חציצת מין במינו
זבחים כד ע"א
"וצריכא, דאי אשמעינן כלי, משום דלאו מינא דבשר נינהו, אבל בהמה דמינא דבשר הוא אימא לא; ואי אשמעינן בהמה, דלא מינא דאדם הוא, אבל חבירו דאדם הוא אימא לא, צריכא".
קשה, למה באמת רגלי חברו חוצצות, והלא הן מין במינו שאינו חוצץ, כדברי הגמרא במסכת ראש השנה דף כז ע"ב: "מהו דתימא: מין במינו חוצץ, קמשמע לן". ובמסכתות בכורות דף ט ע"א וזבחים דף קי ע"א: "אמר רב: מין במינו אינו חוצץ".
אלא שגם רגלי חבירו אינם ממש מין במינו, שהרי אינן רגלי אותו כהן עצמו. וכמו שכתבו כמה פוסקים שאין הגוף יכול לכסות את עצמו.
ועוד, שפעמים גם מין במינו חוצץ, כמו במסכת חולין דף קמ ע"ב: "בעי רבי ירמיה: ... שני סדרי ביצים זו על גב זו מהו? ... תיקו", היות שדגירה מועילה רק אותן הבצים ממש.
והתוספות במסכת זבחים דף קי ע"א תירץ שרגלי חברו חוצצות משום שאין דרך שירות בכך.
