"רב סבר בעלי חיים אינם נדחים"

אמר הרה"ק רבי בונם מפרשיסחא ("שיח שרפי קודש" א, תרמב) כי כאן נרמז שאף מי שחטא הרבה עד שנדחה ממחיצתו של הקב"ה, ואמרו חז"ל שכל הנראה ונדחה שוב אינו נראה, מכל מקום אם בעל חי הוא – שיש בו עד משהו של חיות דקדושה, אינו נדחה. והלכה כרב.

והוא שאומרים בסליחות "וסלחת לעווננו כי רב הוא" והיינו שהלכה כרב שאין לדחות מי שנותרה בו קומץ חיות.