האם אריה טורף?
זבחים נג ע"ב
"וקרן מזרחית דרומית לא היה לה יסוד. מאי טעמא? אמר ר' אלעזר: לפי שלא היתה בחלקו של טורף".
וקשה, הלא גם בברכת יהודה אמר יעקב: (בראשית מט, ט) מִטֶּרֶף בְּנִי, אם כן גם נחלתו היא 'חלקו של טורף'!
כתב רש"י:
"טורף - בנימין דכתיב ביה: זְאֵב יִטְרָף (בראשית מט, כז) שנתנבא יעקב עליו: בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד (שם) - באחסנתיה תיתבני מדבחא. ואותה הקרן לא היתה בחלקו".
אפשר לפרש מתוך דבריו, שחלקו של טורף הוא חלקו של אותו טורף הידוע - בנימין, שכן אותה נבואה בעניין הטריפה מרמזת לאותו מזבח.
בתרגום אונקלוס אמנם כתוב: וּבְאַחְסָנְתֵיהּ יִתְבְּנֵי מַקְדְּשָׁא, אולם רש"י מבאר שהכוונה בעיקר למזבח.
ועדיין קשה, אם כך למה לא אמרו בחלקו של הטורף ב-ה' הידיעה? הלשון 'בחלקו של טורף' משמעהּ של כל טורף שיהיה!
המהרש"א ציין למסכת בבא קמא דף טז ע"ב:
"אמר שמואל: ארי... דאורחיה למידרס... טרף - לאו אורחיה הוא.
למימרא, דטריפה לאו אורחיה הוא, והכתיב: (נחום ב, יג) אַרְיֵה טֹרֵף בְּדֵי גֹרוֹתָיו! בשביל גורותיו.
וּמְחַנֵּק לְלִבְאֹתָיו! בשביל לבאותיו.
וַיְמַלֵּא טֶרֶף חֹרָיו! בשביל חוריו.
וּמְעֹנֹתָיו טְרֵפָה! בשביל מעונותיו".
כלומר שאריה אינו נחשב לטורף אלא לדורס.
וכן מפורש במסכתות תענית דף ח ע"א וערכין דף טו ע"ב: "ארי דורס ואוכל, זאב טורף ואוכל".
לכן חלקו של טורף מתפרש רק בבנימין, ולא ביהודה שהוא דורס.
ופירש רש"י בתענית: "ארי דורס ואוכל - מיד, ואינו מתירא. טורף ואוכל - שמוליך לחוריו ואוכל שם, שמפחד מן הבריות".
בדברי רש"י מבוארים דברי הגמרא בבבא קמא: גם ארי טורף - כלומר משייר ומצניע, אבל רק עבור בני ביתו.
וקשה, למה הקשתה הגמרא בבבא קמא רק מהפסוק בנחום, הלא בפסוקים רבים מוזכרת טריפה באריות ואפילו ביהודה, ובהם מוזכר טריפה סתם, ולא רק עבור גוריו ולביאותיו!
(בראשית מט, ט) גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ.
(הושע ה, יד) וְכַכְּפִיר לְבֵית יְהוּדָה אֲנִי אֲנִי אֶטְרֹף.
(במדבר כג, כד) וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף.
(ישעיהו לא, ד) כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה וְהַכְּפִיר עַל טַרְפּוֹ.
(יחזקאל יט, ו) וַיִּתְהַלֵּךְ בְּתוֹךְ אֲרָיוֹת כְּפִיר הָיָה וַיִּלְמַד לִטְרָף טֶרֶף.
(יחזקאל כב, כה) כַּאֲרִי שׁוֹאֵג טֹרֵף טָרֶף.
(עמוס ג, ד) הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר וְטֶרֶף אֵין לוֹ.
(מיכה ה, ז) כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי צֹאן אֲשֶׁר אִם עָבַר וְרָמַס וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל.
(תהלים ז, ג) פֶּן יִטְרֹף כְּאַרְיֵה נַפְשִׁי.
(תהלים יז, יב) דִּמְיֹנוֹ כְּאַרְיֵה יִכְסוֹף לִטְרוֹף.
(תהלים כב, יד) אַרְיֵה טֹרֵף וְשֹׁאֵג.
אלא שהקשו דוקא מנחום כי שם מפורש התירוץ. ומפסוק זה נלמד לשאר פסוקים - גם בהם אין הטרף עבור עצמם, אלא טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ (משלי לא, טו).
