לדרוש עד אפריקה / יעקב מאיר
פורסם במדור "שולי הדף" במוסף 'שבת', מקור ראשון
לומדי הדף היומי המתמידים ודאי שמחו למצוא בעומק מסכת זבחים את הסוגיה המוכרת להם מתחילת מסכת סנהדרין, סוגיית אם למקרא או אם למסורת. בתוך סוגיה יסודית זו מובאת מחלוקתם של ר' עקיבא ור' ישמעאל כיצד יש לפרש את המילה 'לטטפת' שבפסוק 'והיו לטטפת בין עיניך' כך שתהווה מקור לחלוקת התפילין לארבעה בתים. ר' ישמעאל לומד זאת מצירוף שלושת האזכורים של המילה 'לטטפת' בתורה, העולים לסך ארבע, ואילו ר' עקיבא לומד זאת מפירוק המילה היחידה 'לטטפת' לשתי מילים – 'טט' ו'פת'. שכן 'טט בכתפי שתים, פת באפריקי שתים'.
מדוע התאמץ ר' עקיבא לפרק את המילה 'טטפת' ולדרוש אותה בעזרת מילים משונות הלקוחות משתי שפות זרות? דרשה זו נשמעת רחוקה מאוד מפשט הכתוב, כמעט רחוקה מדי.
ר' עקיבא צמוד לשיטתו - התורה ניתנה מן השמים ולכן כל מילה ומילה בה צריכה להתפרש פירוש מקסימליסטי - זאת כנגד שיטתו של ר' ישמעאל שטען ש'דיברה תורה בלשון בני אדם' ולכן אין לפרק מילים ל'תת-מילים' ולאותיות, אלא לראות את התורה כולה כמכלול וללמוד מפסוק אחד לפסוק אחר.
ר' עקיבא, שדרך כלל איננו לומד מפסוק לפסוק, העמיד מילה אחת מול עיניו – 'טטפת' – וממנה יצא ללימוד 'טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים' שהוא אחת הדוגמאות היצירתיות והווירטואוזיות ביותר של שיטתו. יש להיכנס אל תוך המילה, אומר ר' עקיבא, לפרק אותה, ואז למצוא בתוכה את הפירוש הרצוי – את ארבעת בתי התפילין. אך על אף שהמשמעות מצויה בתוך רכיבי המילה, הפירוש לא יעלה יפה עד שנצא מן המילה ונפליג עד קצה העולם הידוע, עד כתפי ועד אפריקי, ושם נמצא שכל שבר מילה שבתורת משה הוא אמת ושאפילו שבטי כתפי ואפריקי יודעים ש'טטפת' פירושו שתיים ועוד שתיים. המבט הממוקד ביותר, החודר עד קרבי המילה הבודדת, חובר אל המבט הרחב ביותר ליצירת המשמעות הנכונה של המילה, בבחינת 'אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הינך'.
