גזירה שוה מהו שילמד בגזירה שוה
זבחים נ ע"א
"דבר הלמד בגזירה שוה מהו שילמד בגזירה שוה?
אמר רמי בר חמא, תניא: (ויקרא ז) סלת מרבכת...
אלא אמר רבא, תניא: (ויקרא ד, יא-יב) וְקִרְבּוֹ וּפִרְשׁוֹ. וְהוֹצִיא...".
כל שאלות הגמרא אינן אלא בקדשים, כדלעיל בדף מט ע"ב:
"אמר ר' יוחנן: בכל התורה כולה למידין למד מלמד, חוץ מן הקדשים שאין דנין למד מלמד".
ובשאר כל התורה כולה לא היה ספק כלל, ונלמדו שרשרות שלמות של גזירות שוות זו מזו, כדבר הרגיל:
במסכת עירובין דף נא ע"א:
"למדנו מקום ממקום, ומקום מניסה, וניסה מניסה, וניסה מגבול, וגבול מגבול, וגבול מחוץ, וחוץ מחוץ".
במסכת פסחים דף ז ע"ב:
"למדנו מציאה ממציאה, ומציאה מחיפוש, וחיפוש מחיפוש, וחיפוש מנרות, ונרות מנר".
במסכת כתובות דף מו ע"א:
"למדנו יסרו מיסרו, ויסרו מבן, ובן מבן".
