סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "הא דידיה הא דרביה"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

זבחים עט ע"א


"אמר אביי, לא קשיא: הא דידיה, הא דרביה; דתניא, רבי יהודה אומר משום רבן גמליאל: אין דם מבטל דם, אין רוק מבטל רוק, ואין מי רגלים מבטלין מי רגלים".

 

1.
הביטוי "הא דידיה הא דרביה" - 14 מופעים בש"ס

2.
הגמרא הקשתה מדברי רבי יהודה על דברי רבי יהודה. בברייתא לעיל למדנו שבתערובת מין במינו בשני דברים שמראם שווה אומר רבי יהודה "רואים" כאילו זה מין באינו מינו ואינו בטל ברוב, ובמשנה השניה סובר רבי יהודה שאין אומרים "רואים", אלא – בטל ברוב.

3.
על קושיה-סתירה זו עונה אביי: הדברים במשנה - מי חטאת בטלים ברוב - הם דברי רבי יהודה עצמו, והדברים בברייתא שמחמיר בביטול הם דברי רבו - רבן גמליאל, כפי שמוכח מהברייתא המובאת בסמוך "רבי יהודה אומר משום רבן גמליאל..."

4.
בדרך כלל כשחכם אומר בשם רבו הרי שההנחה היא שהוא מסכים לדעתו ולא משמש רק כמוסר את דברי רבו. רק כאשר יש הכרח - כמו בסוגייתנו, שיש סתירה בדברי הרב-התלמיד - הרי שניתן ליישב שבמקור אחד כוונת החכם היא למסור את דברי רבו אבל הוא חולק עליו ולא סובר כמותו. וזו המשמעות של הביטוי "הא דידיה, הא דרביה".

5.
ויש לבדוק האם ביטוי זה מופיע רק כשבמקור אחד נאמר במפורש "אמר רב... אמר רב..."; "אמר רב... משמיה דרב...", או אפילו אם בשני המקורות מובא רק שם החכם בלבד, ובלי שם רבו. האם גם אז כשיש סתירה בין שני המקורות ניתן לתרץ על ידי האפשרות של "הא דידיה הא דרביה" - וכך משמע בסוגייתנו.

5.1
וכך משמע מהליכות עולם שער שני פרק ב:

זימנין כשמקשה על תנא מדידיה אדידיה מתרץ הא דידיה הא דרביה כלומר חדא סברא דנפשיה וחדא סברא דרביה וליה לא סבירא ליה ["רב ותלמיד"] וזה תמצא בהרבה מקומות.

6.
בפשטות נראה, שברוב המקרים כאשר הגמרא אומרת "הא דידיה הא דרביה" מדובר כשאותו חכם אמר את אחת מאמרותיו במפורש בשם חכם קדום אחר.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר