פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"לנחלה הוקשו ולא לדבר אחר"
יוסף – בכור לפי המחשבה
הקשה המהרש"ם מבערז'אן ("תכלת מרדכי", ויחי) שכיון שניטלה הבכורה מראובן וניתנה ליוסף, אם כן ראוי היה שיקבל שני חלקים מלאים ואפרים ומנשה יהיו כשני שבטים נפרדים לכל דבר ולא רק לנחלה.
ובהכרח יש לומר שהבכורה לא ניטלה לגמרי מראובן כיון שבפועל הוא היה הבכור, ורק במחשבה היה יוסף הבכור.
והנה הקשה הרמב"ן היאך נשא יעקב שתי אחיות, ויישב שהאבות לא קיימו את התורה בהיותם בחוץ לארץ, אלא רק בארץ ישראל.
ומעתה – כותב המהרש"ם, יש לפרש שזהו שאמר יעקב ליוסף (בראשית מח, ז) "ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל". שהרי מן הראוי היה שתמות לאה, שכיון שעיקר הבית היתה רחל, הרי אם אין יעקב יכול להיות נשוי לשתי אחיות – צריכה היתה לאה למות. וממה שמתה רחל, מוכח שהעיקר הוא לפי המעשה בפועל ולא לפי המחשבה. וכיון שבפועל נשא את לאה ראשונה אף שהתכוון לרחל, לכך רחל היא שמתה משעה שלא יכול היה להמשיך ולהחזיק שתי אחיות, ולא לאה.
וזוהי סמיכות הכתובים שתחילה אמר יעקב (שם שם, ו) "ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם", והיינו שכל מה שנחשב אתה לבכור הוא רק ליטול שני חלקים בנחלה ולא לדבר אחר. וכי תשאל מדוע אין יוסף נחשב לבכור בשאר עניינים, הוא שממשיך יעקב "ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל", ולא לאה – והרי מוכח שהולכים אחר המעשה בפועל ולא אחר המחשבה. וכיון שיוסף הוא בכור רק לפי המחשבה ולא לפי המעשה, אינו בכור לכל דבר ואינו נוטל שני חלקים לגמרי.
