הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "שהרי אמרו"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

בבא מציעא לג ע"ב

"/משנה/. המפקיד אצל חבירו בהמה או כלים, ונגנבו או שאבדו, שילם ולא רצה לישבע, שהרי אמרו: שומר חנם נשבע ויוצא, נמצא הגנב - משלם תשלומי כפל. טבח ומכר - משלם תשלומי ארבעה וחמשה. למי משלם - למי שהפקדון אצלו. נשבע ולא רצה לשלם, נמצא הגנב - משלם תשלומי כפל. טבח ומכר - משלם תשלומי ארבעה וחמשה. למי משלם - לבעל הפקדון".

1.
מה פירוש הביטוי "שהרי אמרו". המשנה היתה יכולה לכתוב פשוט יותר: "מפני ששומר חינם נשבע ויוצא"!

2.
בספר "וירא מנוחה" – כרך א - שינפלד יהודה:

"...והדברים האלה באמצע "שהרי אמרו שומר חנם נשבע ויוצא" הם הוספה של פי' בחתימת המשנה"

בפשטות, נוקטים בעלי הכללים, שהביטוי "אמרו" מלמד שמדובר בדעת רבים.

3.
ובספר "בית אהרן", מגיד אהרן [יש הסכמה מהרה"ג אהרן קוטלר זצ"ל ומהרה"ג ר' משה פינשטיין זצ"ל], כרך י, עמוד קצה

ב. בסתם משנה ס"מ ג"כ אמרו כ"פ, ומורה בזה על הלכה ישנה, ראה מע"ש פ"ב, משנה ו, חלה פ"ג מ"י, ערלה פ"ב מ"ו "ולמה אמרו", בכורים פ"ג מי"א "אימתי אמרו" ומי"ב "ולמה אמרו", ועוד ועוד,
וראה כללי המשנה לרז"פ כלל כ"ז מש"כ,
וראה בספרי ערך באמת אמרו,
וע"ע ערך אמרו חכמים סי' ח'.

מה פירוש "הלכה ישנה". כנראה מדובר במדרש תנאים על התורה.

4.
ושם, בעמוד רמז: שהביטוי "אמרו" לעומת "אמרו חכמים", שהביטוי "אמרו" ["סתם" – בלי קידומות] הכוונה לדין דאורייתא, וכך מוכיח השדי חמד מסוגייתנו, שידוע דשבועת השומרים היא מדאורייתא. [לא מובן לי מדוע ב"שוטנשטיין" וב"מתיבתא" מפרש: "שהרי אמרו חכמים..."]

5.
אבל עדיין קשה מדוע המשנה צריכה לנקוט בביטוי זה ולא במילה הפשוטה "מפני..." [אולי באמת ש"מפני" הוא סיבה מדרבנן, ו"אמרו" – מדאורייתא]

6.
ונראה לי אולי [חידוש]: כמה ראשונים מדגישים שגם במשנתנו השומר חייב להישבע [גם אם שילם] שבועה שאינה ברשותו – שהיא שבועה מדרבנן, ואולי לזה התכוונה המשנה, והכוונה היא כך: שאמרו חכמים שצריך להישבע שבועה שאינה ברשותו ו"יוצא" - ונפטר משאר שבועות - כיון ששילם.