנה" לא מקבל את הכלל של הרב קאפח, והוא סובר שהביטוי "ופליגא ד..." לא מוכיח בהכרח שכך פוסק "עורך התלמוד"! שהרי ברור, שהסבר שמסביר שתרוצים בגמרא הם דחוקים הוא הסבר מתקבל רק כשאין הסבר אחר.

7.1.2
אמנם נראה שמהנימוק השני לעיל בסעיף 6.1 [שהרמב"ם הכריע כרבי אלעזר בסוגייתנו מפני שהלכה כרבי יוחנן [בירושלמי] שסובר כמותו] לא משתמע בהכרח קושי על הרב קאפח, שהרי יתכן שהכלל שהלכה כרבי יוחנן חזק יותר מהכלל שהלכה כחכם שמובא אחרי הביטוי "ופליגא ד...".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר