סקר
האם אתה לומד דף יומי עם רש"י?






 

גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון תשל"ז, מדור "עלי הדף"
מסכת הוריות
דף יד ע"א 

 

סיני ועוקר הרים - להלכה מי עדיף?


אמר רבי יוחנן, פליגו בה רבן שמעון בן גמליאל ורבנן, חד אמר סיני עדיף, וחד אמר עוקר הרים עדיף. רב יוסף סיני, רבה עוקר הרים, שלחו לתמן איזה מהם קודם שלחו להו סיני עדיף דאמר מר הכל צריכין למרי חטיא (יד ע"א. וראה עוד ברכות סד.).

השוואה לנדון זה מצינו במס' אבות (פ"ב מ"ח): "חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי, ואלו הן, רבי אליעזר בן הרקנוס, ורבי יהושע בן חנניה, ורבי יוסי הכהן, ורבי שמעון בן נתנאל, ורבי אלעזר בן ערך. הוא היה מונה שבחן, רבי אליעזר בן הרקנוס - בור סוד שאינו מאבד טפה... ורבי אלעזר בן ערך - מעין המתגבר. הוא היה אומר, אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים, ואליעזר בן הרקנוס בכף שניה, מכריע את כולם. אבא שאול אומר משמו, אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ורבי אליעזר בן הרקנוס אף עמהם, ורבי אלעזר בן ערך בכף שניה, מכריע את כולם", וב'מחזור ויטרי' (אבות שם) מבאר המחלוקת: "כמעיין המתגבר - שמוסיף על מה ששמע ומבין דבר תוך דבר, אבל ר' אליעזר בן הורקנוס מצינו במסכת סוכה (כז:) 'שלא אמר דבר עד שלא שמע מפי רבו לעולם', ואע"פ שחריף ומפולפל יותר מדאי, ומוסיף חכמה על חכמתו מתוך פלפולו, אפילו הכי 'בור סיד' עדיף, דהא סיני ועוקר הרים - סיני עדיף, דהכל צריכין למרי חטיא, כדאמר בסוף הוריות, ולכך היה אומר רבן יוחנן, ר' אליעזר בן הורקנוס מכריע את כולם, אבא שאול אומר משמו דרבן יוחנן, דקסבר דעוקר הרים עדיף, ותרי תנאי ואליבא דרבן יוחנן" (ע"ע מדרש שמואל בשם הרשב"ם).

אכן, רבינו יונה דרך בזה דרך אחרת, וז"ל: "'הוא היה אומר', אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ואליעזר בן הורקנוס בכף שניה מכריע את כלם, רצ"ל, בענין הידיעה, מפני שהיה כבור סוד שאינו מאבד טיפה, ולא היה בכל חכמי ישראל יודע הרבה כמוהו, שלא שכח דבר מכל מה שלמד. אבא שאול אומר משמו, אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ואליעזר בן הורקנוס אף עמהם ואלעזר בן ערך בכף שניה מכריע את כולם, לענין החדוד והסברא... נמצאת אומר, שאלו שני התנאים אינן חולקין, אלא זה מדבר בענין הידיעה וזה מדבר בענין הסברא והחדוד".

ואמנם הספורנו מבאר (אבות שם), שגם בסוגייתנו לא הוכרע - איזה מהם עדיף, כי המדובר בסוגייתנו אינו אלא לגבי מינוי תלמיד חכם לראש ישיבה ומורה דרך ה', כי לכך מעלת "סיני" - מי ש"משניות וברייתות סדורות לו כנתינתן מהר סיני" - עדיפה, כי עליו להורות את המעשה אשר יעשון, וכלפי זה עדיף למנות את הבקי יותר מן ה"עוקר הרים" זהו המפולפל. "אמנם, בבחינת אמיתות כל דבר ודבר בלי טעות, ובהבנת דבר מתוך דבר יותר משובח ה'עוקר הרים' מן ה'סיני', כאומרם ז"ל (יומא פה:): טבא פלפלא חריפא ממלא צנא דקרי".

ומכאן אנו באים לנקודה נוספת, דהנה קיי"ל (עי' ב"ב קיד:) שבמקום שנחלקו רבה ורב יוסף נפסקה ההלכה כרבה, וא"כ לכאורה תמוהה ההכרעה בסוגייתנו שמעלת רב יוסף עדיפה, ולמה אם כן נוקטים להלכה כרבה. אכן, הרא"ש במס' שבת (פ"ב סי' כג) הביא בשם רבינו יונה כלפי מחלוקת רבה ורב יוסף בשמו של רב יהודה בשם שמואל - בשיעור בין השמשות (שבת לד:), "דהא דקי"ל הלכה כרבה, היינו היכא דפליגי בסברות דנפשייהו, משום דאמרי' בהוריות דרב יוסף סיני ורבה עוקר הרים, אבל הכא מפי השמועה הם חלוקים, ותרווייהו אמרו מפי רב יהודה" - לא נקטינן לגמרי כרבה. וכתב ה'שפת אמת' (שבת לו: ד"ה עי' ברא"ש): "ולכאורה נראה איפכא, דהא מסקינן בהוריות ד'סיני עדיף דהכל צריכין למרי דחיטי', ואיך כתב משום דרבה 'עוקר הרים' - הלכה כמותו. וי"ל פירוש דבריו, כיון דקיי"ל סיני עדיף למה הלכה בכל מקום כרבה. ועל כרחך צ"ל דדוקא במקום שחולקין בסברת עצמם הלכה כרבה, שהיה עוקר הרים ויכול להכריע הסברא האמיתית, אבל כשנחלקו בדעת אחרים - אותו שהוא בקי ידע ושמע יותר". הדברים מבוארים היטב לפי דברי הספורנו הנז' שבהבנת דבר מתוך דבר משובחת יותר מעלת 'עוקר הרים', ולכן קיי"ל כרבה נגד רב יוסף – כשנחלקו בסברת עצמם.

אמנם, בכלל האמור שהלכה כרבה נגד רב יוסף, ומקורו במס' בבא בתרא (קיד:), נחלקו הראשונים אם כלל זה אמור בכל הש"ס או רק בבבא בתרא (ראה תוס' שם ד"ה והלכתא; קידושין ט. ד"ה והלכתא; ב"ק נו: ד"ה בההיא), וכתב בשו"ת חוות יאיר (סי' צד) שנראה להכריע שבכל הש"ס קיי"ל כרב יוסף, ובבבא בתרא - כרבה, שהרי הגמרא הכריעה בסוגייתנו שמעלת רב יוסף - 'סיני' - עדיפה, ולכן יש להכריע כמותו. וכמו כן יש להביא דברי התוס' (עירובין מ. ד"ה אדעתא) בשם הריצב"א לענין 'רב ששת', שבמקום שנחלק עם רב חסדא הלכתא כוותיה, שהיה גדול ממנו, והגם דמצינו שרב ששת היה בדרגת 'סיני' ורב חסדא בדרגת 'עוקר הרים' (עי' עירובין סז.), אכן כבר הוכרע הדבר ש"סיני ועוקר הרים, סיני עדיף, דהכל צריכין למרי חיטיא", ולכן קיי"ל כרב ששת [וכן הביא המהרי"ק (שורש קסט) בשם הריצב"א שפסק כרב יוסף נגד רבה מכח ההיא דשילהי הוריות (דף יד) דשלחו מתם סיני עדיף].

ולאור האמור, יש לנו מחלוקת הראשונים אם ההכרעה בסוגייתנו במעלת רב יוסף, קובעת לנו איך לנקוט להלכה במקום שנחלקו רבה ורב יוסף, יש שנקטו כרב יוסף מטעם זה, ואילו לדעת רבינו יונה - ההלכה כרבה במקום שנחלקו בסברת עצמם, כי בזה מעלת 'עוקר הרים' עדיפה טפי (ראה פמ"ג או"ח סי' קלו א"א ובהגהות מהרש"ק שם).

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר