"מסע דגלי ישראל במדבר - הצעת הסבר חלופי על פי הברייתא דמלה"מ / מאת עלי טל-אור"
לקריאת המאמר - לחץ כאן.
תקציר המאמר
סדר המסע בתקופת המדבר מתואר במדרשי חז"ל ובתלמודים. קיים שוני בולט בין התיאור במקורות אלו לתיאור העולה מפירוש רש"י. במהלך המאמר יושוו ההסברים, יוצגו הפרטים שרש"י אינו מתייחס אליהם, אך הנזכרים בברייתא דמלה"מ ובירושלמי, ועל פי הבדלים אלו יבואר השוני בין פירושו של רש"י להצעת ההסבר המבוססת על מקורות אלו.
סדר המסע כולו מחולק בתורה למספר פרשיות נפרדות שחז"ל טרחו ליצור מהן כמין תצרף המשלב ביניהן. כל מסע מתחיל מנקודת חניה ומסתיים בנקודת חניה חדשה. הסדר בתחילת המסע קובע את הסדר גם במהלכו וגם בחניה. גם לצורת החניה יש השפעה על סדר המסע.
בארבע פרשיות בתורה תואר סדר מסע דגלי ישראל במדבר :
בבמדבר ב, ב-לד, תוארה צורת ארבעת מחנות דגלי ישראל סביב מחנה שבט לוי עם אהל מועד בחניה, ונקבע שבעת המסע "ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנות, כאשר יחנו כן יסעו" כלומר שצורת המחנות בעת המסע תהיה דומה לצורתם בעת החניה, כלומר בצורת תיבה. ברם קיימת מחלוקת אם ציווי זה מתייחס רק למחנה שבט לוי עם המשכן או גם למחנות הדגלים. הסובר שהציווי נוגע גם לדגלים סובר שהן המשכן והן הדגלים נסעו בצורת תיבה סביב מחנה בני קהת נושאי כלי המשכן, ואילו הסובר שהציווי נוגע רק למחנה לוי, סובר שרק הלויים בני גרשון ומררי עם שאר בני שבטם נסעו סביב בני קהת נושאי כלי המשכן, ואילו הדגלים נסעו כקורה בזה אחר זה.
בבמדבר ד, א-טו, מתוארת הכנת כלי המשכן למסעות, כיסויים והתאמת מוטות הנשיאה לכלים השונים בידי בני קהת. מפרשה זו גם למדנו שצריך להתקיים פער זמן בין סיום כיסוי הכלים לכניסת בני קהת לשאת אותם, פער שנועד למנוע את בני קהת מלגעת בכלים ( ולראותם גלויים ) בעת כיסויים. לא עוד אלא שעל בני קהת להרחיק עצמם בעת כניסתם מלגעת בארון הברית, שכן מגע כזה טומן בחובו סכנת מות.
הפרשה העיקרית, בבמדבר י, יא-כה, עוסקת בתחילת המסע הראשון מהר סיני, ומיד אחריה בבמדבר י, לג-לו, מתואר מסע הארון והענן במסע זה. מאמרנו עוסק בעיקר בהסבר של פרשה זו. מתי בדיוק בוצע כל שלב של פירוק ותחילת מסע חלקי המשכן ביחס למסע הדגלים, האם יחד עם מסע הדגל הנזכר לפניו או יחד עם זה שאחריו או במרווח שבין מסע דגל לדגל ? ניתן להראות שכל שלב בפירוק ומסע חלקי המשכן בוצע עם תחילת מסע הדגל הנזכר אחריו, שכן השלב הראשון, שלב כיסוי הכלים, שאינו נזכר בפרשה זו אלא בבמדבר ד כנ"ל, קדם לשלבים הבאים המפורטים בה ובוצע כבר "בנסע המחנה", כלומר עם תחילת מסע הדגל הראשון, דגל יהודה. בהתאם, פירוק המשכן, העמסתו על העגלות ומסע בני גרשון ובני מררי עמן, החל עם תחילת מסע דגל ראובן, וכניסת בני קהת לשאת את כלי המשכן, החלה עם תחילת מסע דגל אפרים. אם כן, "נסיעה" בפרשה זו משמעה תחילת נסיעה ועקירה ממקום החניה.
ברם הסבר זה הנראה פשוט כל כך, אינו נחלת כל הפרשנים. לשיטת רש"י ( למשל, ועיין בשיטות נוספות במאמר עצמו בו הובאה שיטת הרמב"ן, אך ראוי לעיין גם בשיטות המהר"ל ב"גור אריה" עה"ת וב"לבוש האורה" ובמאמר קצרתי ולא הבאתי אותן ), בני גרשון ובני מררי שנסעו עם חלקי המשכן המפורק המועמסים על העגלות, נסעו בין דגל יהודה לדגל ראובן, בעוד שבני קהת הלכו עם כלי המשכן על כתפיהם, בין דגל ראובן לדגל אפרים. בהתאם, הקדימו בני גרשון ובני מררי להגיע לאתר החניה, והם הקימו את המשכן קודם להגעת בני קהת לשם, וקודם להכנסת הכלים למשכן הבנוי ומוכן.
במרכזה של פרשה זו, ובאמצע תיאור תחילת מסע המחנות, מופיע הפסוק "ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם". פסוק זה והסברו הם במוקד הדיון של מאמרנו : האם חלקו השני של הפסוק הוא מאמר מוסגר העוסק בסיום המסע ובהקמתו בהגעה לחניה - כפי שסברו רש"י ושאר הפרשנים, או שהוא עוסק בהמתנתם של בני גרשון ומררי במרווח הזמן שבין סיום פירוק המשכן על ידם והעמסת חלקיו על העגלות, לכניסת בני קהת לשאת את הכלים - כמוצע במאמרנו, על פי הברייתא דמלה"מ והירושלמי. לשיטת רש"י, משמעות המלה "והקימו" היא "בנו", ואילו לפי הצעת ההסבר שבמאמרנו משמעה - "העמידו בהמתנה". הסבר זה הינו יחידאי כמעט בתורה, והמילה היחידה בתורה, הניתנת להסבר דומה, מופיעה גם היא באותה פרשה, בפסוק :"קומה ה' ויפצו איביך..." כמבואר במדרש. בעוד שלפי פירש"י בני גרשון ומררי הקימו את המשכן בהגיעם לחניה לפני שהגיעו בני קהת עם הארון והכניסוהו למשכן הבנוי, הרי שלדברינו העמידו בני גרשון ומררי את העגלות שהועמסו בחלקי המשכן המפורק בתחילת המסע בהמתנה מחוץ לשטח החצר, עד שבני קהת נכנסו לחצר לשאת את כלי המשכן, כדי שמיד בעת כניסתם יוחל בפירוק החצר והעמסתה על עגלות אחרות, ואזי הוחל במסע כל המחנות, כאשר במרכז הולכים בני קהת, סביבם נוסעים בני גרשון ומררי וסביבם או לפניהם ואחריהם הדגלים. לפי התיאור המוצע, הקמת המשכן בחניה היא תמונת ראי מדויקת של פירוקו בתחילת המסע.
ברם לא רק המילה "והקימו" והקשרה בפרשה חשובים להבנת סדר המסע. גם להבדל המשמעות וההגדרה שבין "המשכן" ל"אהל מועד" חשיבות רבה. לדברינו, בעוד "המשכן" הינו כינוי רק לאהל עשוי יריעות הבד והעזים המונחים על הקרשים והעמודים, ואין הוא כולל את קלעי החצר והכלים המצויים בחצר, הרי שהכינוי אהל מועד כולל על פי רוב במשמעו גם את החצר. כאשר נאמר "והורד המשכן", כוונת הכתוב לומר שרק האהל וכליו פורקו אך לא קלעי החצר - שבפירוקם הוחל רק עם כניסת בני קהת לשאת את הכלים המכוסים. לכן כאשר כתוב "ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן" הכוונה לומר שהם נסעו עם העגלות מהאתר בו עמד המשכן, אך לפי ההמשך מתברר שהם המתינו מחוץ לחצר לבוא בני קהת לשאת את כלי המשכן.
עוד עולה מן הכתוב שאת אתר החניה קבע ארון הברית עפ"י ענן ה' שעליו, וממילא הוא גם שקבע את כיוון חניית המחנות.
מסורת היא בידי חז"ל שאת מחנה ישראל הקיפו שבעה ענני כבוד ה', אחד מכל ארבעת הרוחות, אחד עליון ואחד תחתון וכן עמוד הענן ההולך לפני המחנות ומורה על כיוון המסע. רק בברייתא דמלה"מ ובמדרש תנחומא נשמרה ההתייחסות לענן ש"למטה" כאל "ענן השכינה" שעל ארון הברית הקובע את כיוון נסיעת הארון וכיוון העמדתו בחניה, וזו אחת הסיבות לכך שרש"י - שלא ראה את הברייתא דמלה"מ - סבר שהענן שקבע את אתר החניה הוא עמוד הענן ההולך לפני המחנות ולא ענן השכינה.
פרשה נוספת הקשורה בסדר המסע היא פרשת החצוצרות, אשר שימשו להכרזה על תחילת כל שלב ע"י תקיעות בהן.
מרבית התיאור של תחילת המסע הראשון שהוא כאמור תצרף של כמה פרשיות כנ"ל, מובא בברייתא דמלה"מ, ברם דווקא הפרט המרכזי ביותר חסר בה. הגורם הקובע את אתר החניה ובעיקר אופן קביעת כיוון בניין המשכן וחניית המחנות לפיו, לא נזכר בה. פרט זה נזכר רק בדברי רב אחא בירושלמי. הוא קובע שלא רק שארון הברית קבע את אתר החניה אלא גם את כיוון בניין המשכן, אשר נבנה סביבו, ואשר לפיו כוונה הקמת כל המחנות.
ברם לא רק הסבר שונה לגבי תיאור סדר מסע המחנות יש במאמר, אלא גם הסבר שונה בתכלית לברייתא במסכת זבחים סא,א. לפי ברייתא זו קיימים היו שני מצבי ביניים קצרים בהם מותר היה עדיין לאכול בשר קדשים בשעת המסע :"קודם שיעמידו הלוים את המשכן ולאחר שיפָרְקו הלוים את המשכן".
לדברינו הדברים פשוטים: לאחר שכוסו כלי המשכן ואף הוחל בפירוק המשכן, עדיין היה שלב קצרצר בו לא הוסרו יריעות המשכן מעל הקרשים והיתה לו צורת הפתח. אמנם המיתרים כבר נותקו מהיתדות ואולי אף הוסר מסך פתח המשכן, אך אם לא נשבה רוח חזקה לא נגללו היריעות וצורת הפתח עדיין היתה קיימת. גם המזבח עמד במקומו בחצר שעדיין לא הוחל בפירוקה. בשלב זה עדיין מותר היה לאכול קדשים. כך גם בעת ההגעה לחניה. הארון והכלים כבר הועמדו במקומם המיועד - ראשונים. מיד הועמדו סביבם הקרשים, נפרשו עליהם היריעות, ואולי אף המסך נתלה בפתח המשכן. במקביל, הועמדו עמודי החצר ונתלו הקלעים, והמזבח כבר עמד במקומו. עדיין לא חיברו את המיתרים ליתדות, לא הוסרה הפרוכת מעל הארון ועדיין לא נתלתה על העמודים ולא הוסרו כיסויי כלי המשכן, אולם כבר נוצרה צורת פתח למשכן. לכן משלב זה ואילך ניתן היה כבר להתחיל להקריב קרבנות ולאכול קדשים. הובאו במאמר שני מקורות חז"ל התואמים להפליא לשני מצבי מעבר קצרים אלו.
רש"י לשיטתו, לא יכול היה להסכים עם האפשרות שקודם להשלמת בנין המשכן בחניה הותר כבר לאכול קדשים בחצר שהוקמה, שכן עדיין כלי המשכן לא הגיעו לאתר הקמתו ולא הוכנסו לתוכו, אלא אם שינו את סדר המסע מהסדר הכתוב בתורה.
לבסוף, הראינו, שגם יוסף בן מתתיהו בספרו "קדמוניות היהודים" מתאר את סדר המסע כמתואר בזה.
חשיבות המאמר המובא בזה, אינה אפוא רק במתן הסבר חלופי לפירושי הראשונים, המבוסס על התיאור בברייתא דמלה"מ והירושלמי, אלא אולי בגילוי החשוב שמקורות אלו לא היו לפני רש"י, גילוי המוביל לסוגיות נוספות הנידונות בברייתא דמלה"מ ובירושלמי, בהן שונה ההסבר והתיאור מזה המובא בפירושו של רש"י, כאשר עמידה על ההסברים המובאים בהן תתן בידינו כלים להבנת פרטים שהיו בלתי מובנים עד כה הן בתורה והן במקורות חז"ל.
