אמר ליה רב סמא בריה דרב אשי... אלא אמר אביי
זבחים כד ע"א
"אמר רבא: ...ואי אפשר לקבלה באצבע, קיבל בשמאל - כשר.
אמר ליה רב סמא בריה דרב אשי לרבינא: איפשר דעביד ליה אזן לשפת מזרק ומקבל בה!
אלא אמר אביי: במקרא נדרש לפניו ולאחריו קמיפלגי".
רב סמא בריה דרב אשי היה בנו של רב אשי.
אם כן קשה, כיצד משיב אביי לקושייתו של רב סמא בריה דרב אשי?
הרי אביי מת לפני רבא (מסכת כתובות דף סה ע"א). ואמרו: "כשמת רבא נולד רב אשי" (מסכת קידושין דף עב ע"ב). אמנם יש גורסים: "עד שלא מת רבא נולד רב אשי", וכן משמע במסכת מעילה דף ג ע"ב: "אמר ליה רב אשי לרבא" (אם אלו אותם רב אשי ורבא). אבל גם לגירסה זו רב אשי היה בודאי צעיר אז, שאם לא כן מה הרבותא: "עד שלא מת רבא", ועוד, שרב אשי נחשב למאוחר לרבא בשני דורות. לכן לפחות רב סמא בנו לא היה בימי רבא, ובודאי לא בימי אביי!
אלא שאביי ורבא אמרו כל אחד את הסברו. ובימיהם נשנתה הגמרא בלשון: "רבא אמר... אביי אמר..." (או שהקדימו את אביי כמצוי בדרך כלל). ולאחר שהקשה רב סמא בריה דרב אשי על רבא, נקבעה קושייתו מיד לאחר דברי רבא. וכיון שנקבע אז בבית המדרש שהסברו של רבא נדחה ונתקבל הסברו של אביי, נקבע בנוסח הגמרא לפתוח את דברי אביי במילים "אלא אמר אביי".
