גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון תשל"ח, מדור "עלי הדף"
מסכת זבחים
דף ז ע"ב 

בדין קדימת חטאת לעולה - להקרבה ולמקראה

אמר רבי שמעון, חטאת למה באה - לפני עולה, לפרקליט שנכנס ריצה פרקליט נכנס דורון אחריו (דף ז ע"ב). מאמר זה הובא גם בפירש"י על הפסוק (ויקרא ה, ח): "והקריב את אשר לחטאת ראשונה" - "חטאת קודמת לעולה, למה הדבר דומה, לפרקליט שנכנס לרצות ריצה פרקליט נכנס דורון אחריו".

איתא בשו"ע (או"ח סי' א ס"ה): "טוב לומר פרשת העקדה ופרשת המן ועשרת הדברות ופרשת עולה ומנחה ושלמים וחטאת ואשם", וכתב המגן אברהם (סי' א סק"ח): "נשאלתי למה כתב הטור והרב בית יוסף בשו"ע לומר 'עולה כו' חטאת', הלא קי"ל פ"י דזבחים דחטאת קודם לעולה, וכ"כ רש"י פ' תזריע... ונ"ל דאמרינן בזבחים דף ז' למה חטאת קודמת לעולה, משל לפרקליט שנכנס למלך, ריצה הפרקליט נכנס דורון אחריו, ע"ש. והתוס' כתבו: עולה דורון הוא, אע"ג דאעשה מכפרת יותר מחטאת וכו' ע"ש, פירוש, דאיתא בגמרא 'חטאת מכפרת על חייבי עשה מקופיא, ועולה מכפר מקיבעא' [כלומר, כי חטאת הבאה על לא-תעשה שיש בזדונו כרת מכפרת גם על חייבי עשה, אכן כפרה זו אינה כי אם מקופיא, ואילו קרבן עולה מכפר על עשה כפרה גמורה, ואם כן מדוע נחשב קרבן עולה כדורון ולא כפרקליט, והלא הוא פרקליט כלפי חייבי עשה], אף על פי כן כשקרב חטאת ראשונה אם כן כבר כיפר על חייבי כריתות ועשה, א"כ עולה הוי דורון [-שבכל זאת אחרי שכבר הביא קרבן חטאת, ונתכפר על עון עשה שבידו עכ"פ מקופיא, כבר נחשב העולה כדורון לבד], אבל באמירתנו כתב הטור (סי' א) שלא יאמר 'יהי רצון' אחר פרשת החטאת שמא אינו חייב חטאת (ז"ל הטור: "וכשיסיים פרשת העולה יאמר 'רבון העולמים יהי רצון מלפניך שיהא זה חשוב ומקובל לפניך כאילו הקרבתי עולה בזמנה', וכן יאמר בפרשת המנחה והשלמים והאשם, ואחר פרשת החטאת לא יאמר כן - לפי שאינה באה נדבה"), והוי כקורא בתורה, ועולה מכפרת אעשה דאמרינן בגמרא (זבחים ז.): 'אין לך אדם בישראל שאינו מחוייב עשה', אם כן יאמר עולה קודם, שהיא מכפרת... אבל כשיודע שנתחייב חטאת יאמר חטאת קודם".

ביאור דבריו, שמאחר שאין אומרים אחרי פרשת חטאת 'יהי רצון מלפניך שיהא זה חשוב כאילו הקרבתי חטאת', נמצא שקריאתה אינה נחשבת כי אם כקורא בתורה בעלמא ואין כאן כפרה, לכן אין כאן כפרה אפילו מקופיא על המצוות עשה שעבר, ועדיין צריך האדם לכפרה שלימה, באופן כזה אין העולה נחשב דורון, ואין צורך להקדימו לפרשת חטאת. אכן, כשיודע האדם שנתחייב חטאת, שאז מותר לומר 'יהי רצון', שפיר גורמת הקריאה לכפרה, וגם על חיובי העשה מתכפר עכ"פ מקופיא, ואז נחשב העולה כדורון, ואז יש להקדים קריאת פרשת חטאת לפרשת עולה.

בשו"ת שב יעקב (ח"א סי' ב) הביא קושיא זו, וכתב על כך ג' תירוצים, וז"ל: "חדא, כיון דאיתא בש"ס (עי' זבחים צ.) ורש"י (ראה בפר' תזריע יב, ח: "אחד לעולה ואחד לחטאת, לא הקדימה הכתוב אלא למקראה, אבל להקרבה חטאת קודם לעולה) ד'למקראה' היינו לענין קריאה בתורה - עולה קודם, נמצא אפשר דגם זה הוי בכלל קריאת התורה, אף כשאמר אחרי כן 'יהא חשוב ומקובל' כו', עכ"פ כיון דקורא בתורה קודם שיאמר 'יהי רצון', אסור להקדים קריאת חטאת, ובפרט כיון דחטאת אינו בא בנדבה, צריך עכ"פ להתנות אם אינו חייב חטאת דיהא כקורא בתורה, דילמא האמת אינו רק כקורא בתורה, משא"כ אי אמר עולה תחילה אינו עושה איסור עכ"פ, כיון דהשתא הוו רק קורא בתורה, דלענין זה עולה תחילה, אף דאמר אח"כ 'יהי רצון כו' כאילו הקרבתי עולה', מה דהוי הוי, דבדיעבד עולה לרצון אף דהקדים עולה לחטאת".

עוד תירץ: "דאין איסור בהקרבת עולה קודם לחטאת, רק במי שחייב על דבר אחד 'אחד לעולה ואחד לחטאת', כמו יולדת ומצורע, או אפילו בשני דברים אם כבר נשחטו שניהם, ועומדים לזרוק דמם אז דם חטאת קודם... אבל מי שהוא חייב חטאת, ואין חטאתו לפניו, וודאי יכול להקריב עולת נדבה או עולת חובה שחייב על חטא אחר, וגם כאן הוי כמו שהחטאת עדיין לא נשחט, שהרי עדיין לא קרא הפרשה". והיינו, כי פשוט שאם האדם חייב שני קרבנות, חטאת ועולה, שאין ביניהם שום קשר ושייכות, ואין לו לפניו כי אם קרבן עולה, מותר לו להקריב קרבן עולה תחילה, וכמו כן הוא כלפי קריאת הפרשיות, שכל פרשה היא חובה נפרדת לעצמה, ואין איסור להקדים פרשת עולה תחילה.

תירוץ שלישי: "כיון דאיתא התם בזבחים (פט:) 'דם חטאת קודמת לעולה', ו'איברי עולה קודם לאימורי חטאת', ומבעיא התם בש"ס: 'דם חטאת ואיברי עולה איזה מהן קודמת', וכן איפכא 'אימורי חטאת ודם עולה', ומסיק התם 'איזה מהן שירצה יקדים', וכן פסק הרמב"ם... ולפ"ז דפרשת העולה שהוא 'ומן הצאן' וכו', וכן בפרשת החטאת שם נאמר זריקתן והקרבת אימורים ואיברים על האש, הכל בפרשה אחד, וא"כ בכל יש מעלה אחד להקדים, ויכול וודאי להקריב איזה שירצה כנ"ל". והיינו, כי לא בכל פרטי הקרבן הדין הוא שחטאת קודמת לעולה, כי בחלק מן העבודות 'איזה שירצה יקדים', ומאחר שבפרשה נאמרו כל פרטי הקרבן, שפיר אין חובה להקדים חטאת קודם לעולה (ראה עוד 'ביאורי החסידות' פר' תזריע עמ' עב בדברי קדשו של כ"ק מרן מהרי"ד מבעלזא זי"ע בענין זה).