הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
רבי מאיר ורבי שמעון - כמי הלכה?
[תנאים ואמוראים בגמרא]
זבחים עו ע"א
"איתיביה אביי: וכולן רשאין כהנים לשנות באכילתן, לאכלן צלויין, שלוקין ומבושלין, ולתת לתוכן תבלי חולין ותבלי תרומה, דברי ר' ישמעאל! אמר ליה: הנח לתרומת תבלין דרבנן".
1.
אביי מקשה מדעת רבי ישמעאל ממשנה מסכת זבחים דף צ עמוד ב:
וכולן הכהנים רשאין לשנות באכילתן, לאכלן צלוין ושלוקין ומבושלין, לתת לתוכו תבלי חולין ותבלי תרומה, דברי ר"ש;
ר"מ אומר: לא יתן לתוכו תבלי תרומה, שלא יביא התרומה לידי פסול.
לפנינו מחלוקת בין רבי מאיר לרבי שמעון [ראה בחילופי גירסאות שפעמים רבות "רבי ישמעאל" ו"רבי שמעון" מתחלפים].
1.1
לשיטת רבי שמעון מותר להביא קדשים לבית הפסול, ולשיטת רבי מאיר אסור להביא קדשים לבית הפסול.
2.
רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פרק י הלכה י
ומותר לאכול את הקדשים בכל מאכל, אפילו הכהנים מותרין לאכול חלקם בין מקדשים קלים בין מקדשי קדשים בכל מאכל, ולשנות באכילתן ולאוכלם צלויים שלוקים ומבושלים ולתת לתוכן תבלין של חולין
אבל לא תבלין של תרומה שלא יביאו את התרומה לידי פיסול, והעצמות הנשארות מותרות ועושה אדם מהם כל כלים שירצה.
הרמב"ם פסק כרבי מאיר בניגוד לרבי שמעון.
2.1
ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד רס, שדן בהרחבה בדין הרמב"ם.
3.
וה"לחם משנה" מקשה מדוע הרמב"ם לא פסק כרבי שמעון.
3.1
והוא מסביר את דבריו: הגמרא במסכת עירובין דף מו עמוד ב הסתפקה כמי ההלכה באופן עקרוני - במחלוקת בין רבי שמעון ורבי מאיר - ונשארה בתיקו.
אולם הראשונים פסקו כרבי שמעון – כך מובא ב"ילקוט ביאורים", שם.
4.
אבל מצד שני בעל "הליכות עולם" הכריע שהולכים לחומרא כשניהם [כנראה גם בדין דרבנן], ורבי יוסף קארו - מובא בשל"ה - פסק שבדברי סופרים הלכה כמיקל, ורק בדיני תורה – כמחמיר.
4.1
לפי זה מובן מדוע הרמב"ם פסק כרבי מאיר – לחומרא. ולא מובנת שאלת ה"לחם משנה".
וראה ב"ילקוט ביאורים", שם, שמביא שהרמב"ם כנראה פסק לחומרא.
5.
ואם נאמר שמדובר בסוגייתנו בדין דרבנן, כפי שהגמרא קובעת "הנח לתרומת תבלין – דרבנן", הרי שהרמב"ם נוקט כ"הליכות עולם" שתמיד יש לפסוק לחומרא במחלוקת שבין רבי מאיר לרבי שמעון.
6.
הערה: אם מדובר ב"רבי ישמעאל" ולא ברבי שמעון הרי, שקשה עוד יותר, כיצד הרמב"ם הכריע כרבי מאיר, הרי רבי ישמעאל היה רבו של רבי עקיבא שהיה רבו של רבי שמעון.
6.1
אלא אם נאמר, שגם אצל התנאים "הלכה כבתראי". ואז שייך לומר שהלכה כרבי מאיר נגד רבי ישמעאל.
7
ויש לומר שהרמב"ם פוסק כרבי מאיר שכמותו משמע משיטת חכמים במשנתנו [שמובאים במשנה בנוסח "אמרו לו"]:
כמובא במשנה [בדף הקודם].
מתני'. אשם שנתערב בשלמים -
רבי שמעון אומר: שניהם ישחטו בצפון ויאכלו כחמור שבהן;
אמרו לו: אין מביאין קדשים לבית הפסול.
8.
ודעת המקשים על הרמב"ם שהיה עליו לפסוק כרבי שמעון זה מפני שממהלך סוגייתנו משמע שהגמרא דנה בדבריו של רבי שמעון -
... הא דלא כר"ש, דאי כר"ש, האמר: מביאין קדשים לבית הפסול! אמר להו: אפילו תימרו ר"ש...
והכלל הוא "מדשקיל וטרי אליביה הלכתא כוותיה".
