אוצרות הדף היומי
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"תלמידי חכמים העוסקים בהלכות עבודה בכל מקום מעלה עליהן הכתוב כאילו מקריבים אותן בבית המקדש" (רש"י בבא מציעא קיד, ב)
פתיחה לסדר קדשים
משך מאות בשנים היה סדר קדשים כתורה המונחת בקרן זווית, שאין מי אשר יטול את השם. אין בידינו פירושים מרבותינו הראשונים לסדר זה מלבד פירושיהם של רבותינו בעלי התוספות וספרי 'עבודה' ו'קרבנות' מי"ד החזקה להרמב"ם, וכן מספר פירושים מרבותינו הראשונים לתורת כהנים היא הספרא – העוסקת רובה ככולה בענייני הקרבנות, אלא שדבריהם אינם פירוש סדיר לסדר קדשים. כך גם הירושלמי לסדר קדשים אבד ונגנז מאיתנו (מה שהביא את זיופו לפני כמאה שנים. זיוף שנתגלה במהרה על ידי גדולי ישראל). אף המהרש"ל, המהרש"א והמהר"ם שהפליאו בפירושיהם, הגהותיהם, ודבריהם המשמשים קילורין לעיניים בכל מסכתות הש"ס, לא עסקו בלימוד הישיבה בסדר קדשים, ולפיכך לא העלו על הכתב פירושים לסדר זה – כפי שמוסר ה'חוזה' הקדוש מלובלין בהקדמתו לספר "צאן קדשים". באותה הקדמה אף מספר ה'חוזה' כי בימי חורפו היתה לו תשוקה לעשות ספר פירוש על סדר קדשים, "ואחר כך כשבא לי הרבה טירחא דציבורא, צרכי בני ישראל המרובים, הן לייעץ והן לתפילות ובקשות, ואני הייתי מתיירא לדחות אותם, כיון שהשי"ת עזר לי לפעול טובות ישראל, גם אני נעשיתי טרוד מאוד. לא מיבעיא לעשות פירוש בעצמי אפילו לא בעצמי היה קשה לי מפני שלא היה לי פנאי לעיין..."
רק במאה וחמישים השנים האחרונות, החלו האחרונים שבים ומפרסמים חידושיהם למסכתות שבסדר זה. כך מרן הגה"ק ה"שפת אמת". כך הגאון רבי יצחק מינקובסקי אב"ד קרלין ב"קרן אורה". מרן ה"חפץ חיים" בליקוטי הלכות שערך לסדר זה, ועוד.
ותיקי ישיבת וואלוז'ין מסרו, כי בימים שכיהן מרן הגר"ח סולובייצ'יק בראשות הישיבה כמשנה לזקנו מרן הנצי"ב מוואלוז'ין, התנהל ויכוח בניהם אם לכלול את סדר קדשים בלימודי הישיבה אם לאו. הנצי"ב סבר שהלימוד בסדר קדשים יהיה קשה על הבחורים ולמעשה לא יצליחו לעמוד בקצב השיעורים, ולכך אין לכלול מסכתות אלו בסדר הלימוד. אמנם רבי חיים הביע דעתו כי תלמידי הישיבה כן יעמדו אף בלימוד זה ולכך יש לכוללו בין סדר הלימודים בישיבה.
לבסוף נמנו וגמרו, כי לימוד סדר קדשים לא יהיה כחלק מן סדר הלימוד בישיבה, אך רבי חיים ימסור שיעורים במסכתות מסדר זה לקבוצה מובחרת של בחורים, וכן היה.
כן ידוע כי מי שעורר מאוד את לימוד סדר קדשים ועבודת הקרבנות בדור האחרון, היה מרן ה"חפץ חיים". הן בספרי ליקוטי הלכות שערך לסדר זה. הן בפירושו לתורת כהנים, הן בייסדו כולל מיוחד לאברכים בני עליה ללימוד סדר קדשים, הן בעודדו את חתנו הגאון רבי אהרן כהן לחבר את ספר "עבודת הקרבנות", המשמש כספר הלכה לכהנים לקראת העבודה העתידית בבית המקדש, והן בשאר מפעלים כבירים שיזם ועודד.
במקביל, הרי לימוד הדף היומי – שהתחדש אף הוא בתקופה זו, הביא ששוב יהא סדר קדשים נלמד בכל תפוצות ישראל – וששוב יעסקו בו צורבי מדרבנן לצד קובעי עיתים לתורה, ושב סדר זה שהיה מונח בקרן זווית וניתן ככתר תורה על ראשם של עמלי תורה.
גדולי ישראל בדור האחרון, ראו את ההתעוררות ללימוד סדר קדשים, כסימן ואות לרגלי מבשר העומד אחר כותלנו ועומד להופיע להכריז על גאולתנו וקץ הגלות במהרה בימינו, כאשר בנין בית הבחירה ירד בנוי באש ממרומים והעבודה תתחדש במלוא עוזה כבימי קדם.
וכה כתב ה"חפץ חיים" בסיום הקדמתו לליקוטי הלכות: "וכשיראה השי"ת שישראל עמו מכינים עצמן לדעת דיני העבודה בכל הלכותיה, ועומדים ומצפים מתי יגיע דבר זה למעשה, בודאי יחוש לגאלנו ויבנה לנו בית תפארתנו. כי מכיוון שאנחנו עשינו את שלנו, הוא בוודאי יעשה את שלו [ודוגמת נישואין כשצד אחד מוכן לגמרי ועומד תחת החופה, הצד השני מזרז עצמו בכל היכולת והיפלא מה' דבר] וישוב אלינו ברחמים ונזכה לראות בנחמת ציון וירושלים, במהרה בימינן אמן.
