הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטוי: "הוה אמינא"
[ביאור מונחי הקישור בגמרא]
בבא מציעא לג ע"ב
"צריכי,
דאי תנא בהמה - הוה אמינא: בהמה הוא דמקני ליה כפילא - משום דנפיש טירחה לעיולה ולאפוקה, אבל כלים דלא נפיש טירחייהו - אימא לא מקני ליה כפילא.
ואי תנא כלים - הוה אמינא: כלים הוא דקמקני ליה כפילא - משום דלא נפיש כפלייהו, אבל בהמה דכי טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה - אימא לא מקני ליה כפילא,
צריכא".
בתוך ה"צריכא" הגמרא העלתה אפשרויות הסבר שנדחו. הפתיחה לאפשרויות אלה היא: "הוה אמינא" [ביטוי נפוץ מאד גם בשפת הפרשנים ולא רק בשפת התלמוד עצמו]
הביטוי "הוה אמינא" משמעותו שיש סברא לומר דין/נימוק שהגמרא מתכוונת לדחותו [אפשר לקרוא לזה "אפשרות מתודית" שנועדה להבהיר ולדייק אבל לא להעלות אפשרות הלכתית פסקנית].
הליכות עולם שער שני פרק א:
" מו. כל מהו דתימא לא נשאר כן והכי קאמר אי לאו הכי הוה אמינא כך וכך קמ"ל דלא,
ויש מהו דתימא שכך האמת בפרק קמא דנדרים מהו דתימא פיו ולבו שוין בעינא קמ"ל, ולפי האמת פיו ולבו שוין בעינן,
הכריתות מיישבו כפי השיטה והכי קאמר מהו דתימא אנן לפי האמת בעינן פיו ולבו שוים והכא לא הוי פיו ולבו שוים קמ"ל דהוי פיו ולבו שוין וכן אחרים מתיישבים על זה הדרך: "
ה"הליכות עולם" מסביר שהביטוי "מהו דתימא" גם הוא משמעותו העלאת דין/סברא שלא נשארת למסקנה. וכנראה שגם "הוה אמינא" מלמד שאינו נשאר למסקנה. בכל אופן, יש לברר מה ההבדל בין שני הביטויים הללו: "מהו דתימא" ו"הוה אמינא".
יתכן לומר ש"הוה אמינא" תמיד הוא מלמד על דבר שאינו נשאר למסקנה ואילו "מהו דתימא" לפעמים כן נשאר למסקנה [כפי שאומר בקטע הנ"ל ה"הליכות עולם" בתוך דבריו].
אבל עדיין דחוק מאד.
ונראה לי לומר [חידוש] : "מהו דתימא" בא אחרי העמדת אוקימתא [למקרה/דין] . "הוה אמינא" מסביר מהו החידוש בדין/מקרה שכתובים במקור התנאי.
בסוגייתנו, הגמרא מסבירה מדוע המשנה כותבת 2 מקרים, ועל זה היא אומרת "הוא אמינא..."
